יובל דיין מה שהיה היה

יובל דיין מה שהיה היה

בלדת פרידה כואבת, שמתארת תהליך שברון לב, אבל גם של שחרור איטי והשלמה עם מה שאי אפשר לתקן. דיין מצליחה לגעת לא רק בפרידה אלא גם במאבק לשחרר-לסלוח לעצמה, להמשיך – גם כשהלב עוד שבור.

מילים ולחן: יובל דיין, לידור סולטן עיבוד והפקה מוסיקלית: לידור סולטן
4/5

השיר הוא בלדת פרידה כואבת, שמתארת תהליך שברון לב, אבל גם של שחרור איטי והשלמה עם מה שאי אפשר לתקן. מתוך המילים והביצוע של יובל דיין נבנה פסיפס של יחסים טעונים, אהבה שהייתה עמוקה אך גם רוויית כאב, ובסופה – הצורך להניח למה שהיה.
השורה החוזרת: "מה שהיה היה, היה היה" היא לא רק קביעה עובדתית אלא מנטרה פנימית. החזרה המשולשת יוצרת מעין הדהוד רגשי – גם ניסיון לשכנע את עצמה, גם ריחוק רגשי, וגם כמעט סוג של טקס קבורה למה שהיה.
"רק כמה הרגלים ואני מצליחה למחוק מהלב שלי עוד הבטחה" – הפרידה אינה קורית ברגע, אלא דרך תנועה הדרגתית – כל ויתור קטן, כל פעולה, הוא עוד צעד לעבר החופש מהכאב. "הבטחה" שמתרוקנת ממשמעותה, אבל עדיין כואבת.
"איך אלוהים פתאום לא מתערב?" – שילוב של ייאוש ואכזבה לא רק מהקשר אלא מהיקום, מהאל עצמו. היא שואלת מדוע ננטשה – רגשית ורוחנית – דווקא במקום הכי כואב. החיבור בין כאב אישי לבין שאלות קיומיות ("איפה אלוהים?") מעניק לשיר עומק אמוני-רגשי.

"גם כשנשרף כל הבית מאש של הר געש אחד" הבית כאן הוא לא רק פיזי – הוא האהבה, החיים המשותפים, התקוות. הדימוי של הר געש מגלם את ההפתעה, העוצמה, והחורבן – משהו שהצטבר בפנים ופתאום התפרץ ושרף הכול.
. "ראיתי את כל השדים שלך" ההיכרות האינטימית, העמוקה הובילה דווקא להתפרקות.
יובל דיין, כהרגלתה, שרה את המילים בקול רך, אך עמוק וטעון. הביצוע שלה מאופק במדויק – היא לא מתפרצת, אלא מטפטפת כאב באלגנטיות, וזה הופך את הרגש לעוד יותר נוגע. מבחינה מוזיקלית, השיר נשאר באזור הנוחות  – של דיין לא מפתיע או מחדש מבחינת הלחן או ההרמוניה. העיבוד המוזיקלי תומך שירת כאב באווירה אינטימית בקצב מידטמפו שמכילה את התחושה. העיבוד מטפטף ניחוחות מזרחיים לתוך מרקם הפופ היפה.

שיר על שחרור לא פתור, אבל גם על השלמה עם מה שלא נשאר לה  בידיים שלך, ודיין מצליחה לגעת לא רק בפרידה  אלא גם במאבק לשחרר-לסלוח לעצמה, להמשיך – גם כשהלב עוד שבור.

יובל דיין מה שהיה היה

והימים עוברים אני עוד מנסה
ללכת רחוק מכל מה שהיה
כי מה שהיה היה, היה היה

רק כמה הרגלים ואני מצליחה
למחוק מהלב שלי עוד הבטחה
כי מה שהיה היה, היה היה
אין לי פיתרון הניסיון הזה חזק

כי ראיתי הרים וגבעות איתך
איך זה פתאום ככה לא מסתדר?
ראיתי את כל השדים שלך
איך אלוהים פתאום לא מתערב?
איך, איך הוא לא מתערב?

אני לא הפסקתי להאמין
גם כשנשרף כל הבית מאש של הר געש אחד
כל מה שהיה היה
אין לי יתרון החיסרון הזה חזק
כי ראיתי הרים וגבעות איתך
איך זה פתאום ככה לא מסתדר?
ראיתי את כל השדים שלך,
איך אלוהים פתאום לא מתערב?
איך הוא לא מתערב?

יובל דיין פייסבוק

share

1 אהבו את זה

share

1 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן