ברט בכרך, מגדולי המלחינים במוסיקה הקלה מת בגיל 94. בכרך שהופיע בישראל באמפי שוני ב-2013, הלחין משך שישה עשורים מאות שירים, 50 מהם היו להיט טופ טן במצעדי הפזמונים, מתוכם תשעה במקום הראשון. הוא זכה בשלושה פרסי אוסקר ושמונה פרסי
אם פרנק סינטרה היה מלך הג'אז הקולי, טוני בנט הוא סגנו. כשסינטרה הלך – ירש אותו בנט כמעט באופן טבעי. אילו סינטרה חי כיום הוא היה בן 108. בנט ילד, רק בן 97. שר טוב יותר מהרבה זמרים בני 50.
אני מחפש נגני חליל נאי בנרות. זהו כלי שצבע הצליל שלו קורא ליצירתיות. קחו את אמיר שהאסר, מנגני הנאי המופלאים בצמתים של מזרח פוגש מערב, נגן שמגלם את פוריות המפגש בחיבור לתרבויות המוסיקליות המזרחיות. בניגוד למוסיקה המערבית שרובה כתובה ומתוזמרת,
בקומוניקט החבורה מוגדרת "פוסט מודרן ג'וקבוקס". מולטי קלטשר. קרוס אובר. תבחרו שפה, סגנון. נחת לאוהבי הרטרו. 11 מוזיקאים בהנהגתו של תומס לאודרדייל (Thomas Lauderdale). 2 זמרות מעולות: סטורם לארג' וצ'יינה פורבס. הלהקה הופיעה בישראל ביולי 2019 באמפי שוני. ההרכב "פינק
הדיסק כולל סוגים של מפגשים בין מוסיקה קלאסית לג'אז: עיבוד של יצירות או אילתור עליהן, ומוסיקה מקורית בהשראתן. כשז'אק לוסייה מאלתר על הפרלוד מס. 1 לבאך זה עדיין נשמע טרי ויפה, אבל באותו סגנון כמעט – המפגש בין הפסנתרן קלוד
ניקוס הוא הכנר הלא יאומן המוכר מהתזמורת של גליקריה, וירטואוז שמנגן עם טונות של נשמה. האלבום נפתח ב"הנושא של קארלו" של יאני, ובהמשך מקבלים שלל עיבודים לקטעים של מלחינים יוונים, נשמען כ"שירי נושא" לסרטים בתערובת של מוסיקה יוונית, צוענית סימפוניה
אנחנו בפינת הנוסטלגיה. פינה חמה. אוסף נעימות שרבות מהן נושאות מזכרת. התוכנית – "הליכה בחלום הנעימות הבלתי נשכחות" של רשת ג'. האוסף המשולש שיצא ב-1995, התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין רשת ג' לבין ארבע חברות תקליטים. עפרה הלפמן – ערכה. המפיק
יכול להיות שמישהו או מישהי שבילו פעם באיביזה קנו את הדיסק הכפול בשדה התעופה המקומי. הדי ג'יי ברונו ליקט קטעי האוז לאוסף שאומר: קחו את הזמן והיכנסו לאזורי הרילקס, מנותקים מהיקום. המיוחד באוסף – אתה יכול להיות בכל מצברוח כדי
שם האלבום מחזיר לפרנק סינטרה, מושא הערצתו של וילי נלסון – שיר שנaמע המנון משבר אמצע החיים בשנת 1966. ב-2018 הקדיש נלסון אלבום שלם לשירי סינטרה – My Way, שזכה הגראמי. למעשה, זה אלבום המחווה השני לפרנק סינטרה של הזמר
ג'ורג' בנסון הגיטריסט המהולל (איך לא – אחרי 10 פרסי גראמי) שר את My Cherie Amour של סטיווי וונדר. רכות ג'אזית מלטפת, מלודית חמה, באילתור באוניסון עם שירה ללא מילים. ג'ורג' בנסון שהופיע בישראל ב-2011, הוא אשף הקאברים הקליטים. הוא
חצוצרת הזהב Golden Trumpet נועדה למתגעגעים הקשישים בגילם והצעירים בנפשם: אם במקרה תמצאו את תקליט הויניל של חצוצרת הזהב בבויידעם, ספק אם תוכלו לנגן את מה שהפעים לבבכם בשנות השישים. התקליט שרוט, ששום מחט לא תוכל לו. חבל על זמנכם.
מוסיקת חליל פאן מלודית נחשבת לאחת הנצרכות ביותר בז'אנר האיזי ליסנינג. עד היום הכרנו בעיקר את ג'ורג' זמפיר הרומני כשגריר חליל הפאן במוסיקה הקלה. יש מקום לצרף לליגת העל של הפאן פלוט מיוזיק את ליאו רוחאס, המנגן סוג של מוסיקה
"אבינו מלכנו". "מעבר לקשת בענן". מתחבר? נדמה לי שרק קול כמו הקונטרה טנור של דוד ד'אור יכול לטפס למקומות האלה. איפה אנחנו? לא זוכר מתי, ואפשר לסמוך על זכרון השנים שלי, התפתח כאן שוק מוסיקה פונקציונאלי. מוציאים מוסיקה לחגים. מדהים,
יש כאן רומן מוסיקלי, אלא אם כן לא מגלים לנו יותר. מי היה מאמין ששידוך כזה אפשרי. הוא בן 88. היא נולדה ב-1986. תעשו חשבון. ליידי גאגא מתה על ג'אז, גם על טוני בנט. היא ארחה אותו ממש החודש בפארק הירקון.
נחטט יחד עם ג'יימס טיילור באוסף התקליטים המשפחתי, שירים שהוא גדל עליהם בילדותו ובנעוריו. מבחינתו – זוהי רשימת הסטנדרטס של ספר השירים האמריקני הגדול, מותאם לסגנון שירתו הסופט-רוקית. עבור אמני פופ מדור מסוים, חזרה לספר השירים האמריקני הגדול הפכה כמעט
שמענו באמפי שוני ביצוע יפהפה ומתוחכם בארבע ידיים של צ'יק קוריאה ובובי מקפרין לסטנדרט הג'אז העל-זמני הזה, שנכתב ע"י פול דזמונד, נגן האלט סקסופון ברביעייה של דייב ברובק. Take Five נבנה על מקצב 5/4 הלא שגרתי . הפסנתרן דייב ברובק
אני שומר אמונים לגולדן גיטאר הנוסטלגי, שהיה ונשאר ענק דיסקי הסדרה הזו. כאן זו עריכה מקומית של המחלקה הבינלאומית של הליקון – שחוזרת אל נעימות העבר הכי מוכרות בהסטוריה של ז'אנר האיזי ליסנינג. הייתי בטוח שהקטע הראשון – שיר הנושא
אם יש זמרת שאינטימיות היא הסגנון והזהות אומנותית שלה – זו דיאנה קראל. הסגנון והאווירה המוכרים שלה קיימים גם באלבום הזה. תקשיבו ל – Autumn In New York, סטנדרט שחוק, ותקבלו את התמצית שלה. הקול השמימי. העיבודים המותאמים במדויק למידותיה.
זמר קרוסאובר הוא שמצליח למזג כמה ז'אנרים או סגנונות מוסיקה, מתקשה להיות מקובע לסגנון או סגנון ווקאלי מסוים ועם זאת שואף להיות ייחודי. פעמים רבות זמר הקרוסאובר ירצה להתנסות בשניים-שלושה ז'אנרים שונים ולהשתמש בהשפעות אלה כדי ליצור סגנון משלו, לגשר
דויד ברוזה. מסובב גלובוס. הוא בארה"ב, ליבו בספרד, בישראל, לפי האלבום החדש En Casa Limón, אינסטרומנטלי למהדרין, חוצה כל גבול. בין הרוחות הנושבות בו בולט – הפלמנקו לאורכו ולרוחבו של האלבום. האלבום, שהופק על ידי זוכה פרס גראמי חאבייר לימון, הוא ניסיון
מעט זמרים-יוצרים זוכים לפריבילגיה, ששיריהם הופכים מוסיקה אינסטרומנטלית. גם שלום חנוך, כנראה לא היה זוכה, אלמלא ירוסלב יעקובוביץ', המוסיקאי שהצטרף אליו כמעט מיום עלייתו מארה"ב (הוא יליד צ'כיה) צ'כיה לישראל ב-1980, אחרי שויתר על קריירה מבטיחה בארה"ב (ניגן עם בט
איט אימפוסיבל", "אנד איי לאב יו סו", "פור דה גוד טיימס" הם שלושת המתאבנים בין 24 השירים-להיטים של קומו שמת לפני 7 שנים בביתו שבפלורידה והוא בן 89. פרי קומו היה אחד הקולות היותר פופולריים בין סוף מלחמת העולם השנייה לתחילת
קוניף מכר 50 מליון תקליטים לפני שנפטר בגיל 86. בטרם הקים את מקהלתו המיתולוגית הוא היה נגן טרומבון בתזמורות גדולות, עד שהוזמן לעשות את העיבודים לתזמורת מיץ’ מילר. את אלבומו הראשון הקליט ב-1956. הקונספט שלו כמתזמר ומעבד: להפוך סטנדרטי ג’אז, להיטי
The Second Valse – Andre Rieu – ולס מס 2 אנדרה ריו ותזמורתו 1994 הנעימה לקוחה מתוך "סוויטת הג'אז מס. 2" מאת שוסטאקוביץ' בביצוע הכנר ההולנדי הפופולארי שהופיע בישראל עם תזמרתו ולהקתו. בזכותו הפכה הנעימה ללהיט באירופה ובישראל. Isadora –
איך הולך "ירושלים של זהב", "אבינו מלכנו" יחד עם You'll Never Walk Again מהמחזמר הקלאסי "קרוסלה" של רודג'רס והמרשטיין ו"חד גדיא" מההגדה? בשורה התחתונה – יש כאן בעיה. לפני כן, בואו נכיר את זמר טנור מופלא המזוהה עם קהילת ברוקלין
שתי נשים מספרות סיפורים במנגינות ובאלתורים. על הפסנתר – אורית דוקלר, על הקונטרבס – הדס טריינין. בתום חצי שנה של עבודה משותפת נולד דואט מוסיקלי פורה וייחודי מהצלבה של שני כלים אקוסטיים. המוסיקה האינסטרומנטלית מגיעה כמשב רוח סתווי אחרי הקיץ. המנגינות,
הוא מוכר כהרב אלפרט והטיחואנה בראס. חצוצרן אגדי. כבר בן 85, המלחין והמוסיקאי אשר יצר את סגנון ה"אמיריאצ'י" – שילוב של ג'אז עם מוסיקת המריאצ'י המקסיקנית. אחרי 9 פרסי גראמי, 14 אלבומי פלטינה, מכירות של למעלה מ-70 מיליוני אלבומים – האיש לא
קיטש פסאודו קלאסי אלקטרוני? יש דבר כזה. Born באלבום הבכורה בסגנון אוהבי ה – Classical Crossover. ארבע צעירות בריטיות בוגרות קונסרבטוריון, שמנסות גשר פופי למוזיקה קלאסית. רביעיית מיתרים של צעירות שרצו להגיע רחוק והצליחו. הנוסחה נשמעת כגימיק: הפקה גדולה שמערבבת כינורות, ויולה וצ'לו
באתר מכירות הכרטיסים "לאן" נכתב כי האירוע אינו זמין למכירה. בהודעה לעיתונות לא קיבלנו הסברים על סיבת ביטול הופעתו בלייב פארק ראשון לציון. העבירו את הההופעה למרץ 2020 בהיכל מנורה מבטחים. הסיבה היחידה שצויינה: "במתכונת ישיבה המותאמת למופע זה". איך
מכירים את את הקונצ'רטו דה ארנחואז, או בשמו הספרדי "קונסיירטו דה ארנחואס" (Concierto de Aranjuez) מכיוונים שונים – הקלאסי, הפופי, הג'אזי. היצירה הספרדית המפורסמת לגיטרה מאת חואקין רודריגו (1901-1999), עוררה אצל רבים מוטיבציה לפרשן אותה. מה שמפתיע הוא שרודריגו העיוור היה
