MPB? ראשי תיבות של Musica Popular Brasileira, למעשה מושג-גג לכל מה שהוא מוסיקה ברזילאית פופולארית שהתפתחה לצד הבוסה נובה. מילטון נסימנטו ואחרים אימצו את המושג הזה. הגם שאין מדובר במוסיקה שנובעת ממה שנקרא בברזיל "טרופיקליה" – רבים ממוסיקאי ה – MPB ניגנו מוסיקת טרופיקליה.
די היה בשני צלילים כדי להרים את קהל הבנות באזור הפרקט על הכיסאות. אנשי האבטחה האירו בפנסים עליהן, הזהירו שיוציאו החוצה. זה עזר לחצי שיר. נו, באמת, מה הם חושבים שבמופע של אנריקה איגלסיאס אפשר לשבת, ועוד בנות, שצווחות גם
החברים אנדרסון רבין ווייקמן ( (ARW) נמצאים כבר בשלב כזה בקריירה שלהם שהם הולכים על ג'סטות חנופה: סולו חשמלית של "התקווה", ירידה אל הקהל במהלך Owner Of The lonely .Heart, כמו כוכבי פופ מחפשים להתחכך עם מעריציהם, חלקם בגילים האלה
מנהרת הזמן: נחזור ל-1984. הרדיו מתפוצץ מהשמעות של Shout, למעשה צעקתם של קורט סמית' ורונלד אורזבל, הלא הם טירז פור פירז. בעברית קראנו להם אז "דמעות לפחדים". אנחנו ב-2017, 33 שנים אחרי, ומגיע לא רק אות חיים מהצמד. מתברר שהם
בוני טיילר היא זמרת של שלושה להיטים, אחד מהם גדול במיוחד. הקהל מגיע להופעה שלה לשיר אותם. טיילר בונה את הערב עליהם, הם ממשיכים להיות מקור החמצן שלה, ובאין חומרים חדשים אטרקטיביים, היא נשענת עליהם ועל לא מעט קאברים. הזמרת
קשה להאמין שהקשישים האלה עוד מזוהים עם פאנק שנות השבעים, הגם שמעולם לא נשארו במחוזות ההם. אם כבר, אז הסטרנגלרס זוהו כצד הרך של הפאנק. העדיפו להגדיר את עצמם כפאב-רוק. היום, לקראת העשור החמישי של הלהקה, הסטרנגלרס אינם פונקציה של ז'אנר.
אני מודה: הקשר שלי עם המוסיקה של זמר הפופ הפורטוריקני הנערץ, ריקי מרטין (שם מקורי אנריקה חוסה מרטין מוראלס) – יותר מחלש, גם אחרי עשרה אלבומים שנמכרו בלמעלה מ-70 מיליון עותקים ושני פרסי גראמי. האם בעקבות המופע אמש בהיכל "מנורה
המעריצים שמילאו את ההיכל הם אזרחים ותיקים. ג'ון מקנלי, הזמר התפעל, שכל כך רבים עדיין בין החיים. הוא יהסס לדרבן אותם לרקוד. לפחות – להרים ידיים למעלה, הוא יציע למעריצות הקשישות. בגיל הזה – לא לוקחים סיכונים. הסרצ'רס רוכבים על
האם גארבג' עדיין רלוונטית? האם היא מצליחה להגיע לדור חדש של מאזינים? להעביר את רוח שנות התשעים לזמננו? שירלי מנסון, דיוק אריקסון, סטיב מרקר סיפקו תשובה חד משמעית בתמהיל ישן-חדש מקריירה מגוונת, מאז שההרכב הזה הפציע ב-1995 והאלבום Garbage הגיע
“I’m still breathing / I’m still breathing” עדין נושמת, עדין נושמת. חיה. I'm Alive, שרה סיה. ה – Live שלה היה קצר, מוזר, מעניין. This Is Acting נקרא אלבומה האחרון של סיה, ואכן, זו הייתה הצגה מרגע הפתיחה. סיה העלתה מיצג
מרקורי רב סיימו עם The Dark Is Rising מאלבומם All Is Dream. מערבולת מסחררת של אלט-רוק מלודי-חלומי. הפלצט הנפלא של ג'ונתן דונהיו מאפיל על צלילי הגיטרות והתופים. הצליל משדר מסתורין. "חלמתי עלייך בזרועותיי, אבל חלומות תמיד משקרים". מה טוב ומה
שוב הסקורפיונס? הם לא אמרו שלום לעולם ב-2012? מה קרה? הרגישו שאין חיים ללא במה? צודקים. אם כבר הגיעו עד הלום, למה לא להמשיך. הסקורפיונס יציינו ביד אליהו 50 שנות הופעה, מאז ההקמה ב-1965 בהאנובר. האם ההרכב הגרמני המטאלי הקשיש
ג'אז לילדים? יש דבר כזה? כדי להאמין, הגענו בשבת בבוקר עם הנכד למוזיאון ת"א לאמנות דרוכים למופע המוסיקלי שהוכתר בשם "אמריקה שלי", מברכים את עצמנו ואת כל אותם הורים סקרנים, שטרחו ורכשו כרטיסים כדי לבדוק מפגש של הזאטוטים עם מוסיקה,
השאו של אליס קופר הסתיים בהתגוששות בין דונלד טרמפ להילרי קלינטון. הילרי ריסקה אותו. השיר נקרא Elected. קופר בחולצה Alice Cooper For President – צדק. אם אחד כמו טרמפ מועמד לנשיאות ארה"ב, אין שום סיבה, שהוא (אליס) לא ירוץ לבחירות. אחרי ההופעה
אי אפשר לעצור את השנים. 31 שנים חלפו מאז Holding Back the Years. השנים עפו, השיר נשאר. הקול נשאר. המוסיקה של סימפלי רד ומיק האקנל נשארה. השנים לא העלו בהם טיפה חלודה. מייק האקנל, 20 שנה אחרי ההופעה הקודמת שלו
23 שנה אחרי ש"סימפלי רד" הופיעה בישראל (פארק הירקון), חוזרים מייק האקנל ושות' על ערימת להיטיהם ואלבום חדש – Big Love להופעה אחת ב-14 ביוני ב"היכל מנורה" בת"א. הרעיון לאלבום חדש נולד אצל מייק האקנל, כאשר הלהקה החליטה לצאת לסיבוב
כשאתה בעל תואר אבירות, 40 שנות קריירה מפוארות, מכרת 300 מיליון תקליטים והופעת בכל חור בעולם מהמדיסון סקוור גרדן ועד סין, לא נשאר לך הרבה מה לעשות. תן לקריירה וללהיטים לרוץ לפניך. תן לאצבעות לרוץ על הפסנתר. הנקודה היא שאצל
קרייג דיוויד החליף את הדי ג'איים שקדמו לו בהאנגר 11, ותפס את עמדת התקליטן כדי להשמיע את המוסיקה שלו לבדו מול קהל, שכנראה ידע למה הוא בא. אחדים שרו את השירים כאילו זה הלחם המוסיקלי היומיומי שלהם. קרייג, אחד הכישרונות
חגיגת הקאלט של האחים בלוז נמשכת. את מסיבת הסיקסטיז הזו בהשתתפות ה – Blues Brothers, ראיתי לפני שש שנים. אטרקציית ג'ון בלושי ודן אקרויד מחזיקה מעמד 35 שנה, אחרי שהסרט יצא לבתי הקולנוע, הפעם עם בראד הנשו כג'ייק (ג'ון בלושי
ביקורת מוסיקה היא לרוב עיסוק עקר בהגדרות סגנוניות. כשאני שומע "בלונד רדהד", אני מבין כמה זה מיותר. אמרו "אלטרנטיב רוק". "דרים פופ". ארט פופ. אמרו. אלו אגב הגדרות שכיחות כשמדברים על השלישייה. הרחבת השכלה? ממש לא. תבואו מוכנים עם השירים,
יש להם מעריצים בישראל? למעשה, למה לא? להקת בנים אוסטרלית משלהבת ילדים, 356 מיליון צפיות,שכבר מוציאה אלבום מהופעה חיה בהנחה שהמעריצים יסתערו. הם יסתערו. זה אלבום שמשחזר לא רק השירים אלא את הווייב של הקהל המוטרף. בסוג הזה של שירי פופ-רוק
רובי ויליאמס יגיע לישראל להופעה בפארק הירקון ת"א במסגרת סיבוב ההופעות העולמי שלו הנקרא “Let Me Entertain You Tour”, שנפתח במרץ 2015 במדריד. מי שלא יצליח להגיע – יש לו עדיין הזדמנות לתפוס את ויליאמס באחת ההופעות שלו בחו"ל (לינק
האם המופע הזה יגיע לפארק שלנו? סטינג ופול סיימון, שני זמרים יוצרים נפילי פופ, הודיע על המשך הטור משותף באירופה במהלך 2015, אחרי ההופעות בצפון אמרקיה. גם אם לא יגיעו לארצנו, תוכלו לקחת טיסה לקרקוב, פולין 12 במרץ, ובהמשך –
ארט גרפונקל, חציו של הצמד סיימון וגרפונקל חזר להופעות אחרי היעדרות ממושכת, שנבעה מבעיות במיתר קולו. הופעתו הראשונה נערכה בספטמבר ב"רויאל פסטיבל הול" בלונדון. מבקר ה"טלגרף" כתב: "גם בגיל 72 ארט גרפונקל נשמע כל כך טוב שהוא יכול להקים את
מישהו מתגעגע לקול המגרסה של ג'ו קוקר? נעלם לנו בשנים האחרונות. אבל הכל בסדר. האיש כבר בן 69, אבל מופיע בתדירות גבוהה. הוא הגיח מאזורי הפאבים של אנגליה על תקן זמר רוק-סול. ההרכב שלו נקרא The Grease Band. להיט ענק
ה – Old Sock (*) של אריק קלפטון יוצא לדרכים. בן 68. אנגלי. בלוזיסט אנגלי, לשעבר בליינד פיית', דרק והדומינוז, קצפת, מצדיע לשירים הישנים עליהם גדל באנגליה. Old Sock? מעשה שהיה כך היה: היו כמה מחשבות איך לקרוא לאלבום. הסיפור התפתח
פיל וודס הופיע בישראל ב-2006 במסגרת פסטיבל ג'אז תל-אביב וניגן עם שלישיית טוני פנצקלה ורוברט אנצ'יפולובסקי את Willow Weep For Me קרא עוד
ראיתי את "החומה" The Wall באולם ארלס קורט בלונדון 1980. זו הייתה אחת מ-28 ההופעות הראשונות של פינק פלויד בביצוע היצירה, לאחר צאתו של האלבום (1979). בסוף השבוע הזה, 32 שנים אחרי, העלה רוג'ר ווטרס בפעם האחרונה את "החומה" בקוויבק
מבין שפע הבילויים שמזמן לנו הקיץ הקרוב נשים דגש על סוג אחד של בילוי, מיוחד ביותר. מדובר אמנם בקפיצה לחו"ל, אבל מי שניסה יודע, שמדובר בתופעה ממכרת: מסעי הופעות הכובשים את האצטדיונים והאולמים הגדולים ברחבי אירופה. זוהי תופעה עונתית, השייכת
