נעשה סדר: מקבלים את הקיור בשלושה תקליטורים, שבהם שולטים המושגים רמיקס (remix) ומיקס (Mixed Up) הסי די הראשון הוא רמיקסים שעברו רימסטרינג – מעין חידוש הקלטה בדרך כלל על מנת לשפר את איכות הצליל (Mixed Up Remasterd 2018) הסי די השני
Tranquility Base הוא אתר של הנחיתההראשונה על הירח, בחירה הזויה מעט לשם אלבום, אבל מבטאת את הלך הרוח השורה עליו. השירים מתרחשים בעתיד דיסטופי שבו הקפיטליזם השמיד את כדור הארץ וגרר לתוך קולוניזציה בין כוכבית. האלבום השישי של ארקטיק מאנקיז
בואו להצגה. קרקס הרוק הגיע לעיר. בואו נאמר זאת כך: זה אחד השירים הכי מוטרפים ששמעתי מעודי. מוסיקה בנוסח נינו רוטה (סרטי פליני) פוגשת ברוק מטאלי, אלטרנטיבי, שירה נוסח אסף אבידן, מחזות זמר, גרוב בלקני-חסידי, שינוי מקצבים. מה זה? ההצגה
שלוש פעמים סולד אאוט בשוני? להקת קאמל Camel עד כדי כך פופולרית אצלנו? באמת – הפתעה. אחרי הכל מדובר בהרכב מעולה, אבל שמעולם לא הגיע לפופולריות של הלהקות בריטיות מז'אנר הפרוג-רוק כמו "הפרויקט של אלן פארסונס". מצד שני "קאמל" טיפחו פולחן
הגיע הזמן לגלות דמיאן ג'וראדו, סינגר סונגרייטר מסיאטל, שיגיע לכאן בספטמבר להופעה בבארבי. הצלילים הם מסוג האינדי פולק (indie-folk) האישי בנוסחים של דרייק וסייד בארט. קול רך ומלנכולי ששר את סיפוריו מהחדר המאוד אישי. כמו אלבומים קודמים, The Horizon Just
מי שמכיר את העבודות שלו ב- THIRD EYE FOUNDATION, יודע לאן מאט אליוט מסוגל להגיע. כאן הוא הרבה יותר עצוב, דפרסיבי. צריך להקשיב לאלבום האיטי והמלנכולי הזה בסבלנות. אליוט מתרגם תחושות למוסיקה. עושה את זה הכי אמיתי. לוקח למקומות מסתוריים. קולות רקע מיוסרים, צלילי גיטרה ואפקטים אלקטרוניים ביזאריים, פסנתר מאוד הרמוני, גם
רוק אתני? רוק ים תיכוני? אוזו בזוקה הם ארבעה חברים שהולכים לכיוון הזה של כור היתוך המשלב השפעות ים תיכוניות עם רוק קלאסי ופסיכדליה של פעם. חברי הלהקה מתארים את המוסיקה במונחים ציוריים גיאוגרפיים: היא עוברת דרך הזריחה הנוצצת על
בואו נשחק במשחק העתיד. יונתן אלבלק ו- Geshem מכניסים לסיפור מהעולם העתידני הבדוי והמטפורי ב – code empire, אבני בניין משעונים מתקתקים, תיבה ענקית לשיחות אינסופיות, משובטים מהונדסים במבט חלול. תן לדימיון שעות נוספות. הגיטריסט יונתן אלבלק, המתופף אביב כהן (סול מונק)
"Resistance Is Futile", אלבום האולפן ה -13 של מאניקס סטריט פריצ'רז, מבשר על חזרתה של החבורה הוולשית לקו קלאסי של אלבומיהם הראשונים. נושאיהם המרכזיים הם זיכרון ואובדן, היסטוריה נשכחת, בלבול בין מציאות ואמנות. המוסיקה – רוק מלודי להפליא מלודי אובססיבי –
לענבל נצר ((InAbell) יש סיפור שקושר את האדם והטבע על רקע חילופי העיתים והדורות. שיר על מי שהיתה אחוזה בקרקע חקלאית, "ליד הסלעים הצפוניים היא שתלה שורשים / בוץ מילא את סוליות מגפי הגומי שלה / האוויר היה רענן /
הסיום: אקפלה בשלישייה של השיר Killing Dragons. "קח את גופי, את הקליפה שלי….קח את שפתי הם חופשיים, והם אינם מועילים לי. כל מה שרציתי לומר נאמר. קח את ידיי הן קרות שבירות מדי מכדי להחזיק בהן. כל כך קשה להאמין
מארק אוליבר אוורט בן ה -54 כינה את האלבום "פרויקט של שיפור עצמי", שבמהלכו התחתן, התגרש ונולד לו בן. בראיון הוא הסביר כי המוטו של The Deconstruction (*)הוא "החיים הם תנועה מתמדת". "אנחנו מבלים את רוב חיינו בבניית הגנות וקירות סביבנו", הוסיף
"הקולקטיב" חוזרת במהדורה חדשה, מרובעת – עידן ורועי רבינוביץ, רועי ריק ועמנואל סלונים. בשורה התחתונה אחרי האזנה אחת: האלבום ראוי להאזנות נוספות. יש בו משהו אחר, קסום, לא קשור למקום מסוים, קולקטיב של רעיונות שמתחברים ליצירה של 13 רצועות. המוסיקה אינה
הפתיחה דרמטית: ב- Connected By Love ג'ק וייט כמעט זועק לאהובה כי אהבתו מונעת על ידי דיכאון וחרדה. מבקש ממנה לעזור לו להקל על הכאב. זהו אקורד ראשון באלבום מרתק של מי שמאתגר עצמו מחדש בגדול שאינה מעידה על ההמשך.
פיל קולינס כתב את המילים על אישה השולטת בחייו. הוא רוצה אותה למרות שהוא מרגיש שיש בה משהו מרושע, משום שיש לה המגע המכושף הבלתי נראה. האלבום Invisible Touch כשמו של השיר, סימן את המהפך המלא של ג'נסיס ממוסיקה פרוג רוק
אורפנד לנד חוזרים לאלבום קונספט מורכב. היומרה קיימת בגדול. Unsung Prophets & Dead Messiahs הוא אלבום של 63 דקות שנוצר משך 5 שנים. הטקסטים המיתיים, החיבור בין מטאל אגרסיבי לרוק פרוגרסיבי לפולק. העיבודים הפומפוזיים. שילוב של רוב האלמנטים שאנחנו מכירים
"Little Dark Age", על שמו נקרא האלבום, הוא שיר על ניסיון להסתיר סוד אפל ולשמור אותו לעצמך. הסוד עצמו יכול להיות אינספור דברים, תלוי בפרשנות שלך. המוסיקה – בין דפש מוד לפט שופ בויז, פופ אלקטרוני, נגיעות שנות השמונים. הקול
ניכור, סרקזם, פאראנויה. החיים העירוניים הופכים אותך לתלוש רגשית, לרדוף ומפוחד. עמית שקד מנסה להביע את תחושת הביאוס בטון כפול: קר ומנוכר בתיאור המציאות (No (highs and no lows In a sea of honey ובטון דרמטי בקטע של "אנשים רוצים
ארבעת החברים של 1975 – מתי הילי, ג'ורג 'דניאל, אדם האן ורוס מקדונלד – הם אנשי השנה של הרוק בבריטניה. אלבומם החדש ‘A Brief Inquiry Into Online Relationships’ ("תחקיר קצר של יחסים מקוונים") הוא אלבום השנה של מרבית מגזיני הרוק,
נסו להשיג כרטיסים להופעות של הלהקה ממנצ'סטר. האחרונות היו סולד אאוט. אולי זאת הזדמנות להביא את ההרכב לכאן. למי שאינם מכירים – האם להתחיל בדה בסט אופ? בואו נשאל את זה אחרת: כמה עשו הכרה עם לאונרד כהן באמצעות המובחרים
זוכר את ניק קייב מפסטיבל הבלוז בנמל חיפה לפני 19 שנה לאחור. הוא חוזר עם הזרעים הרעים The Bad Seeds לשתי הופעות (19-20 בנובמבר) בהיכל מבטחים-מנורה, חודשיים אחרי שימלאו לו 60, עם שירים מאלבומו האחרון Skeleton Tree ועוד שירים מרפרטואר
יש עדיין מי שיטען שדיוויד גילמור הוא גיטריסט הרוק הגדול ביותר כיום עלי אדמות. אני שונא סופרלטיבים, אבל גילמור הוא באמת גיטריסט ענק. מישהו כינה אותו "האדמירל של ה"ספייס רוק", ז'אנר של תחילת השבעים שבו בלטה בעיקר "פינק פלויד". קחו
שיר אהבה מלנכולי, שאני יכול לשמוע עשר פעמים ולהתפעם כל פעם מחדש. הטון המאופק, המנגינה האולטימטיבית, השימוש הפונקציונאלי בגיטרות חשמליות ואקוסטיות. אקו והבנימן, להקת הרוק האלטרנטיבי הבריטית, הוציאה את Rust כדי לקדם את האלבום What Are You Going to Do with
"התעוררי הצילי את חייך איתי", שיר שני באלבום החדש של הפו פייטרס, הרכב הרוק האלטרנטיבי באלבום התשיעי שלו, מעיד כי משהו טוב קורה עם הלהקה הזו. האלבום יוצא אחרי Sonic Highways של 2014 וה-אי.פי Saint Cecilia של 2015. הלהקה, פרויקט
לא יהיה מדויק לומר שסטיבן וילסון עושה היום פרוג רוק באוריינטציה הקלאסית של השבעים. וילסון הוא יוצר שלא חושב על אוריינטציה סגנונית כמו מבקרי המוסיקה, שמאז אלבום הסולו הראשון שלו Insurgentes ממשיכים לבחון אותו בזכוכית מגדלת. האם הוא ממשיך את
המוסיקה הכי אישית ששמעתי מאיש ג’אפאן, איש הרוק האלטרנטיווי של תחילת השמונים: מבלדה איטית טעונה ג’אזיות "כאני נכנע", הבלוז "מידנייט סאן", קטעים שבין חיספוס לרכות בעיבודים מתוחכמים כ"קרישנה בלו", תיזמורים שלוקחים את שירתו הקודרת לתחום אווירה מיוחד של מיסתורין ואינטימיות,
אחרי ארקייד פייר, הנה עוד אלבום שבוע. אנדי האל (Andy Hull) הזמר ואיש הקלידים רוברט מקדואל (Robert Mcdowel), שני המובילים במנצ'סטר אורקסטרה, יצרו אלבום רוק שילך איתי לאורך הימים הקרובים. – "Black Mile to the Surface" הוא אלבום שלוקח בשבי
אחרי Reflektor של 2013, ארקייד פייר מותחים שוב את הגבולות המוסיקליים שלהם. Everything Now, שיצא כסינגל, נפתח במנגינה וקצב נוסח "אבבא" השוודית. זה פופ קליט, סוחף. גם Signs Of Life ממשיך את הקו הזה בדאנס קצבי: Looking for signs of
הרעיון נדוש : סבל בחיים מייפה את האמנות, מעניק לה ערך רב יותר. טרגדיות אישיות מספקות חומר יצירתי אותנטי. קחו את לנדון ג'ייקובס, ראש טריו האינדי פופ, "סר סליי" הוא תואם את התיאוריה: מה עושים שאתה מאבד את אמך (אמו
ראיתי קהל מתלהב בהופעה של הפיקסיז בקיסריה. מזה מתלהב. מטורף עליהם. בדקתי את עצמי יותר מפעמיים. אחרי שעה וארבעים דקות ושלושים ואחד שירים שאלתי – מה קרה, שהדופק שלי נשאר יציב. זה עדיין לא אומר שההופעה לא הייתה טובה, אבל
