מה הטעם לטפל עוד פעם בפיוט של ר' שלמה אבן גבירול שמצוי כמעט בכל עדות ישראל וזכה לגרסאות אין ספור.כנראה שגדול פייטני ספרד במאה ה-11 הוא עכשיו סחורה עוברת. ברי סחרוף ורע מוכיח יצאו לא מזמן (ב"אדומי השפתות") בגרסה משלהם לפיוט, והנה עוד אחת של ד'אור את סבג.
מדובר בשיר אהבה וגעגועים של הרעיה, כנסת ישראל, אל דודה, הקב"ה, הנשען על שיר האהבה הגדול של הדוד והרעיה – שיר השירים. הרעיה והדוד מנהלים פה דו-שיח, בו הרעיה כבר לא יכולה לחכות יותר והיא מאיצה בדוד כי יתגלה, יתקרב, ויגאלה ממקומה בגלות, ואילו הדוד ממתן את הרעיה, מבקש ממנה שתחכה לרגע הנכון, לעת אשר תחפוץ האהבה מעצמה.
אז מה מחדשים סבג וד'אור? לא הרבה. בעיקר – עיטורים יפים מצד העיבוד. הגרסה האקוסטית נפתחת בערובת מוצלחת של דיאלקט הודי ופלמנקו. השירה מלודית רכה, עדינה. דווקא הסלסול של סבג מפתיע יותר משירת ד'אור שמסתפק בהצטרפות פשוטה לצורך ההרמוניה. השיר ישתלב יפה באוסף ההמשך לשירת רבים ("שירת רבים 2") שעיקרה זמירות ופיוטים מקשת סגנונות של המוסיקה היהודית.
שלום לבן דודי הצח והאדמון
שלום לך מאת רקה כמו רימון
שלום לך דודי
לקראת אחותך רוץ צא נא להושיעה
וצלח כבן ישי, רבת בני עמון
שלום לך דודי
מה לך יפהפיה כי תעוררי אהבה
ותצלצלי קולך כמעיל בקול פעמון
שלום לך דודי
שלום לך דודי
4 תגובות
לכולם יש ניצוץ יהודי, גם לכופרים הגדולים בסופו של דבר שרים שירי דת כלשהם!!
פשוט מקסים!!!
מדהים,,,,מדהים,,,מדהיייייים פטריק סבג גאון.
היחידי שיכול לעשות משהו מעניין עם דוד המוכשר לא פחות
לא אנשים כדוד ד'אור ופטריק סבג יוציאו מוצר פחות ממושלם מהבחינה הטכנית. זה פשוט נשמע מעולה.
לצערי אין דבר טוב יותר לומר. הסאונד עדכני, אך הסגנון מזכיר מאד את מוסיקת העולם של שנות ה-90 המוקדמות. והשיר, מה לעשות, משעמם. מאד.