"אין ביזנס כמו שאו ביזנס" מ"אנני גט יור גאן", 1946 הוא לא הביצוע הכי עתיק באוסף. "אוקלהומה" מודל 1943 נכנס לכאן. את "כול הג’אז הזה" מהמחזמר "שיקאגו" עושה אוטה למפר בגרסת הקאסט הלונדוני מ-1975. "הלו דולי" – קרול צ’אנינג מהגרסה הברודוואית ב-1964. מה זה אומר? שהעורכים בחרו את הביצועים הטובים ביותר לטעמם. והיום, הישן נשמע מרוענן ופריך בזכות הרימסטרינג. ג’ולי אנדריוז שרה "יכולתי לרקוד כול הלילה" מ"גבירתי הנאווה" (1956) אבל את "הדברים האהובים עלי" מ"צלילי המוסיקה" שומעים מג’ין ביילס וקונסטנס שייקלוק (1959). נגיע ל"קורוס ליין" "רוקי הורור שאו", "מיס סייגון", "ישו כוכב עליון", "אוויטה", "פנטום האופרה" ("כל שאני מבקשת ממך" בביצוע גדול מהחיים של שרה ברייטמן וסטיב ברטון) , "עלובי החיים" "שיער", "חתולים" (אלן פייג’ – "ממורי"), "סיפור הפרברים". הכול. האוסף הטוב והמרגש ביותר ששמעתי ממחזות הזמר.