זמר הפופ והקאנטרי האמריקאי הוותיק ג'וני טילוטסון מת, בגיל 86. אשתו, ננסי טילוטסון, שפרסמה את הידיעה ברשתות החברתיות אתמול (2 באפריל). אישרה כי מותו בא בעקבות מחלת פרקינסון ממנה סבל. טילוטסון היה ידוע בעיקר בזכות הלהיט 'Poetry In Motion' מ-1961.
'אלינור ריגבי' של פול מקרטני הוא פורטרט עגמומי ועצוב מאוד של מי שמבלה את כל חייה לבד, מחכה למישהו שלעולם לא בא, ואשר מתה ללא מספד, "נקברה על ידי כומר שאף אחד לא מקשיב לו". בהפקה מבריקה ומוקפדת של ג'ורג'
ספרו של אנדרו גרנט ג'קסון שפורסם לאחרונה, עוסק בשנת 1965 במוסיקה בעוד שג'קסון מציג בשנינות ורהיטות את ממצאיו, הוא נותן לקוראיו להחליט בעצמם האם 1965 אכן הייתה השנה המהפכנית ביותר במוזיקה. הקביעה שאפתנית, בעיקר משום שמרבית ההסטוריונים של הרוק יטענו
הייתי מדבר חמש שעות על האוסף. שישה דיסקים ו-130 להיטים יפהפיים בסדרה שערך אילן בן שחר מ-8 סרטי "אסקימו לימון". לא כל השמות יגידו לכם משהו, אבל רוב המנגינות והקולות – ועוד איך. כששומעים הצלילים, נגמרת הטריוויה ואפשר להבין כמה
לדבר על הסיקסטיז זה לספר על אהבות חצובות בנשמה. חלקן – באוסף הזה, מראשית השישים עד תחילת השבעים – המון שירים שהם חלק מהווייתי. רק שירים כנראה יכולים לעורר זיכרון כבוי, אולי אפילו יותר מתצלומים ישנים באלבום התמונות. לשמוע בובי וינטון שר
העשור של שנות ה-60 היה תקופה פורצת דרך בעולם המוזיקה, במיוחד בתחום של להקות הקצב, שהייתה להן השפעה גדולה על התרבות הפופולרית ביצירת שינויים משמעותיים בסצנה המוזיקלית. להקות הקצב של השישים היו חלק מהתפתחות המוזיקה הפופולרית, והשפיעו רבות על התפתחות
אריק ברדון סולן "החיות" היה בן 10 כששמע לראשונה את "בית השמש העולה", שיר פולק ישן שהוקלט לראשונה ע"י הזמר ג'וש ווייט. המילים לא ממש דיברו אליו. הלחן – לא הרפה ממנו. אנחנו מדברים על נער צפון אנגליה, בפרבר מתועש של
גרין ריבר הוא אלבום האולפן השלישי של להקת הרוק האמריקאית קרידנס קלירווטר ריבייבל (Creedence Clearwater Revival, (CCR שיצא ב-7 באוגוסט 1969 על ידי Fantasy Records. זה היה השני מבין שלושה אלבומים שהם הוציאו באותה שנה, לפני Bayou Country ואחריו Poor
השיר האחרון באלבום הנצח Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band משנת 1967. חתומים עליו ג'ון לנון פול מקרטני. חלקים ממנו נכתבו בנפרד ע"י שניהם. ההחלטה להוסיף ליווי תזמורתי (בקרשנדו סוער) כולל סוף פסנתרני מיוחד נולדה אחרי שהשיר כבר הוקלט. פול
ליל גשם בג'ורג'יה מרגיש כמו גשם בכל העולם, שר ברוק בנטון בקול בס פריך אפוף עצבות קשה. השיר המלנכולי נשמע המנון תהילה לבדידות ולגורל. הוא נכתב ע"י טוני ג'ו וייט, מלואיזיאנה, על מי שנמצא אי-שם בגשם בלי לדעת אנה יפנה
הבחור לא עמד בפיתוי. ממש ערב חזרתו לאהובתו, התאהב במישהי אחרת. הוא כותב לה על זה. "יקירתי, אני חייב לכתוב לך שלא אחזור עוד הביתה, ואינני כבר אותו הדבר". הוא היה רק במרחק 24 שעות מהבית בטולסה, וזה קרה, לפתע
"ללניה" היא אחת הבלדות העממיות היותר יפות-מקוריות שממשיכות להקסים מאז השישים. המקור (לפני "דיפ פרפל") של דונובן שהקליט את השיר ב-1968 לא כדי לכלול אותו באלבום. הוא נכלל באוסף הלהיטים הגדולים של דונובן משנת 1969. דונובן סיפר במהלך ראיון לקידום
המאנקיז היו להקת הפופ הראשונה שעשתה את זה בארה"ב בגדול, ולמעשה, התשובה האמריקנית למה שנקרא "הפלישה הבריטית" לארה"ב בשישים וגם ניסיון לתת פייט לביטלס. חבורה שצמחה מסדרת טלוויזיה, ולמעשה מעין להקת בנים שנולדה מתוך תעשיית המוסיקה. מצד שני, קשה להגיד
אחד השירים היותר "מכוסים" בתולדות הפופ (מפרנק סינטרה, אלה פיצ'גראלד וסטיווי וונדר ועד בוני אם) והמשודרים ביותר. בובי הב כתב אותו בנובמבר 1963, ביום שנשיא ארה"ב ג'ון פ' קנדי נרצח. אירוע טראומטי נוסף שחבר לכתיבת השיר – הירצחו של אחיו
1964. מקום ראשון – ארה"ב. מקום ראשון – בריטניה. מאז חלפו 58 שנה, והשיר ממשיך להלהיב. את הלהיט כתבו רוי אורביסון, אשר נודע בכינויו The Big O, מחלוצי הרוקנרול הלבן, ושותפו לכתיבה ביל דיז Bill Dees. סיפור שהיה כך היה:
שם השיר – "הוא אינו כבד, הוא אחי", מקורו במוטו של Boys Town, קהילה שהוקמה בשנת 1917 על ידי כומר קתולי, האב אדוארד פלנגן. המקום באומהה, נברסקה, היה אכסניה לנערים במצוקה או חסרי בית שהיו זקוקים לעזרה. בשנת 1941, ראה
מרווין גיי, ענק מוסיקת הסול מבית טמלה מוטאון, שר את שובר הלבבות הזה על גבר ששמע שמועה שנערתו בוגדת בו. זהו אחד הביצועים היותר תחושתיים של גיי בקריירה הקצרה שלו. נורמן ויטפילד, מי שכתב (יחד עם בארט סטרונג) והפיק את
גילוי נאות: כותב שורות אלה שייך לקבוצת מתגעגעים למוזיקה הנהדרת של שנות ה-60. התרפקות נוסטלגית? מוכן להודות גם באשמה הזו. הקשבתי להרבה מוזיקת של שנות ה-60. הזיכרון הסלקטיבי שלי שופע מוסיקה נפלאה מהפופ הקליל של להקות כמו Herman's Hermits ,The
רוי אורביסון כטרגיקן הגדול של הרוק: שלוש דקות מדהימות, של צער על אובדן אהבה. אורביסון נשמע בשיר כאילו סבל הוא סוג של קתרזיס. משירי הרגש המיוחדים של שנות השישים, ולא מעט בזכות הזמר רוי אורביסון, שהצליח כמעט בכל שיר ששר
"מייק מי אן איילנד" מעורר אצלי חזק את תאי הגעגועים, מחזיר אותי במנהרת הזמן לימים שנורא אהבתי פופ, סתם פופ, והזמר הזה, ג'ו דולן פשוט עשה לי את זה. אז, לפחות אחרי מותו – אני מתחבר מחדש, ומופתע לגלות איש
למרות שהשיר הזה נכתב ב-1941, והופיע במחזמר The Fleet's In בשנה שלאחר מכן, יעברו עוד 20 שנה עד שהוא ירשום הצלחה גדולה. פרנק אייפילד (Frank Ifield) הוציא סינגלים מאז 1958, אבל רק ב-1962 הוא פרץ דרך. ההקלטה שלו של "I
"מישל יפתי, אלה מילים שמתחרזות", שר פול מקרטני בחצי צרפתית, חצי אנגלית, והשיר הפך לאחד משירי האהבה המרטיטים בתולדות הפופ. מה למקרטני ולצרפתית? ג'ון לנון הזמין את פול מקרטני למסיבות של תלמידי מגמת אמנות בה למד, כשעוד למדו בתיכון. באותה
שנת 1960 הייתה שנה משמעותית במוזיקת הפופ. הרבה מהלהיטים של התקופה יצאו במתכונת של סינגלים על גבי תקליטי 45 סל”ד, שהיו נגישים וזולים יחסית. המוזיקהשיקםה שינויים חברתיים ותרבותיים שהתרחשו בשנות ה-60 המוקדמות, כולל נושאים של אהבה, ריקודים וחיים צעירים. המגמות
פיליפ בפטיסט, שמו המקורי, נולד בלייק צ'ארלס לואיזיאנה ב-1926. ב-1958 הוא עובד שם כנער שליח. מתאהב בנערה, ורדי מיי תומאס שמה, ומנסה להרשימה באמצעות שיר. "הייתה לי גיטרה, והמילים שצצו מיידית היו 'ים האהבה'. היא לא ממש האמינה לי, אבל
המניפולציה (תחנת השלום משדרת מדיסק) נועדה לנוסטלגיקנים שאינם יכולים להיפרד מ"קול השלום" ז"ל. הנוסחה: האזינו לתחנה ההיא אי שם מלב הים, התחנה הפיראטית הראשונה בישראל, שהוקמה ב-1973 ע"י אייבי נתן, זו ששידרה מוסיקה נונסטופ 24 שעות באפ.אם סטריאו עם
ניזכר בביצוע המרגש של אריתה פרנקלין ל"אישה טבעית" מול הנשיא ברק אובמה בערב הוקרה לכותבת השיר קרול קינג ב-2015. לא נשארה אז עין יבשה. גם הנשיא הזיל. קרול קינג כותבת השיר הביעה התלהבותה בתנועות פנים וידיים. לקראת סיום כשאריתה קמה על
"כוכבים זוהרים מעליך/ רוחות הלילה כמו לוחשות "אני אוהב אותך"/ ציפורים שרות בעץ השקמה/ חלום עלי חלום קטן" אנחנו מכירים את הגרסה של מאמה קס אליוט מ"האמהות והאבות" משנת 1968 אבל אנחנו כמעט איננו ממכירים כשישים גרסאות אחרות לשיר הזה
איטליה נמצאת חזק על מפת הנוסטלגיה המקומית. כול שיר נושא מזכרת. פעם, להזכיר לכול המתגעגעים, המושג "אירוויזיון" היה רחוק מאיתנו כמרחק בין הרדיו לטלוויזיה. בשביל העם היושב בציון היה רק פסטיבל אחד – פסטיבל סאן רמו האיטלקי. אנחנו מדברים על
יבוא ויעלה הנציג האנגלי של הרוקנ’רול, שמזוהה יותר עם פופ. כן, קליף, קליף ריצ’ארד שפעם אהבנו אותו יותר מאלביס. כילד תמיד הערצתי את הרומנטיות שלו על פני הקשיחות הבריטונית הרוקנרולית של אלביס. הרכות הנסבלת של "חופשת קיץ" היא משב נוסטלגי
כשאומרים רוקנרול, חושבים על גיטרות ותופים. לא על כינורות וכלי מיתר קלאסיים. She's Leaving Home הוא הכל – פרט לרוקנרול. מהשירים האקוסטיים היפים והמכוסים ביותר של הביטלס, בלדה עצובה מתוך "מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר", שמספרת על מלאני, נערה
