אצל הראל מויאל
כמו שהלב מרגיש – הדואט עם לאה שבת סיפק הרגעים המפעימים בערב השקת הדיסק של מויאל
05/02/2013
כמו שהלב מרגיש – הדואט עם לאה שבת סיפק הרגעים המפעימים בערב השקת הדיסק של מויאל
אני שומע את השיר, ונזכר בדור דניאל. הנרטיב והמוסיקה הם מהזן או הז'אנר הזה. מהמילה, המנגינה, הקצב. אפילו העיבוד. הפופ של הכאב הנעים, הרומנטיקה המתקתקה הדוויה, המיוסרת כביכול. לא נורא: כאב קל בחזה. רצה לעזור, לרגע ראה קרן אור. הפעם
רישומים מרשמי שהות במדבר (בית השאנטי). של ארז לב ארי ופטריק סבג, שיצאו לחפש השראה ליצירה ומצאו שינה, חלומות, דלתות מסתובבות, סיפון, קולות, לילה, אור בוקר. אוזנינו שומעות קטע מיצירה שנקראת "עץ בודד". מעין פסקול של יוצרים עירוניים שחוו חוויה מדברית
את מי היא מזכירה לכם בשיר הזה? נכון מאוד. גם אני שמעתי נינט. לא בטוח שזה ב"אשמתה" של רז שמואלי קרא עוד
את מי היא מזכירה לכם בשיר הזה? נכון מאוד. גם אני שמעתי נינט. לא בטוח שזה ב"אשמתה" של רז שמואלי, אבל הדמיון כל כך גדול שזה עלול להיות בעוכריה, אם הקו הזה יימשך גם בשירים הבאים.. הטון, הדיקציה. גם בעיבוד
כמו שמרגיש ליבו של כותב שורות אלו – הראל מויאל עדיין לא שם – לב הקונצנזוס, הגם שהוא מכוונן לתדרים הגבוהים של אהבת הקהל באגף המיינסטרים בין שלמה ארצי לשלומי שבת. צריך להודות: הכוונות להגיע לקיסריה – ברורות. הראל מויאל
תן לזרם המחשבות שלך לרוץ קדימה ואחורה. התקן לו פס קול קצבי, רצוי משהו מהאזור האפרו קריבי, עם נגיעות Dub, ותתכונן גם לשאלה מדוע אתה מתעקש לשעמם. השאלה היא כמובן שאלה קנטרנית לגלעד כהנא ושות', בהתחשב בעובדה שיש יוצרים שמנסים
הסקסופוניסט פיל וודס (Phil Woods)שניגן בפסטיבל ג'אז תל-אביב לפני 6 שנים מגיע לסדנאות בבית ספר רימון ולהופעה אחת בחודש ינואר. פיל וודס, מאחרוני דור הנפילים של האלט סקסופון, הופיע כאן לפני 6 שנים, בפסטיבל ג'אז תל-אביב עם השלישייה המצויינת