שי נעוס בחר במילות רגש בומבסטיות ומיופייפות לתאר רגש אהבה. "כל חושי זועקים", "אין לי מקום מלבד חום גופך נשמתך את כל חיי", ובכל זאת זה נשאר כלוא בתוך עצמו – "מתמהמה מדחיקת רגשותיי". שימוש בשפה ארכאית, חריזה שבלונית, המנגינה יפה, והעיבוד – מתחום הפולק מיוסיק, נוגע באתני. השירה גבוהה ומיוחדת, אבל נדמה לי שההפקה לא הוציאה אותו מספיק החוצה. נעוס צריך לבלוט יותר. לא להישאר מאחור. סך הכל, פושר עם פוטנציאל להיות הפקה יותר אטרקטיבית – בעיקר בשירה של הזמר.
