השיר מדבר על הגימיק השולט בעולם. בקליפ שמגיע עם הסינגל, אנחנו מקבלים אותו. קפה שחור חזק גייסו את כנסיית השכל להופיע איתם בבגדי אסירים העוסקים בעבודת פרך, כשמאחוריהם קנה של שוטר/ סוהר המכוון אל גבם. למה? השיר מצדיק את זה?
אם כזו תהיה ההופעה הבאה של טונה – אני מגיע פעם שניה. צפירת ארגעה: זו ככל הנראה, לא תהיה ההופעה הבאה של טונה, לפחות – לא עם כל האורחים שהתארחו. לא ברור אם נקבל את הפירוטכניקה, התאורה, הסרטונים הביוגרפיים והוידיאו,
אחד החסמים של הראפ הוא בדרך כלל במוסיקה מוגבלת, ליתר דיוק – במחסור בצלילים, שיעניקו לשטף המלל המונוטוני רבגוניות מוסיקלית. איתי זבולון הבין שלראפ נטו אין סיכוי להגיע רחוק. "טונהפארק" הוא אלבום של מתיחת גבולות חיונית, שהופכת אותו לאחד האלבומים
המצב חארה יש מקום לשפוך. כמה שיותר. זורקים מילים מכל הבא ליד. בונים שיר ממיני רעיונות, משהו שנשמע לפעמים יותר טלאי על טלאי מאשר שיר. אז נכון, בהיפ הופ מותר הכל. תערים ערימות של מילים, אל תחשוב צמצום, כי הז'אנר
קח את המילה "עשיתי" ובנה עליה קיצור תולדות חייך. "עשיתי" טוב לכל פעולה. אל תתאמץ למצוא תחליף. כולם יבינו על מה אתה מדבר. תשקף את הישראלי ה"ממוצע". ג'ימבו ג'יי, עומר הברון, ראפר ושחקן בתיאטרון האינקובטור הירושלמי, לא בא לצחוק רק
לא צריך הרבה בשביל שיר. צריך רק לזרום. שרבט חרוזים, לך על מבטא אפרו משהו, ג'מייקה משהו. שחק אותה היפ הופ עברי קרוס אובר. רצוי שפה מהרחוב. תבל ב"אתיופיין סטייל ירוק צהוב אדום". להישמע סטייל. זה כל העניין. אנחנו בישראל,
יכול להיות שהדג נחש צודקים. מחאת נגד כבר אינה עוזרת. אם אתה רוצה לשמור על שפיות, תתחיל מהצד המואר של הירח. הרעיון שמוסיקה יכולה לאחות ולתקן – מעולה. הביטוי – "זו אינה המהפכה שלי אם אי אפשר לרקוד אותה" מיוחס
מפיקים צעירים מזנקים לפסגה במהירות לא תאמן כטילים מונחי מטרה. הם מתחילים בבית בהפקות מול המחשב. ההמשך – השמיים הם הגבול. אלבום ראשון לאלכס קרוסן, המוכר בשם הבמה Mura Masa, בן 21 בלבד, ובעיתונות הבריטית מדברים על "הדבר הבא". הניו
נתונים מהבילבורד: 4:44 של ג'יי זי כבר במקום הראשון בטופ 200. איך הוא עושה את זה? זה השם שהולך לפניו או המוסיקה? החשיפה האישית? ועוד שאלה מעניינת? האם תרבות הראפ האמריקנית המיוצגת ע"י מר זי התנחלה בארצנו, עד כדי כך
החיים חארה, וכשבא לך לקשקש על בלגנים, אין כמו חרוזים וקצב להכניס אותך לתא וידוי מול אלפי אוזניים. על צרות אפשר לברבר בלי סוף, להיעזר בקלישאות – "החיים זה לא פיקניק" להתבכיין במטפורות – "בוער לי בחזה וזה לא מהצרבת",
חוזרים לאלבום המיוחד של ארקדי דוכין "לאהוב או למות", שיצא לפני שנה כספר דיסק מהודר המכיל 25 שירים, למעשה אלבום קונספט על משפחה שחיה בעולם מתפרק שבמרכזה מושיק, אדם שיוצא למסע, במהלכו הוא מנסה להפשיר את הלב של עצמו ושל
לתומר יוסף יש משהו דחוף לספר לנו. הוא נסער, כשהוא שר "אני שוחה במים קדושים" ו"אני יכול להיות קדוש ואני יכול להיות רמאי". שיר על מציאות שבה דת, אדמה ואנשים יוצרים פצצות, כאשר בסופו של דבר כל אחד רוצה לחיות
ב"אל האור" מבקש קובי סאבלימינל שמעוני לעשות Reset, כדי לשנות משהו במציאות המקומית, שבה "כל מחריבייך מהרסייך מקרבייך יבואו". האמירה נוגעת אפילו במצבם של אמני הראפ המקומיים תוך טפיחה לעצמו על השכם: " Team Tact מובילים להיטים / כשרוב הראפרים/
"התצלום על עטיפת השיר מחתונת הורי במרוקו הוא התצלום האהוב ביותר שלי. הוא מבחינתי בלתי נשכח. זו היתה השנה בה נולדתי ובה אבי נאסר בנסיבות של חוסר מזל. הוא נתן לי את שמי מהכלא", כך מספר קארים קאראבוש, אמן ההיפ
יש אלבומי ראפ ויש אלבומי ראפ. Damn של קנדריק לאמאר הוא רמה בפני עצמה. מבקרים רבים העניקו לו את הציון 100. גם אם נסחפו, יש בסיס. “The world is endin’, I’m done pretendin’, and f— you if you get offended”
להיט כפרויקט: לך תשיג רשימה של כוכבים. תן להם משימות. שחק אותה מגלומני לחלוטין. יאללה תתרברב. הראפר והמפיק די ג'יי קאלד, מדמויות המפתח בסצנת ההיפ הופ והר-נ-ב, ייבא לשיר שלו נבחרת אול סטארס – ג'סטין ביבר, צ'אנס דה ראפר, קוואבו
אז מי אתה גיא מר? מי שלא רוצה להיות כמו כולם, מי שרוצה לעשות מה שבא לו עכשיו, לא להיות פוליטיקלי קורקט או להמתין עם הדעות שלך, כי חופש ביטוי לא להיט? הכל גם יחד? תקשיבו לאלבום. יש תשובות בשירים.
"עוד יהיה טוב בארץ ישראל", ששר דודו זכאי בפסטיבל הילדים של 1978 הוא אנכרוניזם, שמשמש את "הדג נחש" לסימפול לצורך אירוניה, על רקע מציאות מאוד רעה בארץ ישראל של ימינו (אלימות קשה במקום שנשלט ע"י גנגסטרים ואפליה של מיעוטים) שרק
תאהב את עצמך, תדאג לעצמך, תישאר פתוח, אל תהיה טיפש – אם אתה רוצה שהאהבה תחזור אליך. בשביל אמת החיים הזו גייסה זמרת הריתם נ' בלוז מרי ג'יי בליג' את קניה ווסט כדי להעניק מגע של ראפר לשיר ולהישמע עכשווית
אני מנסה להבין איך נוצרת תרבות צעירים ברשת. התעשייה עוקבת אחרי התופעה, כי ברשת מתחילה כיום כל מסיבה. הפוטנציאל המסחרי גבוה. קודם הרשת, אחר כך הרדיו.. בדף יחסי הציבור מגדירים את התופעה, במקרה הזה הלהיט Rolex של האחים איו ותאו
איזה לילה זה הולך להיות? שקט, רועש, מתוח, רומנטי? האולטראס בחרו לפתוח רומנטי מתקתק נוגה ב-"בא לי", אהבה חבל"ז עם "קצת יין ואיזה פרח". כל מה שביקש הגיע איתה. המלודיה והראפ – ביחסים טובים. אלי פרץ, דן ברטוב ומתן עגמי
גיא מר – בתוך עמו הוא יושב. גם הוא מבין את הזן. זו אינה ממש מדינה מהסוג שבה מכבדים את חופש הביטוי ונותנים כבוד לדעה של הזולת. לאיש המחאה נפל האסימון: "אתה צריך לקלוט איפה אתה נמצא/ היום מספיק מבט
משהו טוב קורה בסצנת ההיפ הופ. זה האלבום השלישי בז'אנר שעושה לי את זה. קדמו לו J. Cole ו – Childish Gambino. אלבומו החדש של פוסט מאלון, הזמר ולגיטריסט בן ה-21 מדאלאס, הוא אחת ההצלחות הגדולות של 2016 לא רק
Revival הוא אלבום האולפן התשיעי של אמינם, אחרי Marshall Mathers LP2. אמינם הסביר כי Revival הוא בעל משמעות כפולה – תחייה לעצמו, אבל גם תקווה תחייה לאמריקה. אמינם, בן 45, חזר בתקופה שבה הכעס של הלבנים עומד במרכז השיח הפוליטי
להתאהב באלבום היפ הופ כמעט מהאזנה ראשונה. מאלבומי הראפ של השנה. מוכן לחתום על המשפט. אני מאמץ את J. Cole. הוא מספר סיפור באמצעות השירים, ובעיקר עושה מוסיקה שיש בה הרמוניה, מנגינה, עיבודים עשירים ורצף של אלבום קונספטואלי. הסיפור הוא
שיר פרומו לעשן המתוק, באינגליש Legalize, תרצו Legal Eyes . "תעשו את זה חוקי נעשן את זה חופשי". שיר המנון לגראס לבנים ולבנות. לפי החגיגה לא חייבים לקחת ללב לריאות. קל קליל, אוויר טוב. תשירו איתם, בנים כבנות. הדג דורשים
הראפ מאפשר ערימות של מילים, משפטים עם קשר, בלי קשר, פטפטנות נונסטופ. חריזה שבלונית מאולצת. זורקים מכל הבא ליד – אלוהים, אמנות, אמירת תודה אבל גם התחשבנות עם מי ששנא, ותובנות של "להיות מודע לתת מודע", "לפרוח אור של נחמה",
מה מוצלח יותר – הגרוב של ההיפ הופ מחובר הרגאיי או הסיפור של הגנוב עליה, שמחפש דרך לממש בכל מחיר את אהבתו אפילו במחיר לבישת זהות חדשה כדי שתמנע ממנה לזהותו ? החריזה של אביחי נפתלי העלתה לעיתים חיוך. אהבתי
רון כהן שר את וידוי ההתפקחות שלו, שיש בו ניסיון להרגיע, להתנחם במה שטוב. פתיחת העיניים מובילה לתובנות נוחות בתוך חיים שלא תמיד מאירים פנים/ מובילים למקומות נחשקים. אתה מכור לדברים טובים, אבל גם מודע לכך שאין ניסים ונפלאות. אפילו
"היי אני לא ממש אמא שלך/ זה לא אומר שאינני אוהבת אותך/ והגם שאני נשואה לאביך/ זו אינה הסיבה היחידה שאני כאן בשבילך", שרה אלישה קיז בשיר הנקרא "משפחה מעורבת" בשיר שנוגע בקשיים, גם באהבה במשפחה מורחבת. הו הסינגל המוביל
