כמו שהלב מרגיש – ההופעה

הראל מויאל

מועדון ברבי ת"א
3.5/5

כמו שמרגיש ליבו של כותב שורות אלו – הראל מויאל עדיין לא שם – לב הקונצנזוס, הגם שהוא מכוונן לתדרים הגבוהים של אהבת הקהל באגף המיינסטרים בין שלמה ארצי לשלומי שבת. צריך להודות: הכוונות להגיע לקיסריה – ברורות. הראל מויאל עושה מאמצים להגיע לשם, אבל גם אחרי האלבום הרביעי והערב הזה הוא יצטרך להמתין. אין לי ספק שלזמר מסוגו, שעטנז מיינסטרימי – מערב ים תיכוני  – יש סיכויים.
הוא עדיין לא שם כי  א. לא מימש-גיבש  את זהותו האומנותית. למרות האלמנטים הפופים הים-תיכוניים בשירים החדשים, הראל מויאל אינו מזוהה כזמר ז'אנר ים תיכוני. ב. בערב הזה – חסר לי עדיין הראל מויאל שמעבר למבצע המהוקצע, הקול היפה, דימוי המאמי – הראל מויאל של הערך המוסף הפנימי.
שבעה נגנים הם לכאורה אלמנט משדרג, אבל העיבודים לא תמיד "פתחו" את השירים. לפעמים כלי הנשיפה נשמעו מעט סתמיים – לא חלב ולא בשר. לעומת זאת הושם דגש על כלי ההקשה שנשמעו מכאניים. חיפשתי יותר את העיבוד הפונקציונאלי. כמו העיבוד האקוסטי ל"ספינת זיכרונות" (קאבר לנתנאלה) בשיתוף אקורדיון, שהעניק אפיון עממי מענג לשיר.
שיר כמו "שבת בחלון" הוא בהחלט חלק מהאפיון העממי הזה, שעשוי לגבש את תעודת הזהות האומנותית של מויאל, תחושת געגועים לבית ההורים, שמקבלת מימד חפלאי אותנטי עם מעבר קצב דרבוקות תוסס.
אני מכניס לכאן גם את "אל תאחר לבוא" – הקול שקורא מבור – ביטוי לענווה של הפונה לבורא בתפילתו. חבל שאותם ענווה, ואיפוק יפה בטון הנוגה בעיבוד שמימי יפה (עיבוד כינורות יפה), ששמענו בדיסק – לא הגיע לערב הזה.
"יש לי אותך" – על התגשמות "כל החלומות שבנינו" מחזיר לז'אנר ה"ים תיכוני" – קצב מהיר, עיבוד פריך, סלסול קולי, להיט חזק של פשטות יפה.
כמעט, כמו שכתבתי על הדיסק החדש – מויאל היוצר והזמר, קם לתחייה במגרש הים-תיכוני, אבל שש שנים אחרי שראיתי אותו בצוותא במופע "לבדי", עדיין חסרים לי אצלו עומק וזהות אומנותית מהודקת כדי להפוך את להיטיו למופע פופ אולטימטיבי. כשלאה שבת עלתה לבמה לשלושה דואטים, הבנת את המשמעות של "זהות אומנותית" מהסוג שמפלס דרך אל לב הקונצנזוס.
השאלה היא – האם הזמן יפעל לטובתו? גם האישיות הכריזמטית של שלמה ארצי לא פרצה מיד, ושלומי שבת עשה דרך ארוכה כדי שהקהל יתמגנט על טון הלב והנשמה שלו. צריך לתת צ'אנס שזה עוד יקרה.

שירים: אל תאחר לבוא, באה אלי, סימנים, סמי, דון חואן, לא מכירים אותך, ספינת זכרונות, שבת בחלון, ואז תבואי, לבדי – עם לאה שבת, דואט חדש – עם לאה שבת, בגלל הרוח – עם לאה שבת, כמו שמרגיש הלב, מה עובר בלב שלך, יש לי אותך, מתחיל מחדש, אמצע הלילה בכפר + אינדיה
נגנים: ציקי רווח – קלידים, ראובן אוחנה – בס, משה בן אברהם – תופים, עידן אמסלם – חשמלית, ינון פרץ – חצוצרה, אילן אדירי – סקסופון, יוני אפרתי – פרקשן.

צילום: מרגלית חרסונסקי

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. **תיקון**
    בחור נחמד מאד, זמר מצוין וכותב טוב שלא מקבל את החשיפה הראויה, וחבל שכך. הוא הרבה יותר טוב מאחרים שכן מקבלים חשיפה, במיוחד מהאגף המזרחי. מקוה שאיכשהו יגיע לתודעה יותר גבוהה בעתיד הקרוב.

  2. בחור נחמד מאד, זמר מצוין וכותב טוב של מקבל את החשיפה הראויה, וחבל שכך. הוא הרבה יותר טוב מאחרים שכן מקבלים חשיפה, במיוחד מהאגף המזרחי. מקוה שאיכשהו יגיע לתודעה יותר גבוהה בעתיד הקרוב.

  3. אתמול הייתי בברבי בהופעה של הראל מויאל ומאוד נהנתי , אני חושבת שהראל שיחק אותה , ההופעה היתה מדהימה ונהננו מכל רגע . לא מסכימה עם מה שכתוב בכתבה הזאת בכלל!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות