הקלילות הנסבלת או הבלתי נסבלת של הפופ הבריטי השחור, המיוצר ע"י עלמות חן שיש להן את זה ושיש להן מפיקים. "פריק לייק מי", "ראונד ראונד" בסטייל השישים, בלדת סלואו יפה כ"סטרונגר" בהפקה אלקטרונית וגרסה ככה ל"שייפ אופ מיי הרט" של סטינג הכוללת סימפול קולו. גם היפ הופ קצבי ב"מלאכים עם פניים מלוכלכות". זה צעיר, עדכני, מהוקצע, מלוטש. ריתם אנ’ בלוז מתקתק שחסר מידה של עומק כדי להפוך למשהו אולטימטיבי. הכי אהבתי: BREATH EASY בליווי גיטרה אקוסטית. נקי, אמיתי