סינגלים חדשים

ברי סחרוף החיים עוד לא חזרו למסלולם בימוי, עריכה : רועי ברקוביץ' השיר מתאר את התחושה של תקופה אחרי משבר אישי, מלחמה או אובדן, שבה העולם אמנם ממשיך לתפקד, אבל התחושה הפנימית של האדם היא שהחיים שלו עוד לא חזרו

ייסורי האוהב (לשעבר) המתגעגע והמתחרט. עוד שיר מאלבומו החדש (שנקרא גם הוא "לב אחרון") של ים רפאלי, זמר בלדות ייסורי הנפש והמצפון. השיר נכתב לאהובה לשעבר. מכה על טעויות ביחסו אליה. אהבת עבר שעולה מחדש ומציפה אותו עד כדי התפקחות

השיר אפוף עננה נוסטלגית קודרת. געגועים לתמימות של הילדות הם תחושה שמתעוררת לעיתים קרובות כשמתבגרים ומתמודדים עם המורכבות של החיים הבוגרים. זו כמיהה לזמנים פשוטים יותר, בהם הדאגות היו קלות, הסקרנות הייתה אינסופית, וכל יום נשא עימו תחושת הרפתקה. הילדות

ה"משהו הקטן" הוא "חיבוק עוטף וטון עייף", וכל מה שנפשה רוצה הוא לברוח למקום אחר, יען כי כאן מסוכן. בריחת האוהבים – נושא בנאלי ושחוק. שיר האהבה הזה אינו  ממציא גלגל חדש. הוא נכתב כמו תרגיל בסדנא לכתיבת שירים להלחנה.

אור עמרמי ברוקמן מקונן ניכור חברתי מול אהבת אמת. הבנאדם  חש זרות או ריחוק מהחברה הסובבת אותו. זוהי תחושת היעדר שייכות, בידוד רגשי או  חוסר הבנה מצד אחרים. במצב זה, הפרט מרגיש מנותק מאנשים סביבו, מה שעלול להוביל לבדידות, תחושת

לפי הפיזיקה המודרנית, שום אובייקט בעל מסה לא יכול להגיע למהירות האור, מכיוון שככל שאובייקט מתקרב למהירות זו, כמות האנרגיה הדרושה להניע אותו עולה לאינסוף. זו הסיבה ש“בריחה” במובן הפיזיקלי מהאור כפי שאנו מכירים אותו היא בלתי אפשרית. רן דנקר

תפילתו של בוצר טובה לכל עת, ויש עיתים כמו זו שאנחנו נמצאים בה עכשיו, שבה רבים זקוקים לחמלה והצלה – על אחת כמה וכמה. בוצר נאחז במטפורה של הגשם. ברכת הגשם, הידועה גם בשם “תפילת גשם”, היא תפילה מיוחדת הנאמרת

סטטיק ונרקיס שרים סיפורה של נערה שעברה חוויה קשה. התום והפרפרים היפים שנעלמו מחייה, רגשות האשם שבעקבות. תחושת אשמה אצל נפגעות תקיפה מינית היא תופעה שכיחה ומורכבת. רבים מהנפגעות חשות אשמה, בושה או אחריות על מה שקרה להן, גם אם

קאבר לא תמיד נולד מצורך אומנותי לאינטרפרטציה מחדשת. לעיתים -צורך השעה מקדם ביצוע חדש. "שובי לביתך" הוא שיר שהרלבנטיות שלו מעצימה ככל שהחטופים עדיין לא שבו לבתיהם. לשיר של דליה רביקוביץ ושם טוב לוי נולדו בעבר גרסאות שונות (חוה אלברשטיין,

המדינה על תקן אהובה. אייל גולן מתרפק על עתידה הטוב. פונה אליה עם הבטחות לטוב מכאן ועד להודעה חדשה. יש כאן האנשה על בסיס קלישאות כמו "מכאב אפשר רק לצמוח". אצל אייל גולן אין מחלוקות. כאב מוביל לטוב. מלחמה תביא

עכשיו נזכרת? ישאלו את אביב גפן. עכשיו אחרי כל מה שעבר על המדינה, נזכרת לכתוב איזה "שיר מחאה" קלוש, על  כך שגנבו לך את המדינה, אבל לא את הדגל? למעשה, נאיביות היא תכונה שמאפיינת שירי מחאה של פעם. כאלה שעסקו 

מה שכל כך משכנע אצל לאה שבת זו האמת שבפשטות. כשהיא מבקשת לחזור למקום שקט של שלום נטול דאגות, היא מתכוונת לכך. המוסיקה, הטון, ההבעה אינה משקרים. שבת לקחה את המשאלה הפצועה על חלום ישן נושן, זו שמחפשת תקווה, מבקשת

הוא הפך לה ל"אי שקט באוקיינוס" ו"מכל הסיבוכים להקלה", כשתוצאת הסיטואציה הזו היא "סוג הכי יפה של אהבה" וגם "סוג הכי עירום של אהבה". לא חייבים לרדת לסיפור שמאחורי השיר (*) כדי לקבל אותו כמו שהוא – ביופיו המלנכולי. זה 

ה"סרט" של פינקס עולה על אוטוסטרדה של סערת רגשות סוחפת. המנגינה והקצב הם פסקול למונולוג אהבה נואש ונרגש של הדובר התמה האם הצליח סוף סוף למצוא אהבה. מחפש  ממנה את המילה  המאשרת כדי להקל על הנפש. הדרך למימוש אהבה יכולה

מה שעושה האהבה האולטימטיבית. לאלו דימויים היא מובילה. משי, כחומר טבעי, משמש כדימוי שמייצג עידון, רכות, יוקרה ועדינות. התכונות הפיזיות של המשי – החלקות שלו, הברק הזוהר והמרקם הרך – נתפסות כמשקפות ערכים של אלגנטיות ואיכות גבוהה. בהקשרים ספרותיים או

עומר אדם התגייס לצה"ל? עושה מילואים? הזדהות עם חיילי צה"ל? אחרי המדים שלבש לקליפ, חיפשתי תשובה בדף המידע שהגיע, ונאמר שם שאדם התגייס לפרויקט של בנק מסוים, שמטרתו "לחתן את לוחמי ולוחמות המילואים היקרים שלנו"… גם זה משהו. בנק. חיילים.

התעוור הנכזב. "לא רואה כלום בעיניים", כאילו שזה לא ברור שרואים בעיניים. לאיתי לוי יש עוד שיר מתבכיין על בגידת אהובה. הלב שנאכל בלעדיה, נקרע לשניים. הכי נורא – יש מאהב-מתחרה מנגד – האם הוא "מכפר" על מה שאין לו?

ב"רוצה שלא יגיע יום שבת" טמון כל כאב הלב הנורא. נעם בתן שר מכתב מליבו של אוהב לאישה שנשארה לבד, בוכה וכואבת, לילד שיגדל בלי אבא. אם יש שירים שמצליחים לשדר את הטרגדיה של לוחמי מלחמת "חרבות ברזל" – זה

השירה הדחוסה, כמעט חסרת הנשימה, המאוד מופנמת. יסמין מועלם שרה אובדן אהבה, כחוויה רגשית עמוקה וכואבת. זהו מהלך מוסיקלי פשוט בצליל אקוסטי, שירה "עירומה" שמכילה את עומק האובדן.  ישנו ביטוי מוכר “הזמן מרפא את כל הפצעים”, אך לעיתים מדובר יותר

רומבה פלמנקו ענוגה ועגמומית מובילה את שירתו של חמי רודנר למוסיקה שאינה שייכת לשום מחוז סגנוני בדרכו המוסיקלית. שיר על פרידה טראגית בעקבות אהבה שנמוגה. מבחינת הדובר המתרפק – העתיד של של כל אחד מהם לחוד אינו מוחק את מה

באמונתו הגדולה יובל אבידן מרגיש את "אבא", אבל בפנים הוא אינו מרגיש שלם ומתחנן לתשובות לשאלות שמתרוצצות אצלו נונסטופ. יובל הוא המאמין המתוסכל, הממשיך לשאול את אלוהים שאלות, מבטא חוויה אנושית עמוקה של התמודדות עם חוסר וודאות, כאב ואף אי-צדק.

שיר דוד גדסי תוהה ותועה בדרכי אמונתו. מחבר בין לב, נשמה, שירת הבורא ובין הדרך לאהבה (של מישהי). לא מצאתי יד ורגל בטקסט הזה. הוא נשמע לא קוהרנטי בעליל. חבל כי לפי שירתו המסולסלת היפה – זוהי שירת הלב, נוגעת,

תוגת ההזדהות והקרבה מגיעה בלחן תואם. ידיד-נפש, נפגע-נפש? למי מכוון עדן חסון? גם אם המידע הזה נסתר מאיתנו, ברור לפי סולם רגש שירתו, שמניעיו  מגיעים מהזדהות רגשית עמוקה עם מושא שירתו. איך ננתח אותו? מצד אחד הצליח לנצח גם את

מה הביג דיל? אחדים מחברי הטובים הגשימו את מה שטל גבעמיר מדמיינת. בעידן הזה, יש מי שזה כבר אינו דמיון בשבילו  אלא מציאות. לא מעטים מבנינו ובנותינו הטובים התנחלו בתאילנד. אז מה התובנה? כמה נדוש- אבל עדיין עובד בצורה הכי

הקול הילדותי של דרור כהן משדר תסכול אישי וקונפליקט. בעייתה נובעת מהערכה עצמית נמוכה, חוויה מורכבת שמאופיינת בתחושות כמו חוסר ערך, ספק עצמי, ותחושת אי-מסוגלות. אדם שחווה תחושות אלו יכול להרגיש שהוא אינו ראוי להצלחה או לאהבה, או שהוא אינו