מול הקונטרה-טנור של ד’אור, אנקרי היתה צריכה "להתגמד", אבל היא יצאה מהמפגש יותר מבסדר. ד’אור הוא זמר שיודע להתחבר עם קול נמוך ומוציא מזה את הטוב, וכשהעיבוד נכון, קורה משהו יפה. מתברר שבין הסוליסטים המובהקים יש נקודות חיבור. "שיר לבת" המרגש, "לוליטה" עם העיבוד הנפלא לצ’לו, העיבוד באוריינטאלי של "יד ענוגה". זמרים ויוצרים מוכשרים, עם עזרה מידיד לא פחות מוכשר – אלון אולארצ’יק, יצא להם דיסק לא מתחנף בכוח, עשיר, מהסוג המקומי המשובח.
