קול הנשמה של עמיר בניון מסלסל את הדינמיקה בין השלם לחלקי. הוא משתמש בירח כמטפורה למשהו שקיים ומשתנה על בסיס קבוע בדגש על הקבוע. פעם הוא למטה, אבל ללא ספק יעלה וישתקם אחרי השבר. הירח מקבל את האור מהשמש. הוא
"שלום לתמימות/ למדתי גם אני לשקר/ לא יקרה לי דבר אחרי שאמות/ אין בסוף עולם אחר/ למדתי גם אני לשקר/ לא יקרה לי דבר אחרי שאמות/ אין בסוף עולם אחר". רונית שחר חוזרת לשיר הזה, ששמו היה גם שם אלבום
אמדורסקי שיבח את ליאן בירן על הקאבר של ל"אמא" המוכר משירי מימון, אבל נתן לה אדום. נימוק: "האדום הוא אזהרה על כך שמוקדם לך לייצג את ישראל באירוויזיון. את צעירה, ועם זאת אני רוצה לשבח אותך. הביצוע הזה היה באמת