ניימן הוא מלחין קלאסי-מודרניסט, שקולנוע הוא רק אחד התחומים ביצירתו הפוריה. האוסף מרכז 39 קטעים ב-2 דיסקים, כולל קטעים שלא ראו דיסק מעולם. הכי מוכר: EMORIAL, מ"הטבח, הגנב ואשת המאהב" המוכער מסיכום חדשות העולם בערוץ השני. חוץ מזה נכללים כאן
איימי מאן היא היוצרת והמבצעת של רוב השירים לפסקול של הסרט שהיה אחד הלהיטים של 1999. היא פותחת בכיסוי ללהיט שבעים ONE של הארי נילסן שביצעו בזמנו "ליל שלושת הכלבים". חוץ מזה, סופרטרמפ חדרה לכאן עם שני להיטים מ"ברייקפסט אין
מה הקשר בין הקטסטרופה לשירים? שומדבר, 14 השירים מייצגים משהו מרוק גיטרות שורשי כואן הלן, משהו ממסורת הפולק/רוק האקוסטית. מצאו חן באוזני "ראסטד רוט", אליסון קראוס ו"היוניון סטיישן". ליסה לואב הנפלאה ו"ניין סטוריז" "סול אסילום", , BELLY רד הוט צ’ילי
דיסק כפול של מוסיקה קסומה, שעומדת בפני עצמה, גם בהשראת גאון הקולנוע האיטלקי וכמובן בזכות גאונותו של המלחין נינו רוטה, מלחין ומוסיקה רב-סגנוני שידע לא רק "לקרוא" את כוונות התסריטאי והבמאי אלא הוסיף מימדים משלו לסרטים, שיש בהם גם מהעממיות,
איך אפשר להפריד את המוסיקה מהסרטים של אלפרד היצ’קוק? אי אפשר. והנה – אולי בפעם הראשונה אוסף מייצג של קטעים מתוך פסי הקול של סרטיו, מוסיקה שיצרו ותיזמרו ברנרד הרמן (8 סרטים) וגם פרנץ וקסמן, דימיטרי טיומקין, ג’ון אדיסון, ג’ון
וויל יאנג, ההראל סקעת של האנגלים, שר יוצא מהכלל את "יור לאב איז קינג", כיסוי טוב ללהיטה של שאדיי. עוד כיסויים מוצלחים: ג’אמלייה ל"סטופ" של סם בראון, מרי ג’יי בליג’ ל"סורי סימס טו בי דה הרדסט וורד" של אלטון. במחלקת
המבחן של מוסיקה מסרטים הוא בקיום הכפול שלה גם כחלק בלתי נפרד מסיפור הסרט, גם בעצמאותה מחוץ לסרט ואחרי רדתו מהאקרנים.האוסף הזה עומד כמעט בצורה מושלמת במבחן הזה, בתערובת של מוסיקה לטינית מחניפה וגם יצירה מקורית שנוגעת בקלאסי. הכי
סיל שפותח ב"מונה ליזה" לא רק מצדיע לגרסתו המוכרת של נט קינג קול. הוא מחקה אותה. החיקוי טוב. זה אחד מהקאברים בסרטו של מיק ניואל (עם ג’וליה רוברטס) שמתרחש בארה"ב של שנות ה-50. בחרו שירי תקופה בביצועים חדשים. טורי איימוס
אופייני לטרנטינו המישמש המוזר הזה של שירים, מנגינות, דיאלוגים ואפקטים. האוסף נפתח עם ננסי סינטרה ב"בנג בנג" ("מייי בייבי שוט מי דאון"), ממשיך עם החצוצרה של אל ארט ב"גריו הורנט", רוקאבילי צ’ארלי פדזרס והסלייד גיטאר. זה יגיע עד קטע מתוזמר
"אין ביזנס כמו שאו ביזנס" מ"אנני גט יור גאן", 1946 הוא לא הביצוע הכי עתיק באוסף. "אוקלהומה" מודל 1943 נכנס לכאן. את "כול הג’אז הזה" מהמחזמר "שיקאגו" עושה אוטה למפר בגרסת הקאסט הלונדוני מ-1975. "הלו דולי" – קרול צ’אנינג מהגרסה
רי צ’ארלס לא הספיק לראות את הסרט הביוגרפי המצליח על חייו שביים טייילור הקפורד, בכיכובו של ג’יימי פוקס בתפקיד אגדת הסול והריתם נ’ בלוז, אבל הייתה לו יד בהפקת הפסקול, לפני מותו, וזה מורגש. פס הקול מתחיל מ"מס אראונד",
מזמן לא נהניתי ככה ממיק ג’אגר. פעם ראשונה שהוא כותב מוסיקה לסרט (חידוש של צ’ארלס שייר ל"אלפי" מהשישים), ובשביל פעם ראשונה, יצא לו משהו מרגש באמת, אלבום שירים יפהפה. אחרי חמישה עשורי קריירה ב"האבנים", הג’אגר עדיין בשיא כושר כתיבתו. מהפתיח
מה אפשר כבר לצפות מאסופת שירים שקיבצו לפסקול סרט? תתפלאו. המשך סיפור האגדה נתן השראה לאוסף שעומד בפני עצמו. כלומר זה לא סתם דיסק של שירים. דוגמאות? ה"בטרפליי בושה" עם דיויד בואי בגרסה לשינויים, הקאונטינג קראוז ב"מאוהב בטעות", ה-"אילז" (EELS)
כמו ב"רד הוט בלו" גם כאן כוכבי פופ מבצעים קול פורטר, מכותבי השירים הגדולים במאה ה-20. איכות הטקסטים היא שעשתה את שיריו לנצחיים. באלבום ההוא הביצועים חתרו לעכשווי. כאן נבחרת הזמרים בדרך כלל משדרת את רוח התקופה המשוחזרת בעיבודים רעננים.
