הפתיחה בבריטון סקסופון של ג'יי רסטל שעוטפת באווירת ג'ונגלים אינה מבשרת את ההמשך, כשהפרקשיוניסטים, כריס ת'יברג ונאפי ג'יי נכנסים לפעולה, מקבלים סנטנה במהדורה שונה. הכיוון משתנה לפאנקי רך בקולות נשיים, והעסק מתחיל להיות קצת מבולבל ולא ממוקד. עם זאת הדיסק חזק בחיבור הזה בין לטיני אפרו, ג'אז וריתם אנ'בלוז, בשינויי מקצבים. קולקטיב גרוב זו בבואה של ניו-יורק על גווניה, ואת האווירה הזו הם מצליחים להעביר.
