זה הסולן והמוח היוצר מאחורי VERVE, מנווט את עצמו אל נתיב הרוק המלנכולי. בלדות וקצב, שירים שנשמעים כשיחות עם עצמו. האיש יודע לכתוב מנגינה קליטה ולהטעין אותה באמוציה, בדרמה. חריג: קטע רביעי, "ניו יורק", אווירה טעונה משהו של העיר, עיבוד דחוס, והבעת ניכור ובעתה. הניגוד היפה מגיע מיד בקטע שאחרי "את במחשבתי כשאני ישן", אקוסטי וסנטימנטלי, קול רך ומפוייס. עוד יפים: "עולם חדש אמיץ", "איטי היה ליבי". מוסיקה שמחלחלת.
