דצמבר ב28, 2009

שתדעי

היא "גדלה" לו בתוך הלב, "חדרה" לו לנשמה, "כל הדרכים" מובילות אליה, היא לו "כל החיים" שהוא לא יכול בלעדיה. רק שלא תשתנה לו. ורק שתישאר. הוא מבטיח שבכל בוקר יישא תפילה למען לא תנטוש. המשפט "הבטחנו מול כולם" מבהיר

התקפה איטית Slow Attack

את ברט אנדרסון שמעתי לפני למעלה משנתיים, אוגוסט 2007, בזאפה בהופעה בלתי נשכחת. כתבתי אז שהוא נמצא באחת משעותיו היפות ביותר אחרי סווייד. האלבום הזה הוא עוד שעה גדולה יפה באמת. שעה גדולה יותר אפילו מ – Wilderness של 2008.  בסופרלטיב

או: מהי ביקורת?

כמעט פתחתי בקלישאה – לא קלים חייו של המבקר. האמת, אין על מה להתלונן. אני מוקף הררי מוסיקה, עיני נפקחות ונעצמות למשמע צלילים. לא קלים אולי, אפילו מתסכלים מסיבה פרקטית פשוטה: מאות ואולי אלפי דיסקים מרגשים מרגישים תחושת בדידות נוראה,

דילוג לתוכן