זהו אחד האלבומים האהובים עליי בג'אז. כריסטיאן מקברייד (בס) ניקולס פייטון (חצוצרה) ומארק ויטפילד (גיטרות אקוסטית וחשמלית) מביאים תפיסה מרתקת אורגנית ופאנקית לחומר שלHead Hunters של הרבי הנקוק , תוך שמירה על תפיסה מלאת נשמה ודינמית, מקורית אך בהתייחסות של
אם ניו אורלינס לא מגיעה לתל-אביב, תל אביב מגיעה אליה וגם ל… אמסטרדם. לפתוח יומנים30-31 במאי ה-1 ביוני, מתחם מוזיאון תל-אביב בהפקת "שמיים". תזכורת לסיבת ההתכנסות: הג'אז הניו-אורלינסי צמח מתוך כור ההיתוך של תרבויות – השחורה, הצרפתית והספרדית. הוא הוליד מסורת
אחת ההגדרות הראשוניות והמקובלות ביותר של הג'אז היא "אימפרוביזציה מוסיקלית קולקטיבית" היינו – "אלתור קבוצתי". אלתור על מה? הנגנים לוקחים נעימה כלשהי ויוצאים לדרך. האלתור הא נשמתו של הג'אז, אולם האלתור הוא בסופו של דבר גם קומפוזיציה – יצירה. כל
שבעים שנה אחרי שאירוע הג'אז ההיסטורי התרחש, חזרנו למועדון הג'אז הניו יורקי המיתולוגי לקבל את A Night At Birdland במועדון גריי בתל אביב. חמישית החצוצרן גרגורי ריבקין איפשרה רק לדמיין את החמישייה האגדית קליפורד בראון – חצוצרה, לו דונלדסון – סקסופון אלט, הוראס סילבר בפסנתר, קרלי
A Night at Birdland הם שלושה תקליטים נפרדים של חמישיית ארט בלייקי שהוקלטו בהופעה חיה במועדון הג'אז Birdland ב-21 בפברואר 1954, ויצאו ב-Blue Note מאוחר יותר באותה שנה, ביולי, באוקטובר ובנובמבר בהתאמה. החמישייה כוללת את קליפורד בראון – חצוצרה, לו
האוסף של סקסופוניסט הטנור סטן גץ עומד בסימן mellower mood. שבעה מהרצועות הן בלדות, שתיים מאלה עם להקה גדולה וכלי מיתר, בעוד שעשרה הם מפגשים בלהקות קטנות. נכללים גגם שלושה מהמספרים הברזילאים המובילים שלו: "באיה", "קורקובדו" ו"הנערה מאיפנמה" עם אסטרוד
האלבום הזה מנסה לתקן עוול בהסטוריה של הג'אז האמריקאי: ההתעלמות מהשם הארי וורן. הוא שייך בדיוק לפנתיאון עם ריצ'ארד רוג'רס, ג'רום קרן וכל שאר היוצרים ששיריהם הפכו סטנדרטים. רשימת הסטנדרטים הגדולים שוורן יצר ארוכה ומוכרת ולחברת המוסיקה Fantasy לא הייתה
חורף 1962. הסצנה – דירה מלוכלכת באדית ווק, צ'לסי, לונדון. צעיר בשם בריאן ג'ונס מקבל שיחת טלפון מסוכן מועדוני לילה ומציע מקום ללהקת הבלוז המתחילה שלו. ג'ונס מסכים, ואז הוא נשאל איך קוראים ללהקה, יש לך שם? לג'ונס לא היה
Back to the City הוא אלבום לייב של ה – של ארט פרמר ובני גולסון Jazztet בהשתתפות קרטיס פולר שהוקלט במועדון הג'אז Sweet Basil בניו יורק בשנת 1986 ההקלטה היא מפגש מחודש של הג'אזטט, סקסטט קלאסי שהתפרק במקור ב-1963 בגלל
פסגת היצירה של החצוצרן, אלבום שמאפיל על כול יצירותיו של מיילס דיוויס, וגם אלבום מאסט בז’אנר הג’אז. רבים רואים ב – Kind Of Blue אלבום הג'אז הטוב של כל הזמנים. האלבום מ – 1959 מסמן נקודת המפנה הגדולה בהיסטוריה, כמו גם
צ'ארלס לויד (סקסופון, חליל) הוא האיש האחרון בדור הסקסופוניסטים האמריקני שנותר משנות החמישים, זה שעליו נמנו בין השאר את בני דורו ג'ון קולטריין ואורנט קולמן, גם סוני רולינס שפרש לא מזמן. לויד חיפש במוסיקה דברים שמעבר לטכניקה והסאונד שלו נשמע
Universal Syncopations הוא אלבום של הבסיסט הצ'כי מירוסלב ויטוש והחבר מייסד של להקת Weather Report, שהוקלט בין השנים 2002–2003 ויצא ב-ECM מאוחר יותר באותה שנה. לאלבום נבחר צוות יוצא דופן של חברים ותיקים, מוזיקאים ששינו את פני הג'אז: יאן גרברק
הפסנתרן האיטלקי אנריקו פיירנונזי הוא גאון המלודיה הג’אזית. לא קשה לזהות מיד את הצלילים החצי נוגים שלו. הוא מנגן עם הרבה רגש, מה שאופייני לרוב גני הג’אז האיטלקיים. הוא בחר טריו אידיאלי לעיבודים של מלחין הסרטים אניו מוריקונה. – מארק
הזוגיות של הפסנתרן מקוי טיינר והוויברפוניסט בובי האצ'רסון מחברת אותם עם מותגי ג'אז מודרניים בשנות ה-60. כ-20 שנה מאוחר יותר הם עשו את ההקלטה הזו בדואט, כשהאוריינטציה שלהם מתמקדת בצד הרך של המוסיקה. זה לא אומר שהרעיונות הפרוגרסיביים שלהם זנוחים
ארבעה מאסטרים של החצוצרה, שני דורות, מתכנסים למפגש מלא השראה לחלוק כבוד לדיזי, מיילס, סאצ'מו, קליפורד בראון, צ'ט בייקר, לי מורגן, קני דורהם, בוקר ליטל ופאטס נבארו. ניקולס פייטון, לו סולוף, טום הארל ואדי אנדרסון – כל הארבעה מנגנים יחד
הרבי הנקוק וחמישה נגני עילית הפכו שירים של פיטר גבריאל, הביטלס, איגלס, פרינס, וקורט קוביין (נירוונה), סטיבי וונדר, ופול סיימון לאתגר ג'אז קבוצתי. האלבום הוא יצירת מופת ג'אז מודרנית אקלקטית, מהסוג שחובב ג'אז לא יכול לדלג עליו. הנקוק עיבד אותם
בשנת 2011, חברי אנסמבל Sachal מפקיסטן הפכו לוויראליים עם הפרשנות שלהם ל-Take Five, סטנדרט הג'אז של פול דזמונד שזכה לפופולריות על ידי רביעיית דייב ברובק ב-1959. בין הצופים ביוטיוב היה ברובק עצמו, שילך לעולמו בגיל 91, קצת יותר משנה לאחר
הפרק הזה של חצוצרן הג'אז פרדי האברד בסדרת This is Jazz של 'סוני, מוקדש לתקליטי הפיוז'ן שלו מתחילת שנות ה-70. למרות שההקלטות הללו לא יעניינו במיוחד את מעריצי הקלאסיקה של הבופ הקשיח שלו, האברד בכל זאת ניווט במיומנות את הפאנק
Where Are We של סקסופוניסט הג'אז ג'ושוע רדמן הוקלט עם הזמרת גבריאל קאוואסה.. זהו אלבום האולפן הראשון שלו עבור הלייבל Blue Note והאלבום ה-16 כמובילכמו גם אלבומו הראשון הכולל קטעי שירה. הלהקה המבריקה שלצידו מורכבת מהפסנתרן אהרון פארקס, הבסיסט ג'ו
יש שעות נוחות לג'אז. שעות הלילה הקטנות מוקדשות אצלי לתקליטי ג'אז ישנים שלא התיישנו. כל אחד והכוס תה (או בירה) שלו. להאזין לבני גולסון ב – 2022 זה לדלג מעל מחסומי הזמן. Groovin' with Golson הוקלט ב-1959. אלבומו השישי. ההרכב
יצירת מופת יוצאת דופן של הופעת ג'אז משנת 1972 שהפגישה כמה מהמוזיקאים המוערכים ביותר של אותה תקופה. בן וובסטר, שעשה לעצמו שם כאחד מנגני הסקסופון הטנור המובילים בתזמורת של דיוק אלינגטון, נותן את הצד הרגיש שלו לפסנתרן יוצא הדופן אוסקר
Art Pepper Meets the Rhythm Section הוא אלבום ג'אז משנת 1957 מאת הסקסופוניסט ארט פפר עם הפסנתרן רד גרלנד, הבסיסט פול צ'יימברס והמתופף פילי ג'ו ג'ונס, שהיו חטיבת הקצב המהוללת של מיילס דייויס באותה תקופה. האלבום נחשב לאבן דרך בקריירה
אלבום ג'אז בשיתוף הפעולה עם נשיונל ג'יאוגרפיק המציג כיוונים מוזיקליים שונים שמתמקד בניו יורק. ליתר דיוק, בסצנת הקברט של מנהטן – כמו "מנהטן" בביצוע סטיב טיירל. זו הגרסה הבסיסית של הופעה שהופכת את הקברט למה שהוא. כל הזמרות באלבום הזה,
פרופסורי הג'אז מפלורידה, כיאה לשם, הם חכמים, כי הם יודעים מה הטעם שלכם בג'אז. מנגנים כמיטב מסורת הג'אז, למרות שהאלבום הרביעי שלהם, Blues and Cubes, נוצר בהשראת האמנות של פבלו פיקאסו. אולם בניגוד ליצירותיו של פיקאסו, יש כאן הפשטה מועטה
הגם שהוא היה סולן טנור ענק בסול-ג'אז פאנקי שופע, סטנלי טרנטין (1934-2000) אפילו הדהים יותר בבלדות. הצליל העשיר והחם שלו, הטון המלא והיכולת לפתח מצבי רוח ייחדו את הגינה שלו בבלדות הסנטימנטליות. הסט הזה בן תשע רצועות מתחיל כשטורנטין מלטף
ג'ו לובאנו, הטנוריסט, יליד קליבלנד, הוא בנדלידר מטבעו, מצטיין בסאונד סקסופון מלא נשמה. כאן הוא מפעיל ביג-בנד שבמרכזו עומד הקוורטט שלו. בהרכב תופעת הסקסופון הטנור של בוסטון, ג'ורג' גרזון (George Garzone), החצוצרן בארי ריס (Barry Ries), הפסנתרן ג'ון היקס (John
אצל דיאנה קרול,אין הרבה טקסים. לא מסרים ולא הסברים. בלונד על שמלה שחורה, שלושה נגנים. מתיישבת לנגן. לטס דה מיוזיק סווינג. ויש לה סווינג. שם אלבומה האחרון – "לילות שקטים" התאים לערב. יש לה נוכחות קולית (מ – Cool), מאופקת,
קרלה בליי, הפסנתרנית מאחורי כמה מהיצירות הבולטות ביותר בקאנון הג'אז החופשי , שהקליטה למעלה משני תריסר אלבומים בין 1966 ל-2019, הלכה לעולמה בגיל 87. דבר מותה אושר על ידי בעלה ומשתף הפעולה הוותיק שלה, הבסיסט סטיב סוואלו. הסיבת מותה: סיבוכים
"ביל אוונס New Jazz Concetions" הוא אלבום בכורה חזק מאוד. זה אחד התקליטים הכי אנרגטיים של ביל אוונס ששמעתי, שאולי היה תוצאה של נעוריו, במיוחד אם משווים אותו ל-"Everybody Loves Bill Evans" שהוא גם תקליט מדהים אבל קצת יותר ואופייני
מי שיטען כי טון הסקסופון טנור של סטן גץ הוא הכי רומנטי בג’אז, לא אתווכח איתו. במיוחד אחרי ששמעתי את "מונלייט אין ורמונט" או את "אלפי". מעולם לא היה כלי ששידר יותר רומנטיקה מאשר סקסופון הטנור של סטן גץ, מהטון
