"זהב" הוא אלבום המתאר מסע נפשי וגופני, של אדם שנגע בתהום וחזר משם חזק יותר. זהו אלבום של ניגודים. לפעמים קשה, לפעמים רך כנוצה. לרגעים עכור, לרגעים צלול כמי מעיין.

עוד לפני דבר הביקורת, אני נפגש עם שרון הולצמן. והמפגש הזה מסקרן – על רקע אלבום רוק עברי יחיד במינו ונוכח והתדמית התקשורתית  שרודפת אותו. הולצמן התנצל על תקיפת עיתונאי והוא עצמו בטוח שצורת התנהגותו מחבלת בסיכויו בתקשורת. "זהב", ו"יש מקום", שני שירים באלבום הינם שני צדדים לאותו מטבע. שני הפכים שאינם יכולים להתקיים זה ללא זה. שרון כותב מתוך עולם שמשדר מסרים כפולים, חברה שמוכרת לנו אשליות, והקלות בה אפשר ללכת לאיבוד. שני השירים מדברים על הרצון למצוא את הקול הפנימי, האמיתי, שהוא רק שלך.  ניסיתי לדבר איתו על הקול הזה.