מהדורה הזו שכותרתה "In A Soulful Mood" היא לא הקלאסיקה של ג'ון קולטריין, אלא סט נוסף ומעניין של מוסיקה שנשמעת כמעט נוסטלגיה. האוסף הזה של 12 יצירות מופת רכות אולי ייצר את הרושם שמדובר ב'מוזיקה מרגיעה', אולי בהשוואה לאלבום Ballads
Duets של פרנק סינטרה, שיצא בשנת 1993. הוקלט בסיום הקריירה שלו, והוא מורכב מדואטים שהוקלטו בין סינטרה לזמרים שונים מז'אנרים שונים. רשימת השירים הורכבה מלהיטי עבר של סינטרה. ההקלטות של הדואטים לא נעשו בצורה הרגילה. סינטרה מעולם לא הקליט באולפן
שנה אחרי ששמעתי את Perpetuation. Moments in Trio: Volume Two של יניב טובנהאוז טריו, הגיע במשלוח רב תלאות (של חודשיים) Volume Three או בשמו המלא: Moments In Trio · Volume Three Roads. זוהי אותה שלישייה הכוללת את טובנהאוז בפסנתר ריק
רביעיית ג'ושוע רדמן של כוכב הסקסופון האמריקאי (קמה מ -1994) עם הפסנתרן בראד מלדאו, הבסיסט כריסטיאן מקברייד והמתופף בריאן בלייד הייתה אחד ההרכבים הבולטים של אותו עשור – אך קצרת מועד, משום שכל החברים היו על סף פריצות לקריירה הפורייה שלהם.
לשרה ווהן (1924-1990) היה קול מדהים עם טווח מעולה בן שלוש אוקטבות. היא שרה באותו תחכום הרמוני כמו מיטב האינסטרומנטליסטים באותה תקופה. הייתה לה גם יכולת יוצאת דופן להעביר מילים בצורה יעילה. באלבום הזה משנת 1954 מנגן החצוצרן קליפורד בראון
כמעט עברנו על זה בשתיקה. אוסקר פיטרסון מת בגיל 82 בביתו שבפרבר של טורנטו, קנדה. ראיתם כותרת בעיתון? גם אני לא. איך מסכמים קריירה של 6 עשורים של וירטואוז פסנתר ענק? אפשר להפנות מיד לדיסק הזה – אוסקר פיטרסון בבלו
צ'יק קוריאה מצדיע לבאד פאוול, ענק פסנתר, ששמו נאמר בנשימה אחת עם ענקי ביבופ כפרקר, גילספי ומונק. קוריאה הושפע ממנו באימפרוביזציה, בהרמוניה. זוהי מוסיקה של אלתורים פריכים והרמוניות נהדרות. רשימת הנגנים מדברת בעד עצמה: ג’ושוע רדמן בסקסופון טנור, וואלאס רוני
אם יש זמרת שאינטימיות היא הסגנון והזהות אומנותית שלה – זו דיאנה קראל. הסגנון והאווירה המוכרים שלה קיימים גם באלבום הזה. תקשיבו ל – Autumn In New York, סטנדרט שחוק, ותקבלו את התמצית שלה. הקול השמימי. העיבודים המותאמים במדויק למידותיה.
האלבום שהוקלט בשנת 1961, עובר לעומק על צורות שונות של הבלוז. ברצועה הראשונה, Stolen Moments, נעשה שימוש יוצא דופן בארבע כלי נשיפה ליצירת מצב רוח מרומם נפש עם סולואים מדהימים של פרדי האברד, אריק דולפי, נלסון וביל אוונס. לאלבום הזה
צלילי הבלוז של הגיטריסט אנדי וואטס אינם צבועים בצבעי כחול לבן, למרות שהם נוצרו כאן. וואטס מקפיד להבליט את הקשר של המוסיקה שלו לישראל, ומצד שני מוציא את המוסיקה בלייבל מוביל בז'אנר הבלוז והרוק בארה"ב. (Booga Music Vizztone) כשנתיים אחרי
שירלי הורן (1934-2005) היא אחד הקולות הגדולים בג'אז לדורותיו. קולה הנושם בחום, החיספוס, הופכים אותה ייחודית בעיקר בבלדות. יש כאן רמה של עוצמה רגשית שמושגת על ידי מעט זמרים. מעניק לשירים עומק. , האינטימיות כשהיא שרה באיפוק If You Go
האגדה חיה וקיימת ב – Legends blues club בשיקגו, 2010. קבלו את באדי גאי בשירו Mannish Boy. האיש, הגיטרה והבלוז. יבואו גם ה"בום בום" של ג'ון לי הוקר וקאברים כמו ה – Strange Brew של "קצפת" ברצועה 7, ה – Voodoo Child של ג'ימי הנדריקס משתדך עם Sunshine of Your Love ברצועה 8. מנגן
מבקר השיקאגו טריביון, הווארד רייך כתב: "כריסטיאן מקברייד הוא אחד מנגני הבס הצעירים היצירתיים הבולטים מבין נגני הג'אז הצעירים. ,זה היה ברור לכל אחד כבר ששמע אותו מלווה את רוי הרגרוב, פרדי האברד וכוכבים אחרים. באלבום הזה, מקברייד נכנס לאור
להגיד על אל דימיולה שהוא וירטואוז – זה כמעט באנאלי, אבל הנה מגיע המופע הזה (מרץ 2007) ומתברר שאי אפשר שלא להוציא עוד פעם קריאת התפעלות. מדובר ברמות נגינה לא אנושיות כמעט. דימיולה גם דאג שיהיו לצידו הנגנים שאיתם הוא
את ג'ו הנדרסון מחפשים על Lush Life המוצלח ביותר שלו, אבל גם כאן – אלבום קונספט מדהים, עשרה שירים שהם מחווה למיילס דיוויס. הנדרסון ניגן עם דיויס במשך כמה סופי שבוע סביב 1967. הוא מוזכר באוטוביוגרפיה "מיילס" שפורסמה בשנת 1989:
