בתוכניה של פסטיבל הפסנתר 2018 ירמי קפלן מוגדר כ"הילד הנצחי של הרוקנ'רול". אני חושב על עוד כמה ילדים נצחיים ברוק המקומי, כמו פורטיס. אם לחפור מעט במשמעות הקלישאה (ילד רוקנ'רול) , תישאל השאלה שגם היא מריחה ריח נפתלין: האם כדי לעשות
טום הארל נמצא בשלב מיוחד מאוד במסע הג'אז מאז החל את הקריירה המקצועית שלו בנגינת חצוצרה בלהקת סטן קנטון בשנת 1969. הוא הקליט את האלבום הראשון כמנהיג בשנת 1976 וכיום יש לו כ – 30 אלבומים כולל “Moving Picture”, שהביא
לא מוגזם להגיד: ג’ושוע רדמן הוא הקולטריין של תקופתנו. סקסופוניסט יוצר, סגנון אישי, טון חם, אימפרוביזציות מדהימות ואתגרים יצירתיים. ג'ושוע, בנו של הסקסופוניסט האגדי דיואי רדמן, ענק הג'אז שביסס את מעמדו במהלך שנות ה-90 כאחד הסקסופוניסטים הבולטים בג'אז המודרני. הטריו שלו
גונזלו רובלקבה הוא אירוע פסנתר ג'אז בפני עצמו. אחת הדמויות החשובות ביותר שיצאו מהג'אז אפרו-קובני בשנות ה -90. רובלקבה מגיע לאילת במופע סולו, שהוא הזדמנות מצוינת לתצוגת תכלית ממוקדת של הווירטואוזיות שלו. גונזאלו רובלקבה הוא פסנתרן רב-תכליתי יוצא דופן המסוגל
את מכונת הלהיטים של Clean Bandit אפשר להציג בכל יריד מוסיקה המוכר את הצעקה האחרונה בפופ. הם מגיעים ללייב פארק ב-26 ביולי. ילידי קיימברידג' 2008, הלהיבו ב – Rockabye עם פול שון ואן מארי. אוריינטציית ההיפ הופ-רגאטון. מהוקצע, קליט. טקסט המוקדש לכל אם
Yours to Keep הוא אלבום הבכורה של גיטריסט הסטרוקס, בנו של אלברט המונד האגדי, שמגיע להופעה בבארבי ת"א (16.7) ודי בהאזנה אחת כדי לגלות בו אוצרות פופ, למעשה – מוסיקת פופ-רוק משובח מהסוג שמזכיר קלאסיקות שישים שבעים כמו גם את הטובים
הצטלם עם הנחיתה ליד מטוסו הפרטי. הולך להפציץ הפארק בראשון. הבי מטאל בגיל 70? אוזי אוסבורן עדיין צעיר. רק בן 69 (עד דצמבר) הבעיה היא שהוא אינו זוכר בדיוק בן כמה הוא. אולי לא רוצה לזכור. מצד שני, האיש שלבש פעם
מאז פריחת הטלנובלות, אני מכיר ישראלים שלמדו ספרדית. לי לא היו תוכניות מהסוג הזה, לא רק מפני שהטלנובלות הספרדיות היו מוקצות מחמת מיאוס. מאלומה ככל הנראה ראה פה ושם פרק טלנובלה, אבל גם הוא לא יגרום לי להיכנס למכינה לספרדית
איזה אולד פאשן אני. בסוף מסיבת העיתונאים במלון שרתון, כולם רצו לעשות סלפי או צילום עם א-הא. אני חייב לבדוק מה לא בסדר איתי (שלא הצטלמתי איתם!). מצד שני טרדה אותי השאלה: ווט דה פאק. מה כל כך חשוב בלקחת
שלוש פעמים סולד אאוט בשוני? להקת קאמל Camel עד כדי כך פופולרית אצלנו? באמת – הפתעה. אחרי הכל מדובר בהרכב מעולה, אבל שמעולם לא הגיע לפופולריות של הלהקות בריטיות מז'אנר הפרוג-רוק כמו "הפרויקט של אלן פארסונס". מצד שני "קאמל" טיפחו פולחן
מיקי גבריאלוב חוזר הביתה אל ילדותו. אין לו מילה אחרת פרט ל"שורשים". מהמלחינים הנפלאים של הזמר המקומי, מי שהחל את הקריירה שלו כרוקר בלהקת הצ'רצ'ילים, שהלחין את "אני ואתה נשנה את העולם", את "היא יושב הלחלון", "הכניסיני" ו"עוף גוזל" לאריק איינשטיין,
דני רובס הכניס אותי להתלבטות אחרי ההופעה האינטימית לעיתונאים במועדון פפאיתו. על מה ולמה? אחרי 8 שירים עם ההרכב המלא שלו, בביצועים טובים מאוד, שאלתי את עצמי: למה שאשרך דרכי למופע שקיעה באמפי שוני בחודש הבא? הופעת הצהריים בהחלט העניקה
טוענים שהוא אחד הבלופים הגדולים של עולם המוסיקה, אבל המופע הקלאסי-קל שלו הוא אחד המוצרים המצליחים-נדרשים ביותר בעולם, וגם אם מבקרים יקטלו המופע כאמא והאבא של השמאלץ – עדיין אין כאן שום תרמית. אם שמאלץ – אין כמו אנדרה ריו
פסטיבל הפסנתר הוא מבחינתה עוד תחנה בין התחנות שכבר עברה, ובין התחנות שעוד מצפות לה. עדי אולמנסקי כבר מזמן מסומנת כ"הדבר הבא". למעשה היא כבר "הדבר". בחודשים האחרונים הופיעה עדי על הבמות הנחשבות ביותר בארץ ובעולם, בין השאר לצד כוכב
זוכר את ניק קייב מפסטיבל הבלוז בנמל חיפה לפני 19 שנה לאחור. הוא חוזר עם הזרעים הרעים The Bad Seeds לשתי הופעות (19-20 בנובמבר) בהיכל מבטחים-מנורה, חודשיים אחרי שימלאו לו 60, עם שירים מאלבומו האחרון Skeleton Tree ועוד שירים מרפרטואר
חידוש בפסטיבל הפסנתר – מסגרת מופעים מיוחדת ליוצרים. עדי רנרט (62) הוא הראשון במסגרת הזו. הבחירה מצוינת, כי רנרט הוא מוסיקאי דומיננטי במוסיקה הישראלית כבר עשרות שנים. פסנתרן, מלחין, מעבד ומפיק, חבר בלהקת "ששת" המיתולוגית של שנות ה-70. שיתף פעולה
בריאן אדאמס טוב בבלדות אהבה. הן מוכרות לו הרבה אלבומים וכרטיסים. תקשיבו לסינגל הזה. צרידות סקסית ומנגינה מכניעה. "חלקנו רגע מיוחד" הוא שר לה. "גם את הרגשת. אני יודע שרצית יותר נכון לעכשיו זה הכי טוב שאני יכול לעשות". "תני
אני נוסע אחורה במנהרת הזמן בעקבות אהבותיו של דני רובס לקראת ההופעה שלו בפסטיבל הפסנתר ושולף ביקורת שכתבתי על "פנים ושמות", הופעה שלו בצוותא ת"א ב-30.5.1988. לא שיניתי מילה. "אחר הופעת הבכורה של דני רובס, אנחנו מבינים מאין הוא בא
אינני חושד בכשרים. אחדים מהזמרים והיוצרים מהפופ והרוק המקומי מגיעים אל נכסי המקורות (הפיוטים) מתוך צורך אמיתי לחבור אליהם. רובם גם יוצרים אותנטיים וישרי לב, שלא יעלו על רכבת הפיוטים הדוהרת כדי להצטרף לטרנד. יתכן, וגם כאן, אני נזהר –
"תראי את החיים לא נותנים להתקרב / בסיפורי הילדות לא יכול להתערב / עובר יום ועוד יום ואני לא שוכח / את היד שלך נוגעת לי בגב." את השיר הזה תשמעו מעמיר לב בפסטיבל הפסנתר הקרוב בנובמבר 17. מזהים? כמה שנים עברו מאז
כתבו עליו, שגם אם הוא עולה להופיע בשעה שבע וחצי בערב, תמיד תתקבל תחושה של מועדון ג'אז מחבק ועוטף בשתיים בלילה. ועוד אמרו עליו, שיש מעט מאוד אנשים שנוגעים בפסנתר כמוהו ומפיקים כזה צליל עם תחושה כל כך טבעית לסווינג.
כינו אותה "נסיכת הפופ האלטרנטיבי". אני מוכן לאמץ, הגם שאין לי מושג מה זה אומר. מה שאפשר לומר בלי להסתבך במטפורות – רגינה ספקטור, שמגיעה לעוד הופעה (19.8 אמפי רעננה) היא זמרת פסנתר ייחודית, מסוג הסטורי טלרס, בין טורי איימוס
לא הכל ג'אז בפסטיבל באילת. באירוע ההשקה במועדון האזור, קיבלנו דוגמיות מ"חלום עקבותיך", המופע של קובי אוז, שנערך מול קהל בסלון ביתו, בו ביצעו אוז וחבורתו שירים של אריק איינשטיין. אוז הדגים את הפרשנויות שלו לקלאסיקה העברית בעיבודים, שפותחים מחדש את
באתר אול מיוזיק הגדירו את בריאן בלייד כאחד הקולות הרעננים בג'אז של המאה ה-21, בגלל הגישה החובקת-כל והבלתי אליטיסטית שלו. הקול – קול התופים. המתופף – ורסטילי וגמיש, נע בחופשיות בין ג'אז, רוק אלטרנטיבי, בלוז, רוק, וג'אז פיוז'ן. בלייד הוא
קתרין ראסל, (61) זמרת ג'אז ובלוז, מגיעה לאילת הישר מליגת העל של זמרת הג'אז האמריקניות. ילידת ניו יורק, בת לזוג הורים מוזיקאים. אביה, לואי ראסל, היה פסנתרן, מלחין, מוביל ביג בנד, והמנהל המוזיקלי של לואי ארמסטרונג בשנות השלושים והארבעים; אמה, קרליין
הוא היה רק בן עשר כשהתאהב בחצוצרה ובג'אז לאחר שהקשיב לרוי אלדרידג ודיזי גילספי, באלבום "רוי ודיז" משנות החמישים. ג'וש אוונס, שגדל בהרטפורד, עיר הבירה של קונטיקט, החל ללמוד ג'אז ברצינות, ובגיל 14 כבר היה תלמיד של ג'קי מקלין, מאסטר
הפסנתרן צ'אנו דומינגז חוקר מתחילת דרכו כמוסיקאי דרכים ליישם בג'אז את מקורות הפלמנקו שלו. במשך קריירה של ארבעה עשורים יצר שילוב בלתי רגיל בין לאטין ג'אז, פוסט בופ ופלמנקו. הג'אז מסורתי הבלוז והסווינג מגיעים לעץ לענפי עץ הפלמנקו המסועף: בּוּלֶרִיָה,
כריסטיאן סקוט, הידוע גם בשם כריסטיאן אטונדיי אדג'ואה, הוא נצר לאליטה האמנותית והחברתית של ניו אורלינס. חצוצרן, מלחין, מפיק מוזיקלי ומעצב כלים, סקוט הוא בן למשפחה של מוזיקאים ומנהיגים חברתיים, שצמח לתוך עולם של צלילים ומעשים. הוא אחיינו של הסקסופוניסט
טללית צ'רסקי (31) היא צ'לנית קלאסית וזמרת שמנסה לשלב בין יוצרי פופ עכשוויים כדמיאן רייס, אלאניס מוריסט, רדיוהד ואחרים – ובין העולם הקלאסי שעליו גדלה – כדי ליצור גשר חדש ואישי ביניהם. הצ'לו הוא כלי ורסטילי שיכול להתפרש ממוסיקה קלאסית,
ג'ון, טרבור וריק מגיעים להיכל מנורה בת"א. הם ינסו להדליק מחדש את המוסיקה של להקת האם Yes, למען מי שעדיין שומרים אמונים להרכב הפרוג רוק העל זמני. ג'ון אנדרסון (שירה), טרבור רבין (גיטרה) וריק וייקמן (קלידים) נפגשו לאחרונה לפני 25
