רוני פרי Even living

Evenliving

רוני פרי

הפקה עצמאית
4.5/5

היא מסיימת את הדיסק במשפט: All I Can Promise You Is The Freedom To Loose. נכון, אין כמעט אור בחשכת עולמה של פרי החל משיר הפתיחה Big House. היא נוגה-טעונה-מהורהרת-חופרת.  לעיתים מובילה למסקנה של מוטב מותי.  מה שברור אחרי 11 שירים, שאין לעוצמות הפנימיות האלו שום קשר לתוכנית בידור בפריים טיים, אבל האלבום הזה לא היה כנראה מתנגן עכשיו אלמלא דה וויס.
"הלילה אני נושמת, לא דרך אפי, משותקת  מצוואר ומעלה, חושבת שאיבדתי את קולי, תחושה שעולה אומרת שאני צריכה לתקן את דברים, מערבת עסקים בהנאה, לא כיף יותר, לא רק לנסות, לא רק לנסות. את יודעת מה צריך לעשות – לוותר על העצב, לשיר בראש, לגשם יש משמעות, הזדמנות להתחיל שוב, תחושה שעולה, אומרת שאני אמורה לדעת מה הכי טוב, לא לחשוש מהבאות, המוות בלתי נמנע" (השיר Start Again)
המציאות כפי שהיא – אינה מתאימה לה, ולו משום חוסר הידע על מהותה של המציאות הזו , חוסר יכולת לבחור בין עיקר וטפל, לקבל את מהחיים כפי שהם (Simple Truth), אפופה אובססיות, פחדים וחלומות רעים – "פרדוקס מהלך/ ילדה מאושרת עם עיניים זקנות.. רוצה לזרוח ולהתחבר באותו זמן" (Dark Waters) היא מבקשת ללמוד איך למחוק כל השאלות הכבדות הרובצות על כתפיה, להתחיל מנקודת התחלה חדשה, לדעת מי היא. המציאות אינה מספקת תשובות.
רוני פרי משדרת מצוקה. מחפשת  משמעות לחייה. רוצה ללמוד משהו שלא חשבה עליו. העבר לא מסייע. היא מבקשת להבהיר דברים ע"י מחיקת כל מה שהיא יודעת. העבר מפחיד. בינתיים, לא מתקדמת לשום מקום גם כשהלילה מסתיים, המציאות נגלית אכזרית, האור חושף קורבנות בכל מקום. (Evenliving)
החפירות בשאלות "משמעות החיים" יכולות להישמע כעוד גחמה נדושה של גיל התבגרות, אבל באופן שפרי מביעה אותה ההבדל הגדול. פרי שרה את התסכולים בעוצמה פנימית מחלחלת. התזמור בסיועו של עופר מאירי  מסייעים להבליט את המלנכוליה. במנגינות, בטון יש באופן פרדוקסאלי יופי שמקהה את הדכדוך. עוצמות ההבעה אומרות – זה בנפשה.
שיר אהבה תחושתי כמו You, מחלץ מהמחשבות האובססיביות. כאן הערגה מגיעה ממקומות של תשוקת-על  נוגה. השיר מתחיל פסנתר מינורי ומועצם אט אט לדרמה, כאשר כל כלי התזמורת נכנסים. רוני שרה  שיר אהבה המכוון ל"ילדה שהיא הייתה": The Child You Were – "אשיר לך עד שאאבד קול" שרה פרי בעוצמות מרטיטות.
Spring הוא השיר הכי קרוב לפינק פלויד באלבום החדש מבחינת העיבוד וההפקה, שיר על פגישה שאמורה להתרחש ונעצרת בחצי הדרך עם מסקנה פילוסופית: Time Is Made By Us And Now It Controls us.
ב – Underwater צוללים איתה לעולם המחשבות הכפייתיים במנגינה כובשת ובעיבוד שמעצים את הדרמה האישית: Listen To My Fears/They Sound just Like My Dreams  וגם: When There Is Too Much Noise Inside I Put My Head Under Water.
רוני פרי יצרה אלבום ביכורים של מערבולת תחושות קשה, זעקה לחמלה, צורך נואש לאהבה. המוסיקה נעה על ערוץ של בלדות פופ קודרות מלודיות שמחלחלות בהאזנה אחת,  בעיקר מפני שפרי מצליחה לקחת אותנו בסחף רגשי לעולמה המהורהר – הקודר ברמת אמינות גבוהה מאוד. העיבוד וההפקה  העניקו לכנות שלה עוצמות שפרי לא הייתה מדמיינת לעצמה גם בחלומותיה הורודים ביותר.
זה אלבום של סינגר סונגרייטר מופלאה, שאסור שהוא ישאר רק בגבולות הארץ הזו. השירה של פרי מזכירה זן משובח של יוצרות זמרות  בז'אנר הפולק של השבעים-שמונים. העיבודים באמצעות האלקטרוניקה מעצימים השירים.  פרי היא זמרת שגרה כאן, אבל מוסיקלית שייכת למקום אחר.

Big House, Simple Truth, Dark Waters, Evenliving, You, Start Again, Spring, The Child You Were, Underwater, Whatever, Freedom To Lose

מילים ולחנים: רוני פרי
הפקה מוסיקאלית: עופר מאירי

Ronnie Perry Evenliving

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות