ואנחנו במדור שירי הדיכאון. יש גשם בשיר? נו באמת. לא סתם גשם. הוא יורד מעיניה. כלומר – שטפון, ים של דמעות. ויש גשם במובן אחר – מטפורי יותר – "אנחנו נמסים בגשם". מהות הבלגן? היא לוקחת חפצים, נוטשת. מוכר לא. הטון של אורן שפר (23, נולד וגדל במושב כפר ביאליק, מאחוריו אלבום שנקרא "1440", חימם הופעות ל"יהודים", "שוטי הנבואה") דכאוני, טיפה ממוסטל, לא פתוח, קצב מידטמפו, תחושה של לאות ועצב, והמזמר שואל – "עד מתי נכאב אחד את השני" (ומה עם השני את האחד?) יחסים מרוסקים שאינך מבין למה ומה ומי ומו. אבל טון הזמר אומר שרע בחיים. זהו. רע. הלחן? לא עשה לי רע, טוב, חם או קר, מתוק או מר. בסדר.