איפה אנחנו? 1980. יוצא אלבומו החמישי של ברוס ספרינגסטין, חמש שנים אחרי Born To Run. זו השנה שהבוס הוא הרוקר הכי רותח בארה"ב, נתמך ע"י להקה יוצאת מהכלל – "אי סטריט באנד". The Ties That Bind היה אמור לצאת כאלבום
אלטון ג'ון חוזר למה שהוא מצטיין בו – רוקנ'רול פסנתר (repetitive piano ) קליט וידידותי למשתמש, מה שאולי לא צריך לרמז על כך שאלבומו ה-33 הממשמש Wonderful Crazy Night הוא אלבום מסיבות צעיר. השם כבר אומר הכל, אבל טוב משמשע
שפשפתי את עיני. בהדרן שלף סטיב פינל, המתופף העליז של סמוקי את דגל ישראל, הניף אותו מול קהל מתלהב והניח אותו על סט התופים. הקהל יותר מאשר אהב את החנופה, כמוה לא נראתה בכל תולדות מופעי הרוק מאז קום המדינה.
מתחיל ברוקנרול מסורתי – You Belong to Me. אנחנו מוזמנים למסיבה נוסטלגית. גם ההמשך הוא מתכונת הבסיס של פעם ב- Go Down Rockin'. אבל אז מגיע צליל מוכר מ… ELO, בשיר We Did It All כדי להזכיר לנו, שג'ף ליין,
בהודעה לעיתונות מזכירים חברי תיסלם את להקת הצ'רצ'ילים, שבסוף שנות השישים עשתה מהפכה, כשחברה לתזמורת הפילהרמונית כדי לנגן יחד מוסיקה של באך. ההתנסות ההיא המשיכה לשמש השראה לחברי הלהקה, שאומרים כי כבר שנים הם "חולמים לשתף פעולה עם תזמורת סימפונית".
שלוש שעות אחרי שהאזנתי לאלבום, הגעתי לזאפה ת"א להשקתו. זה ללא ספק פרק מעניין בקריירה של ירמי קפלן, 54, אחרי למעלה משני עשורים של יצירה עצמאית וחמישה אלבומי סולו. ירמי משלב רוק ומוסיקה אלקטרונית, בטקסטים שעוסקים בחיים על קצה תהום
החלום של דן אורבך, Dan Auerbach, סולנה של הבלאק קיז היה כנראה סופגרופ. The Arcs היא סוג של. אורבך, זמר של קול נשמה מגוון, פורח בשירים החדשים, בפרויקט המיוחד שהפיק מחוץ לקיז. מחובר למסורות מהבלוז ועד גראז' רוק, יצר סלט שבחלקו
זהו כבר הפרק השני של גבריאל אפלין אחרי אלבומה הקודם, הראשון שלה English Rain. סינגר-סונגרייטר בריטית מצוינת בת 25, ששרה שירים דרמטיים, שכמו באלבומה הקודם, עוסקים בעיקר ביחסי בינו ובינה שלא החזיקו מעמד, שמובילים לתחושה של בדידות. היא מתרגמת את
מה חשבתם לקבל מבריאן אדאמס? גם כשמפיק של אלבומו ה-13 הוא ג'ף ליין מ-ELO, עדיין הוא נשמע בריאן אדאמס. אוהביו יגידו – "הישן והטוב". כלומר בריאן אדאמס החל מ – “Summer Of ‘69”. הרוקר הקנדי מתמחה ב- AOR, ראשי תיבות
החבר שלה היה ילד. אבל אל חשש – היא לימדה אותו להיות גבר, הראתה לו את כל הדברים שהוא אינו מבין בהם, ואז העיפה אותו. עכשיו ישנו בחור בקליפורניה שמקלל אותה, גי הגברת מצאה לעצמה מאהב אנגלי טוב יותר, אבל
7רציתי להבין אם אינני טועה: ריאן אדם מוציא אלבום קאברים ל –1989 של טיילור סוויפט? כלומר – שיר אחר שיר בגרסאותיו החדשות? מה לזמרהרוק-קאנטרי ולזמרת הפופ המצליחה? מצד שני, גם שורשיה של סוויפט נמצאים בקאנטרי… חייבים להאזין לאלבום כדי לפזר
שני השירים שפתחו את הופעת בון ג'ובי בפארק הירקון: That's What The Water Made Me ו – You Give Love Bad Name
זו הייתה חגיגת רוק שהוקדשה למעריצי הלהקה מדור לדור, אנרגיה שהתפוצצה ברחבי הפארק. אחרי שני ביטולים בסין (חרם של הממשלה) ובטייוואן (סופת טייפון) ושתי הופעות באינדונזיה ובאבו דאבי, הגיעה הבון ג'ובי לפארק המקומי למטווח להיטי רוק מקטלוג הקלאסיים ולא רק.
ריצ'י סמבורה כבר שנתיים לא בהרכב. לא לשכוח: סמבורה היה אלמנט יצירתי מכריע בקריירה של בון ג'ובי. ישפיע על המעריצים? איפה? מדברים על 50 אלף שמגיעים הערב לפארק לשמוע את ג'ון בון ג'ובי שר – It's My Life (האזינו וידיאו)
ב-7 באוקטובר יעלה בבתי הקולנוע בבריטניה ובעולם הסרט – The Who: Live in Hyde Park, שצולם ביוני השנה. הדור שלא ידע מוזמן כמובן לצפות. ואם לא ידע – אז מדובר באחת מלהקות הרוק הגדולות בכל הזמנים, שחגגה בפארק הלונדוני 50
"הנערה הצפונית, שחיה בעולם היוקרה שלה. אני מתערב שמעולם לא יצאה עם אחד מנערי השכונה, אבל אמא שלה לא סיפרה לה מדוע"… בילי ג'ואל ינסה להשיג את הנערה הזו, כי הוא מחפשת אחד כמוהו – מישהו מהמרכז, Downtown Man, וכשהיא
מה מושך כל כך לבון ג'ובי, שאמנים ישראלים טרחו להיכנס לאולפן ולהקליט קאברים לשיריו? חשבתי תחילה שזו יוזמה של יחסי הציבור לקראת ההופעה בפארק ב-3 באוקטובר. אבל לא: מדובר בפרויקט של גלגל"צ. ארבעת האמנים-הרכבים הקליטו גרסאות – כל אחד בסגנונו
"הקלאש", להקת הפאנק רוק הבריטית, הוציאה את הסינגל הזה ב-1982. זה היה הסינגל השלישי מאלבומה החמישי Combat Rock (מקום 8 בארה"ב) השיר הוא משל על קהל המתנגד להחלטת המלך להחרים מוסיקת רוק, שיוצא לעשות רוק בקסבה. המלך פוקד על מטוסי
מה זה אלבום מעריצים? לא כל האלבומים הם למענם? לפי בון ג'ובי, זה אלבום ביניים לקראת מסע ההופעות שיפתח ב – 3 בספטמבר בישראל. גם אם הוא סוג של פשרה (גם המארז המחופף – ללא מילים) – זה כנראה עדין
מי שעמדה בתחילת דרכה בצילן של 2 זמרות בריטיות גדולות כאיימי ויינהאוס ואדל, מגיעה עכשיו למקום שלהן: במונחים עיתונאיים פשטניים – דיוות סול בריטית מסעירה, צבעונית מאוד, דרמטית מאוד. המפיק Markus Dravs (ביורק, ארקייד פייר, קולדפליי) דאג שהפוטנציאל יוגשם לכדי
אילו האלבום הזה היה נופל לידי, בלי שהכרתי את אלבומיה הקודמים של להקת היהודים, הייתי אומר: יש ליהודים להקת רוק. מבחינתי, הביקורת על היהודים מתחילה באלבום הזה. הסיבה נראית לכאורה פשוטה: כאן הגיעו אורית tt שחף, תום פטרובר ושות' לעוצמות שמכילות
ב-2013, אחרי האלבום Almeria, הצהירו חברי Lifehouse הרכב הרוק האמריקאי, שהם לוקחים הפסקה. עכשיו מתברר, שהם נזקקו לחופשה ארוכה מדי מעצמם כדי לחזור באלבום נגיש, שיחזיר אותם לפסגות המכירות. יש מי שנסחפו לתאר את החדש כאלבום חיים. גם בלי ללכת על
מהרגע הראשון היה ברור, שאזור הישיבה מול הבמה יהפוך שטח עמידה צפוף. לא רק זאת, אלא שאחרי שלושה שירים, הקהל כבר הצטופף מול ברט אנדרסון המטפטף מזיעה. אין לי מושג אם לזה ציפו יושבי הכרטיסים היקרים בשורות הראשונות. רוק לא נועד
"אנומליית רוק קלאסי", "אניגמת רטרו" כינה אותם מבקר רוק אנגלי, ואחרי שהציב סימן שאלה על כוונתו, הבנו שהוא הביע דווקא את אהבתו. ההוקינס ברדרס, דן וג'סטין, מובילי "דה דרקנס", חוזרים עם אלבום הרד רוק רביעי טוב אחרי Hot Cakes של
צעקותיו. דפיקות ליבה. הפחד להיות שם. היא בורחת לחופש שלה. נראה לה שזה גם בשבילו. אין לי שום ספק: גם אם אורית tt שחף אינה מכירה את הסיטואציה, היא חשה אותה מתחת לעור. הזעקה שלה מגיעה ממקומות של בעתה. חלום
לונדון איז קולינג. ארבעה חבר'ה מחזירים לפאנק ולאינדי-רוק צבע ללחיים. פוסט פאנק מודרני? אתם יודעים מה שוות הגדרות. מה שחשוב: החספוס והגולמיות של "סיגליות פלמה" אותנטיים. האנרגיה אינה מזויפת. למישהו זה עשה אסוציאציה של London Calling של הקלאש. שנתיים על
המוזה ביקרה אצל מיוז. קולו המיוסר של מת'יו בלאמי מקונן בשיר הפתיחה: "מבחוץ אתה חי ובועט/ מבפנים אתה מת". הצליל האלקטרוני והקצב נצמדים לקול הגבוה והמיוסר. ב – Mercy , הסינגל השני מתוך האלבום השביעי של הלהקה נפתח ב –
גשו לעבודה. המשימה :להאזין ל-51 שירים של אריק קלפטון, אסופה מהקלטות האולפן ומהופעות חיות בין השנים 1983 ל – 2013. יש גם בונוס: דיסק בלוז עם סטיב ווינווד, בי.בי. קינג וג'יי ג'יי קייל. אז בבקשה: עוד אוסף של קלפטון שמתפרש
הידיעה התפרסמה ב-6 במרץ 2013: אלווין לי, הגיטריסט שניגן עם להקת Ten Years After, שנגינתו הייתה אחד משיאי פסטיבל וודסטוק ב-1969 – הלך לעולמו. אלווין לי היה בן 68 בעת מותו הפתאומי כתוצאה מהסתבכות בניתוח. להיטה הגדול של להקתו היה
על מאמפורד אנד סאנז אומרים שהם ממובילי תחיית הפולק בשנים האחרונות, אבל המוסיקה בחדש, השלישי שלהם אחרי ההצלחה של Babel, מראה שהחבורה לא התחייבה להגדרה סגנונית. אין שום בעיה להתייחס אל אחדים מהם כאל המנוני רוק גם כאשר במהותם הם
