When the Uprise Lifts
זה כואב כשהמאבק נגמר, שר אליעד גרין ברגישות, משדר כאב, משכנע שזה בעצמותיו. הוא שר על מאבק, על שחרור ועל אנשים שנמצאים "על סף הגירה מסיני לתל-אביב", שהזדקנו למרות שאינם זקנים. לפי הקליפ – מהגרים בדרכם אל החופש. השיר אינו
זה כואב כשהמאבק נגמר, שר אליעד גרין ברגישות, משדר כאב, משכנע שזה בעצמותיו. הוא שר על מאבק, על שחרור ועל אנשים שנמצאים "על סף הגירה מסיני לתל-אביב", שהזדקנו למרות שאינם זקנים. לפי הקליפ – מהגרים בדרכם אל החופש. השיר אינו
קונצרט רוק סימפוני בהיכל התרבות? מי עושה בימינו קונצרט רוק סימפוני עם תזמורת פילהרמונית? אחרי כשלוש שעות מינוס חצי שעה הפסקה, הבנו כי אלן פרסונס פרוגקט והפילהרמונית הישראלית עשו את זה. נדמה לי שמאז שהפילהרמונית הישראלית ניסתה ב-1969 לחבור ללהקת
"הכל יכול לקרות", שרה נינט בהדרן "הכל יכול לקרות / אין דבר קבוע / אין שומדבר בטוח". יד הגורל או סתם מזל רע. הערב האקוסטי הזה – כמעט התבטל. לנינט נתפס הגב ממש לפני ההופעה. התלבטה אם לבטל. החליטה שהיא לא תשלח
ב – “Borderline”, הסינגל השני מאלבום האולפן הרביעי של ההרכב האוסטרלי Tame Impala, קווין פרקר עוסק בנושאים של מערכת יחסים במשבר, תוך חקירת אופי האהבה. השיר הוצג לראשונה ב- Saturday Night Live ב -30 במרץ 2019, אז הטקסט היה שונה
הסינגל החדש, "סיזיפוס", שנפתח בשריקה בנוסח המוסיקה של מערבוני הספגטי, נקרא על שם המלך היווני שנענש על ידי זאוס על שניסה להערים על האלים ולרמות את המוות. שיר על מכור לסבל שלו ועל ההשלכות המוסריות. My Finest Work Yet מוצא את
השיר נכתב כתשובה צינית ל – "Love Will Keep Us Together" של ההרכב The Captain & Tennille. איאן קרטיס, סולן הלהקה כתב את השירים בימים קשים במיוחד בחייו, כאשר חיי נישואיו נכשלו. בשיר הקצבי מביע הדובר תחושות תסכול מחייהם –
Foster the People היא להקת אינדי פופ אמריקנית שהוקמה בלוס אנג'לס, קליפורניה, ב -2009. מארק פוסטר הוא הזמר, הגיטריסט המוביל הוא שון צ'ימינו, הקלידן – איסום אינסיס והמתופף – מארק פונטיוס. Style הוא הסינגל השני אחרי Worst Nites, שניהם נכללים באלבומה הרביעי של הלהקה.
רעה הרוח בעולם, מנהיגים מחורבנים, בחוץ יש כתם דם ו"כשהאמת קורסת / גם אמון ואמונה עפים מהמרפסת / לחצר של השכנה" . סמי בירנבך מצייר את הציור השחור של התקופה בקצב מידטמפו, בקול מדוכדך שמשדר קדרות במנגינה Radio Friendly. הייחוד
השיר הוא על הכרה בתוצאה וחרטה. הוא שולח מסר חזק, שכולנו צריכים להמשיך בחיינו בתבונה, כי אין דבר גרוע יותר מאשר להיות תקועים עם כאב, מחלה או מוות. חייבים לשנות את הבחירות שעשינו. טרנט רנזור שכתב את השיר אמר "אני
ב-2004, האלבום הזה החזיר את מוריסי לעניינים בגדול. מוריסי איז בק, כתבו בביקורות. לא סתם בק, אלא קאמבק של ממש. שתק 7 שנים, כדי לצאת עם אחת מיצירותיו הטובות ביותר מאז הסמיתס. האלבום פותח במתקפה סרקסטית אמיצה של זמר הפופ
תמוז דקל, אופיר בנימינוב ודן מאיו מזמינים למסעם השלישי כהרכב פורץ הדרך ורב ההרפתקאות המוזיקליות העונה לשם "טטרן". לא בטוח שתקחו את האלבום הזה לאי בודד. אני נשארתי איתו בחדרי הדל נעול באוזניות, מנסה לא לנתח יתר על המידה את המוסיקה האינסטרומנטלית,
אצל "אורפנד לנד" מלאכים נופלים ומתים, קדושים צלובים, מה שמוביל לשאלה: היכן נמצא המפתח הנסתר שלא מצאו? – "אני תמיד מתפלל, השמים בוכים/ כאשר האבות נכשלים, האם יצליחו?החושך שולט ואנחנו העבדים של העין יודעת כל". גם אם לא הבנתם, לא נורא. השירים
"יער"? איזו להקה קוראת לעצמה "יער"? בבנדקאמפ שלהם מגדירים חברי Forest את האלבום Into The Woods כשילוב של מוסיקה מהיער, השמים ומעמקי האוקיינוס. עזבו מטפוריקה. תיכנסו ליער הזה. לא תאמינו כמה אין בו חיות טרף. הוא אפוף שלווה פסטורלית. מצטרפים
איאן אנדרסון חוגג חמישים לג'טרו טאל, להקת הפרוג-רוק המיתולוגית. מבחינתו – ההזדמנות להודות לכל 36 הנגנים והמוסיקאים, שהשתתפו בהרכב לאורך שנותיו. גם באוקטובר 2018, אתה מבין שג'טרו טאל הייתה חלק מהאבולציה של הפופ והרוק, מוסיקה, שממשיכה להלהיב, כי השמונים-תשעים והלאה לא ממש
"בבוא הבוקר אני אפגש עם נמר, הוא יבוא לצוד אותי"' שרה אורקה, סולנית ההרכב Forestt . הסינגל הרביעי שהלהקה מוציאה מתוך אלבום הבכורה מתחיל בצליל שמייימי מלאכי. אורקה נמצאת בתוך מסע ביער הדמיוני ובאווירה מתוחה שנוצרת על רקע הסכנה האורבת. מטאפורית – השיר
"אני אהיה כמו נזיר ולא אדבר עם אף אחד. זה היה קצת יומרני באמת, אבל אני באמת רציתי סביבה קצת לא נעימה" – רוברט סמית על יצירת ‘Disintegration’ הציטוט הוא מתוך ‘Never Enough The Story of The Cure של ג 'ף
שקעתי בכורסה נוחה ועצמתי עינים. פתאום באמצע המירוץ, עשרות סינגלים שניחתים מדי יום, נתתי למוסיקה אינסטרומנטלית להכניס אותי למסלול אחר, אפלולי, אופורי. את המילים של המוסיקה אתה מוזמן ליצור בדימיונך. דדלון Dadalon הם צמד ג'אז ישראלי-ניו יורקי – דניאל דור (Synths
רוק אינסטרומנטאלי מהווה לעיתים בעיה. לא פעם הוא נופל למלכודת של מוסיקה המתחננת למילים – כדי ליצור את השלם המתבקש. יש גם מצב, שהצליל נטו מכיל תוכן אמוציונאלי כזה – ש"המילים" קיימות בו. להרכב המכנה עצמו "מאובן" יש כאלה וגם
שנה לאחר שיצא האלבום השמיני שלהם, רביעיית הפאנק Rise Against משיקגו ימוציאה מהדורה חדשה לעשרה שירים מאלבומים קודמים. מדובר בחלק ראשון המכיל שירים מאלבום הבכורה מחמשת האלבומים האחרונים – החל מ 2001 הופעת הבכורה The Unraveling שיצא ב-2001 ועד ל
"משהו אנושי" הוא השיר הראשון שמט בלאמי, סולן מיוז, להקת האלטרנטיב רוק הבריטית, כתב אחרי סיבוב ההופעות העולמי של Drones, שבהשראתו נכתבו המילים. בלאמי סיפר כי המסע היה נפלא, אבל היה בו גם צד אפל, "משהו אנושי", הוא שיר פשוט
שגרת עבודה אצל נינט: חוזרת לשלוש ארבע הופעות מארה"ב. סידור קבוע. הפעם היא תחמם את אלאניס מוריסט בלייב פארק. לפני כן הרווחנו מה-זה הופעה מחממת בגן הפסגה ביפו. לא ביקשו כרטיסים בכניסה. הופעה Free. נינט בחינם היא נינט, שהייתם משלמים בשביל לשמוע
בהדרן הגיע Blue Skies מהאלבום Yours To Keep. אלברט המונד ג'וניור שר ללא להקה. השקט שאחרי הסערה. שיר להתאהב בקלות. זה הולך ככה: There are things I could've told you/ There's a time and a place/ Where my words, would
שם השיר של להקת הפאנק רוק גרין דיי מתייחס לארצות הברית. הוא מדבר על אומה הנשלטת על ידי התקשורת החדשה, המשוחדת, וכיצד הדובר אינו חלק מה"רדנק אג'נדה" שמשמעותו הגזענית היא קבלת מה שמכתיב האיש הלבן החזק את האופן שבו הדברים הולכים. השיר
נעשה סדר: מקבלים את הקיור בשלושה תקליטורים, שבהם שולטים המושגים רמיקס (remix) ומיקס (Mixed Up) הסי די הראשון הוא רמיקסים שעברו רימסטרינג – מעין חידוש הקלטה בדרך כלל על מנת לשפר את איכות הצליל (Mixed Up Remasterd 2018) הסי די השני
Tranquility Base הוא אתר של הנחיתההראשונה על הירח, בחירה הזויה מעט לשם אלבום, אבל מבטאת את הלך הרוח השורה עליו. השירים מתרחשים בעתיד דיסטופי שבו הקפיטליזם השמיד את כדור הארץ וגרר לתוך קולוניזציה בין כוכבית. האלבום השישי של ארקטיק מאנקיז
קאמל אינה ממציאה עצמה מחדש. היא גם אינה מוציאה ישן מפני חדש. אבל אם ישן – אז המהדורה החדשה של קאמל לא רק שאינה נופלת מההרכבים השונים של החבורה – היא מגיעה לרמות דיוק שמעניקות לישן עוצמה מחודשת של ממש.
בואו להצגה. קרקס הרוק הגיע לעיר. בואו נאמר זאת כך: זה אחד השירים הכי מוטרפים ששמעתי מעודי. מוסיקה בנוסח נינו רוטה (סרטי פליני) פוגשת ברוק מטאלי, אלטרנטיבי, שירה נוסח אסף אבידן, מחזות זמר, גרוב בלקני-חסידי, שינוי מקצבים. מה זה? ההצגה
שלוש פעמים סולד אאוט בשוני? להקת קאמל Camel עד כדי כך פופולרית אצלנו? באמת – הפתעה. אחרי הכל מדובר בהרכב מעולה, אבל שמעולם לא הגיע לפופולריות של הלהקות בריטיות מז'אנר הפרוג-רוק כמו "הפרויקט של אלן פארסונס". מצד שני "קאמל" טיפחו פולחן
הגיע הזמן לגלות דמיאן ג'וראדו, סינגר סונגרייטר מסיאטל, שיגיע לכאן בספטמבר להופעה בבארבי. הצלילים הם מסוג האינדי פולק (indie-folk) האישי בנוסחים של דרייק וסייד בארט. קול רך ומלנכולי ששר את סיפוריו מהחדר המאוד אישי. כמו אלבומים קודמים, The Horizon Just
מי שמכיר את העבודות שלו ב- THIRD EYE FOUNDATION, יודע לאן מאט אליוט מסוגל להגיע. כאן הוא הרבה יותר עצוב, דפרסיבי. צריך להקשיב לאלבום האיטי והמלנכולי הזה בסבלנות. אליוט מתרגם תחושות למוסיקה. עושה את זה הכי אמיתי. לוקח למקומות מסתוריים. קולות רקע מיוסרים, צלילי גיטרה ואפקטים אלקטרוניים ביזאריים, פסנתר מאוד הרמוני, גם