ספטמבר ב24, 2011

על הכתבה ב-7 לילות

פתחתי את עמודי החדשות של ידיעות אחרונות (23.9), וכותרת די מוצנעת בישרה, כי "שלומי בסדר". מעל התנוססה תמונתו של הזמר שלומי סרנגה. מה קרה? מה בסדר? אמא שלו הייתה מתה(חס ושלום). יצא בשלום מתאונת דרכים? נפל מקומה שלישית? הותקף על-די בריונים?

ונחיה

לאלי גורנשטיין הייתה הארה. התגלות. תאונת דרכים שממנה יצא בנס הובילה לדיסק הזה, שירים על חיים ומוות, "שירי משוררים", מושג שנטבע בערבים המיוחדים של גלי צה"ל מתוך צורך לבדל אותם, להדגיש: אין שיר של משורר שלא נכתב להלחנה כשיר שנכתב להלחנה

Tha Carter IV

אוהבי ראפ אינם יכולים לאהוב ראפ בלי לקחת בחשבון את ליל ויין. יש כאן חשבון של 15 שירים, הסקרנות מדגדגת פה ושם להציץ בטקסים על מה סח האיש, במיוחד אחרי שהקרטר שבילה שנה בכלא על אחזקת נשק, מה שכמובן סייע

מוסיקה יוונית

חאריס אלקסיו הקול של יוון, מיטב השירים

כששורות אלה נכתבות, חאריס אלקסיו פה, בארץ. התרגשות גדולה. למה התרגשות? תקשיבו לאוסף הזה שערך שמעון פרנס. היש התרגשות יותר גדולה מזו? כשאני שואל את עצמי למה אני אוהב מוסיקה יוונית – אחת התשובות היא חאריס אלקסיו, חרולה הגדולה. פרנס