תארו את האלבום הזה כניסיון של פייסט לחקור את המגבלות הרגשיות. זה מה שמקבלים מהזמרת-יוצרת לסלי פייסט באלבומה החמישי, המשך ל – Metals של 2011. היא עוסקת בבדידות, פולחן אישיות, סודות, בושה, לחצים, דחיה ועוד".. המוסיקה אף יותר אזוטרית מהקודמים שלה,
הייתי מקדיש את השיר הזה לכבוד מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר במלאת חמישים ליצירת המופת של הביטלס. איתמר חלוץ נתן לדמיונו לרוץ לפני כדי לרקוח את ההרמוניות הפסיכודליות האלו ולהשתחרר על כורסה מתניידת (ראו קליפ) לזמר על מי ש"צוחקת
האלבום החדש של רוג'ר ווטרס Is It Realy The Life We Realy Want הוא ניסיון לסכם דברים מפרספקטיבה עכשווית. התנאי הבטל – "אילו הייתי" מציב את החידלון הגדול של האדם מול חולשותיו. מחוסר היכולת להילחם בזקנה ועד חוסר האונים בתחושת
טריו טאטראן (Tatran) משגר קליפ סוריאליסטי מאחד הקטעים באלבומו החדש No Sides. האקספרימנט האוונגרדי בבימוי דניאלה מרוז ועדן קליף עשה שימוש בחללים בראשיתיים על רקע מוסיקה מקורית דרמטית לצורך תצוגה חזותית של תנועה ומראות. המחול השבטי מקבל עוצמה מהמוסיקה של
אחרי שמונה שירים מבאסים על מציאות הקיום, מציע רונן בן טל סוף טוב. תצטרפו לשירת המקהלה: "את החושך באנו לגרש". בואו נפנה ל"אלוהים הטוב", כי במלחמת האור בחושך, יש בכל זאת סיכוי לסוף טוב. אם רונן בן טל השאיר אותנו
השביעי של Elbow מגיע שלוש שנים אחרי The Take Off and Landing of Everything ואחרי נטישת המתופף ריצ'ארד ג'אפ ששירת את הלהקה 25 שנה. המבקרים בבריטניה מזכירים את נישואיו הטריים של סולן הלהקה גאי גארוויי Guy Garvey כסיבה לצליל החדש
החברים אנדרסון רבין ווייקמן ( (ARW) נמצאים כבר בשלב כזה בקריירה שלהם שהם הולכים על ג'סטות חנופה: סולו חשמלית של "התקווה", ירידה אל הקהל במהלך Owner Of The lonely .Heart, כמו כוכבי פופ מחפשים להתחכך עם מעריציהם, חלקם בגילים האלה
ג'ון, טרבור וריק מגיעים להיכל מנורה בת"א. הם ינסו להדליק מחדש את המוסיקה של להקת האם Yes, למען מי שעדיין שומרים אמונים להרכב הפרוג רוק העל זמני. ג'ון אנדרסון (שירה), טרבור רבין (גיטרה) וריק וייקמן (קלידים) נפגשו לאחרונה לפני 25
בשביל רבים מייק אולדפילד ייזכר לנצח על יצירתו Tubular Bells משנת 1973, מסטרפיס – תערובת ייחודית של רוק ומוסיקת פולק. אבל אולדפילד אינו עשוי רק מ"פעמונים טבעתיים". בין יצירותיו המשובחות – Ommadawn משנת 1975, יצירה תחושתית יוצאת מהכלל, שנכנסה לפנתיאון
אם יש המשכיות ללהקות הפרוגרסיב רוק – זוהי פנדרגון. זהו האלבום החמישי של להקת הרוק הבריטית, שיצא ב-1996. מעטפת האלבום בסגנון להקת מריליון האלבום מעידה על האוריינטציה. זוהי להקה המייצגת את דור להקות ה- neo-progressive rock .שאחרי ג'ניסיס, יס ופינק פלויד
האלבום הזה נמצא ברשימת אלבומי האלטרנטיב שלי. זהו השני בהפקה עצמאית של חבורת הרוק האקספרימנטלי. הוקלט בניו-יורק שנת 2009. במהלך ההקלטה עשו חברי הלהקה שימוש בערב רב של כלים אינסטרומנטליים וטכניקות הקלטה באמצעות טכנאי הסאונד Steve Revitte. השירים שכתבו חברי
בקליפ של שיר ההזיה Cold Cold Cold נכנסים Cage the Elephant לתוך שטחי הפאראנויה של "התפוז המכאני" של סטנלי קובריק. זמר הלהקה מט שולץ Matt Shultz ביים מסע אימים סוריאליסטי הזוי של צעיר העבר שבעת מדורי גיהנום במוסד לחולי נפש.
גראנדדי מגיעים לתל אביב במרץ עם שיר נוסף מהאלבום החדש, ,Last Place הראשון שלהם מזה 11 שנה, שיצא בתחילת החודש הבא. עוד לפני שצוללים לתוך המילים, אפשר לזמזם את המנגינה הזורמת באפיקים מלודיים יפים ומתיידדת בקלות. ג'ייסון לייטל Jason Lytle
חוזרים לסוניק יות' (Sonic Youth) שנת 1987. אלבום חובה של להקת הפוסט פאנק, מחלוצות הניו וייב ניו-יורקי, של שנות השמונים המאוחרות, תחילת התשעים, ההרכב הזה "מרד" במבנה השיר הקונבנציונאלי. יש מכנים את ת'רסטון מור Thurston Moore ולי רונלדו Lee Ronaldo
חוזרים להקת הפסייכ-פופ גראנדדי לקראת אלבומה החדש Last Place, הראשון מאז 11 שנה. בלדה על חרדות בעידן הדיגיטאלי. צלילים אלקטרוניים בדיסטורשן פותחים את השיר, ואז מגיע צליל פסנתר אקוסטי, המלווה את קולו המלנכולי הגבוה והשברירי של Jason Lytle. הניגוד יפהפה.
יש אלבומים, שאתה מבקש להישאר סגור איתם באוזניות, לחוות אותם הכי קרוב לליבו של היוצר, ללבך. 13 השירים ב"שרף אורנים" קירבו אותי למקום הזה. החשש היה להתרחק ממנו, כאשר הם (השירים) יגיעו לבמה. האזנתי לאלבום שעות אחדות לפני ההופעה בבארבי.
"הקדים את זמנו", כתב מבקר ה"אולמיוסיק גייד" על האלבום הזה. Screamadelica הוא אלבום אווירה מלא דמיון, בן כילאיים של העבר, הווה והעתיד. האלבום השלישי של להקת הרוק האלטרנטיבי הסקוטית Primal Scream. למעשה: ההצלחה המסחרית הראשונה של ההרכב הזה. האלבום זכה
פינק פלויד חיה ונשמה הרבה לפני ש – The Dark Side of the Moon הפך אותה לאחת הלהקות המצליחות ביותר בעולם, אחרי ששרד 900 (!) שבועות במצעדי המכירות. האלבום הזה כמו גם האלבומים שאחריו – Wish You Were Here ו
קשה להאמין שהקשישים האלה עוד מזוהים עם פאנק שנות השבעים, הגם שמעולם לא נשארו במחוזות ההם. אם כבר, אז הסטרנגלרס זוהו כצד הרך של הפאנק. העדיפו להגדיר את עצמם כפאב-רוק. היום, לקראת העשור החמישי של הלהקה, הסטרנגלרס אינם פונקציה של ז'אנר.
1994 מסמנת את הולדתה של אחת הלהקות המרתקות ברוק. האלבום הראשון,שיצא ב-1996, נקרא בפשטות Placebo. עשרים שנה אחרי,- 12 מיליוני אלבומים שנמכרו – אפשר להתחיל בסיכומים. שלושים ושישה שירים בשני תקליטורים במבט לאחור על המוסיקה של פלסיבו הם מסע אל
ברלין איז קולינג. במאי 2015 כתבתי על Felidae Trick, הרכב של עומר ליכטנשטיין שפועל בברלין, עיר מקלט לישראלים צעירים נואשים. ליכטנשטיין נשמע כמי שנמצא במסע לתוך נבכי נשמתו בצלילי רוק אלטרנטיבי. כמעט שנה וחצי אחרי, מגיע ההמשך: שיר על יחסים
ירון אמיתי נמצא עם רגל אחת בשדות הרוק הפרוגרסיבי של השבעים, ומצליח להניח רגל שניה בשדות ארצות הים התיכון כדי ליצור סינתזה עם המזרח. לתוך צלילי הגיטרות החשמליות והקלידים נשזרים צליל מזרח של סאז טורקי ובגלמה. אמיתי מנסה לבחון את
השיר מתוך האלבום Remain In Light עוסק בחוסר התועלת שבלהיות בלתי מאושר עם דברם שיש לך. אין דרך שבו תוכל לעצור את החיים מלהמשיך. כוחות הטבע ממשיכים להפעיל אותך מבלי שתהיה מודע לכך. דיוויד ביירן שכתב מילים, חילק את השיר
האם גארבג' עדיין רלוונטית? האם היא מצליחה להגיע לדור חדש של מאזינים? להעביר את רוח שנות התשעים לזמננו? שירלי מנסון, דיוק אריקסון, סטיב מרקר סיפקו תשובה חד משמעית בתמהיל ישן-חדש מקריירה מגוונת, מאז שההרכב הזה הפציע ב-1995 והאלבום Garbage הגיע
אלבומה הרביעי של נטאשה קאן כ – Bat for Lashes הוא אלבום קונספט (*) מוצהר. שירי האלבום סובבים סביב סיפורה של אישה, שהארוס שלה ג'ו נהרג בתאונה בדרך לחתונתם בכנסיה. הכלה נמלטת לירח דבש בגפה כדי "לחגוג" את צער האובדן
מרקורי רב סיימו עם The Dark Is Rising מאלבומם All Is Dream. מערבולת מסחררת של אלט-רוק מלודי-חלומי. הפלצט הנפלא של ג'ונתן דונהיו מאפיל על צלילי הגיטרות והתופים. הצליל משדר מסתורין. "חלמתי עלייך בזרועותיי, אבל חלומות תמיד משקרים". מה טוב ומה
המשך מושלם ל"דיזרטר סונגס" שמציב את השלישיה על מסלול הקלאסיקה של הפופ, מכניס אותה לרשימת העל של קינג קרימסון ועד פינק פלוייד – במנגינות, בהרמוניות. הצליל הסימפוני הוא חלק מקונספט מועשר לאורך כל 10 השירים. ג'ונתן דונהיו בקול עורג אמוציונאלי הוא
אדם מתבונן בעצמו, למעשה – בוחן את נפשו. המצב קשה – מנוכר ותלוש מהחיים, מההתרחשויות סביבו, כמו ילד ללא סיפורים, ציפור ללא כנפים. הריקנות טוטאלית. בכל זאת יש בשיר בית אחד שאומר תקווה: i hope to find a way where
מהשירים הקנוניים של הוולווט אנדרגראונד (מחתרת הקטיפה), להקת הרוק שפעלה בארה"ב במחצית השנייה של שנות השישים. השיר שעוסק בסמים הוא מאותו אלבום The Velvet Underground & Nico שמכיל גם את "Heroin". את שני השירים כתב לו ריד. הוא מתאר קנית
ההתרגשות שחווה כשכרע ברך. ירדוף את הזיכרון ההוא. תחושת הנשגב והעיוורון, נועץ מבטו בכוכב מרוחק. מה שנותר זה הריגוש בלדעת שהם היו שם לבד, לא מוכרים לטבע הפראי. מתוודה על הגעגוע שהוא חלם – "כמה האהבה טובה יותר, אבל אין
