צריך לסגור הכל

ג'ירפות

היי פידליטי
3/5

תן לזרם המחשבות שלך לרוץ קדימה ואחורה. התקן לו פס קול קצבי, רצוי משהו מהאזור האפרו קריבי, עם נגיעות Dub, ותתכונן גם לשאלה מדוע אתה מתעקש לשעמם. השאלה היא כמובן שאלה קנטרנית לגלעד כהנא ושות', בהתחשב בעובדה שיש יוצרים שמנסים לעשות אמנות בלי להתחשב בשום דבר.
הקשבתי ל"רק אקדח אחר", שיר בחדש של ג'ירפות. קיבלתי ערימה של מילים, אולי איזשהו משחק הרכבה אסוציאטיבי של חלקי פאזל (ערמות של שפנים, מארגני אגרות, מתמחרי עיזבונות, מתגמלי שירות) שצריך לייצר תמונה על חיים עכשיו. ניסיתי להרכיב שלם. הפסקתי באמצע. כדי להיות יותר הוגן – הפסקתי גם לחשוב מבקר כדי לעשות הנחות. לא הצליח לי.
"צריך לסגור הכל" קראו הג'ירפות לאלבום החדש, כשמו של הקטע השני. יאוש טוטאל? גחמות ממוחו האנרכיסטי של כהנא. שחררוני מהגדרות. אבל יתכן שיש מקום לסגור הכל ולפתוח מחדש – כולל כותב שורות אלו, שצריך לחזור ולהעלות מחדש את השאלה מהי ביקורת מוסיקה? או מה גורם לך להתענג בהקשבה? או: מה הקריטריונים? מלודי מחניף, סלסול מזרחי מרקיד, הרמוני לוטף, אוונגרד מסעיר.
ננסה לטפס ב"סולם" – שיר שאלות ותמיהות על החיים שמגיע ברגאיי. גם כאן ג'ירפות מנטרלים רגש, יבשושיות כמוטו. "הוא והיא והא" הוא סנתוז דאב של קולות במעין ירידה על שירי האהבה של המוסיקה המזרחית בהפקת צליל קרוס אובר בין אפרו לסיני. על הנייר הטקסט – די שגרתי. הסאונד – גחמת האלטרנטיב.
ניסיונות לצלוח את ג'ירפות החדש: שיר על הבנאדם נזכר שהוא חלש, שהחיים לא קלים בכלל בצליל גרוב ובקו בס מודגש ("רגליים") "זה זה!" – על אקט מיני שמוציא קריאת שמחה ענקית ממי שזיונים למכביר הפכו אצלה "פיגוע מתמשך", "אני מת" – מעין רוק מזרחי על בנאדם שמרגיש כל יום מת מהלך מבחינה נפשית, ושמח לבשר בקצב פאנקי ובשירת המנונים על ניצחון הסמים.
שירי מהפכת רוטשילד: "קיץ 2" ו"דפני דפני" הם פופ-רוק ישיר פשטני שאינו תואם את מגמת היומרה האלטרנטיבית של ג'ירפות.
קוריוז: "אין בעצם זמן" – זרע מוסיקלי שהתפתח למצב פופ עוברי קופצני בסגנון הנעימות של פעם.
הפוגה רומנטית: "היא תמיד רוקדת ככה" – הפתעה מלודית בניחוח ג'אזי בעיבוד לכלי נשיפה.
סוף טוב: "יכול להיות סוף טוב" – מתחיל במשפט – "הם לא יודעים מי אני". צודק, כי גם שיר הפופ הזה אינו מצליח לחבר את חלקי הפאזל של כהנא ושות' לכדי יצירה אלטרנטיבית אולטימטיבית, אלא בעיקר נשאר אלבום של חרזן אורבני שדג הגיגים מזרם מחשבותיו ומנסה לעשות מהם יצירה, שבה יומרת האלטרנטיב מסתירה את המהות.

גלעד כהנא – שירה, יאיר קז – בס, ארז רוסו – גיטרה חשמלית, אסי ששון – תופים.
מילים: גלעד כהנא לחנים: יאיר קז, גלעד כהנא
שירים: רק אקדח אחד, צריך לסגור הכל, סולם, הוא והיא והא, רגליים, זה זה, אני מת, קיץ 2, אין בעצם זמן, דפני דפני, היא תמיד רוקדת ככה, יכול להיות סוף טוב, יופי, מים כבדים

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות