
כריס בוטי Italia
מישהו כתב שלכריס בוטי יש השלמות של מילס דיוויס, את הסקסיות של צ'ט בייקר, וגם את המסחריות של קני ג'י. איך זה הולך יחד? – בואו לא ניסחף, אבל נכון יהיה לומר, יש משהו מאוד חם בצליל החצוצרה של בוטי.
מישהו כתב שלכריס בוטי יש השלמות של מילס דיוויס, את הסקסיות של צ'ט בייקר, וגם את המסחריות של קני ג'י. איך זה הולך יחד? – בואו לא ניסחף, אבל נכון יהיה לומר, יש משהו מאוד חם בצליל החצוצרה של בוטי.
קטעים כֵּלִיִּים קיימים בכל הסגנונות של המוזיקה, אך הם נפוצים בדרך כלל יותר במוזיקה קלאסית, ג'אז, בלוז, ובמוזיקה אלקטרונית. במוזיקת הרוק התפתח ז'אנר נפרד הנקרא רוק אינסטרומנטלי. במוזיקת פופ הקטעים הכליים קצרים, ובדרך כלל לא יותר ארוכים מ-3 דקות. קטעים כליים ארוכים יותר נפוצים בג'אז וברוק מתקדם.
אין לי ספק שזה היה אחד התקליטים הכי נמכרים בארץ, מאז שהסטריאו נכנס לבתים. מישהו הגדירו כפס קול ארוחת הערב של המשפחה הישראלית בשנות ה-70. על העטיפה הדגישו באותיות גדולות יחסית את המילה STEREO, ואותה העטיפה מעטרת את הדיסק שעבר עריכה
מיטב הנעימות של צרפת כפי שערך אבינועם קונייבסקי הם האבא והאמא, הסבתא והסבא של האיזי ליסנינג * (Easy Listening). למעשה, "קרב" על פסגת ההאזנה הקלה הנסבלת והבלתי נסבלת בין שני מוסיקאים, מעבדים, מנצחים ומנהלי תזמורות צרפתיים – פול מוריה (Paul
אנחנו בפינת הנוסטלגיה. פינה חמה. אוסף נעימות שרבות מהן נושאות מזכרת שיצא ב-1995. התוכנית – "הליכה בחלום" של רשת ג'. האוסף המשולש התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין רשת ג' לבין ארבע חברות תקליטים. עפרה הלפמן – ערכה. המפיק מטעם חברת
אנחנו אוהבים להשתמש בצירוף "פס קול חיינו" – גם בלי שהקולות באמת ליוו את חיינו. כשמדובר בנעימות שפותחות תוכניות יומיומיות/שבועיות ברדיו – הקולות, הצלילים, המנגינות מצטרפים יחד למשהו שאפשר לכנותו – פס קול חיים. אין כמו צלילים לעורר את בלוטות
בלוזט "Bluesette" הוא סטנדרט ג'אז שנכתב על ידי טוטס טילמנס (Toots Thielemans) נגן המפוחית והגיטריסט יליד בלגיה. הגם שישנם מקורות שטוענים הוקלט ב- 1962, "בלוזט" יצא לראשונה ב- 1964. הביצוע המקורי נכלל ב- "The Whistler & His Guitar" עם ארנולד פישקינד
לורינו אלמידה וצ'ארלי ביירד, שני הגיטריסטים מליגת העל של הג'אז והבוסה נובה, מאלה שחתומים על זכויות הבאת הבוסה למערב וארה"ב, נהנים להצמיד גיטרות אקוסטיות ולהתענג על מוסיקה שהיא ברזיל ולא רק. זוהי שיחת גיטרות קלה אך עשירה, מתוחכמת, וירטואוזית ומלודית,
אוסף אלגנטי בשני דיסקים של בלדות ג'אז קלאסיות. לאורך האוסף נשמר קו מלודי רומנטי, המספק מוסיקה סנטימנטלית לערב שלם. הפוקוס כאן הוא על האווירה. זה מה שמייחד את השירים ומחבר אותם לשלם. רבות מהבלדות הגדולות של הג'אז נמצאות ברשימות הג'אז
זו הייתה מגמה בתעשיית המוסיקה המקומית: יוצרים אוספי עבר בעריכה רטרוספקטיבית. באוסף הזה נעימות בעלות זיקה לתוכניות טלוויזיה ורדיו. "החתול" של ג’ימי סמית שליוה את "בחצי היום". "הפאה" של לאלו שיפרין מלימודי האנגלית בחינוכית, "פילס סו גוד" של צ’אק מנג’יונה
Latin jazz הוא ג'אז במקצבים דרום אמריקנים. תרצו: ג'אז מאמריקה הלטינית. שתי הקטגוריות המרכזיות של ג'אז הלטיני הן סגנונות פוסט סווינג: ג'אז אפרו-קובני – Afro-Cuban jazz, ג'אז מבוסס מקצב דרום אמריקני, צורות מאפיינות מוסיקת הריקודים הקובנית. ג'אז אפרו ברזילאי –
העובדה שמוזיקאים קלאסיים מנגנים שירי מטאל/מטאליקה רק מוכיחה שברוב להקות הרוק האהובות עליי יש מוזיקאים מעולים. נכון, הז'אנר המטאלי מעדיף צלילים כבדים….. אבל הנה מתברר כי בבסיס המלודי יש לנו פשוט מוזיקה טובה. הצמד השוויצרי כריס קרב המנגן בצ'לו ופיל
מוצארט מגיע למצרים ויואלדי לאירלנד. באך לברזיל. גימיקים? לא רק. ההיתוכים מתחילים מויואלדי בפרשנות הקלטית של O’stravagandza. ויואלדי ומוסיקה אירית הולך טוב ביחד גם בהמשך בקטע של Dambsaign מוצארט מתהפך בקברו למשמע סלסולה של "מוסיקת ליל זעירה" עם אלמנטים תזמור ערבי
חיפשתם בנרות את "הליכה בחלום"? – יש בשורה אם כי חלקית, אותה הגברת, אבל עברה תספורת. גם המארז – לא באיכות המארז ההוא. תקציר הפרקים הקודמים: לפני שלושה עשורים יצא אוסף משולש של 75 נעימות מפורסמות שנשא השם "הליכה בחלום"
אנחנו בפינת הנוסטלגיה. והפעם – פינה חמה. אוסף נעימות שיצא ב-1995, שרבות מהן נושאות מזכרת. התוכנית היא "הליכה בחלום" של רשת ג'. האוסף המשולש התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין רשת ג' לבין ארבע חברות תקליטים. עפרה הלפמן – ערכה. המפיק מטעם חברת התקליטים
זמרות ג'אז גדולות מן החיים. אחת כזו, הזמרת דניס קינג (Denise King) היא הופיעה השנה בישראל במועדון גריי בת"א. היא שרה משירי שרה ווהן ומוסיקה של דיוק אלינגטון דניס קינג, ילידת פילדלפיה, מזמרות הג'אז-סול-בלוז-ר-נ-ב הטובות בסצנת הג'אז של תקופתנו, היא בעלת
התרגום המילולי של "דספינדו" מפורטוגזית הוא זיוף מוסיקלי Out of tune, אלא שכותביו התכוונו למעשה לשינוי סגנון -הבוסה שנולדה מהסמבה במקצבים איטיים יותר ע"י יוצרים כמו ג'ואאו ג'ילברט וקרלוס ג'ובים. בשנות ה -60 בריו דה ז'נרו, ברזיל, ניגנו השניים מנגינות סמבה
זהו אלבום האולפן ה-49 של פרנק סינטרה שיצא בשנת 1967 המוקדש לבוסה נובה. בשנות ה-60 צבר סגנון הבוסה מעריצים בקרב קהל אוהבי הג'אז והפופ. סינטרה הקליט את האלבום עם המלחין הידוע ביותר של הסגנון אנטוניו קרלוס ז'ובים. באלבום ז'ובים ניגן
"How Insensitive" הוא סטנדרט בוסה נובה וג'אז שהלחין המוזיקאי הברזילאי אנטוניו קרלוס ג'ובים. המילים נכתבו בפורטוגזית על ידי ויניסיוס דה מוראיס Vinícius de Moraes ובאנגלית על ידי נורמן גימבל. ג'ובים הקליט את השיר ב-1994 עם סטינג בשירה מובילה עבור אלבומו,
מסיבת ניו אורלינס מארחת אגדות כמו ד"ר ג'ון ודייב ברתולומיאו, יחד עם אגדות אחרות שתרמו לתרבות המוזיקלית העשירה של העיר יוצאת הדופן הזו. זהו אוסף טיפוסי של "פוטומיו", החברה שאחרי 29 שנות פעילות בהוצאת אוספים עדיין מגדירה את עצמה כ"אינדי".
ליונל ריצ'י סיפר כי הוא חולם על דואט עם ברברה סטרייסנד 40 שנה. החלום התגשם. תקשיבו ל – The Way We Were.. האם גם אלביס פרסלי חלם על דואט עם ברברה? כיוון שאי אפשר לקבל תשובה, הגשימה ברברה סטרייסנד את
"אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי, והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי", התרפק אריק איינשטיין ב"יכול להיות שזה נגמר". אכן זה נגמר, אבל האוסף הזה הוא הזדמנות להתרפק ולחזור לימים לפני שזה נגמר. טיבה של מוסיקה קלאסית שלעולם אינה נגמרת.
נחזור להופעה של ברט בכרך ב-2013. זה הזיכרון שלי מהמלחין המופלא שנפטר השבוע. היתה התרגשות. לראות את האיש שכתב את Raindrops Keep Fallin' on My Head בפעולה ועוד בשירה בציבור (בסוף הערב), ולדעת שאתה גם יכול לגעת במי שנחשב אחד
ברט בכרך, מגדולי המלחינים במוסיקה הקלה מת בגיל 94. בכרך שהופיע בישראל באמפי שוני ב-2013, הלחין משך שישה עשורים מאות שירים, 50 מהם היו להיט טופ טן במצעדי הפזמונים, מתוכם תשעה במקום הראשון. הוא זכה בשלושה פרסי אוסקר ושמונה פרסי
אם פרנק סינטרה היה מלך הג'אז הקולי, טוני בנט הוא סגנו. כשסינטרה הלך – ירש אותו בנט כמעט באופן טבעי. אילו סינטרה חי כיום הוא היה בן 108. בנט ילד, רק בן 97. שר טוב יותר מהרבה זמרים בני 50.
אני מחפש נגני חליל נאי בנרות. זהו כלי שצבע הצליל שלו קורא ליצירתיות. קחו את אמיר שהאסר, מנגני הנאי המופלאים בצמתים של מזרח פוגש מערב, נגן שמגלם את פוריות המפגש בחיבור לתרבויות המוסיקליות המזרחיות. בניגוד למוסיקה המערבית שרובה כתובה ומתוזמרת,
בקומוניקט החבורה מוגדרת "פוסט מודרן ג'וקבוקס". מולטי קלטשר. קרוס אובר. תבחרו שפה, סגנון. נחת לאוהבי הרטרו. 11 מוזיקאים בהנהגתו של תומס לאודרדייל (Thomas Lauderdale). 2 זמרות מעולות: סטורם לארג' וצ'יינה פורבס. הלהקה הופיעה בישראל ביולי 2019 באמפי שוני. ההרכב "פינק
הדיסק כולל סוגים של מפגשים בין מוסיקה קלאסית לג'אז: עיבוד של יצירות או אילתור עליהן, ומוסיקה מקורית בהשראתן. כשז'אק לוסייה מאלתר על הפרלוד מס. 1 לבאך זה עדיין נשמע טרי ויפה, אבל באותו סגנון כמעט – המפגש בין הפסנתרן קלוד
ניקוס הוא הכנר הלא יאומן המוכר מהתזמורת של גליקריה, וירטואוז שמנגן עם טונות של נשמה. האלבום נפתח ב"הנושא של קארלו" של יאני, ובהמשך מקבלים שלל עיבודים לקטעים של מלחינים יוונים, נשמען כ"שירי נושא" לסרטים בתערובת של מוסיקה יוונית, צוענית סימפוניה
אנחנו בפינת הנוסטלגיה. פינה חמה. אוסף נעימות שרבות מהן נושאות מזכרת. התוכנית – "הליכה בחלום הנעימות הבלתי נשכחות" של רשת ג'. האוסף המשולש שיצא ב-1995, התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין רשת ג' לבין ארבע חברות תקליטים. עפרה הלפמן – ערכה. המפיק