לפני שמדברים על הקאבר של Hillar, יש מקום לכמה מילים על יוצר רוק מקומי שמת טרם זמנו. נחזור במנהרת הזמן למועדון פינגווין שנות השמונים. יוסי אלפנט, "הברבור השחור" כפי מישהו הגדירו, היה אמן הרוק הישראלי שהופיע שם והקדים את זמנו. הוא חי זמן קצר. בן 32 היה במותו מדום לב ב-1991 במהלך הופעה במועדון הלוגוס עם להקת "ויילד קרוז" – 8 שנים אחרי שהקים את להקה רטורית.
להקה רטורית" היתה להקתו הראשונה של אלפנט, אשר סימנה את הגל החדש הישראלי בשנות ה-80 המוקדמות. "סדר יום" נחשב אחד השירים הגדולים של הניו-ווייב הישראלי בשמונים, השיר אפיין את אלפנט בחיבור בין זריקות וחופש לדיוק בכל מרכיב של עשיה מוזיקלית בהשפעות הרוחות שנשבו מבחוץ, שתוצאתו רוק אותנטי בעברית.
Hillar מציינת 30 שנה למותו בקאבר לשיר הזה. המשימה – לשמור על רוחה של היצירה המקורית וגם להביא משב רוח חדש. יוסי שר על ניגוד שבין חיים בסדר יום נכון ועל חיים בהזיה, "לא זוכר בדיוק/ סתם דמויות/ מה קורה פתאום מנסה להרגיש/ משתדל להדגיש/ זה מתיש ועובר לי היום".
קו הבס המודגש שבמקור לא קיים בגרסה החדשה. את הקול האפל-מיוסר והאווירה הקודרת מחליפים צלילים בהירים יותר בקולה הנוגה-רך של לוהאריה. Hillar עיבדה את ההזיה הרוקית למוסיקת סינתפופ אסטתית אוורירית – טובה כשלעצמה אבל לא אינטרפרטציה שמעניקה לשיר ערף מוסף. אין שום ספק שההצדעה מחזירה לרוחו של השיר האלמותי וגורמת לך להקשיב לו פעם נוספת. השאלה שאולי נשארת פתוחה: האם לא כדאי היה להשאיר את השיר הזה בגרסתו המקורית ולותר על ההצדעה?
כשאני יושב מסדר חיים/ אז הכל נראה כמו חלום
מזדהה עם עצמי/ על נושא דימיוני ארוך
לפעמים כשאומרים/ איזה צבע מדהים
טיפוסי מתקרב מהסוף/ מתגנב מסתובב מתישב
לכיוון נכון/ סדר יום/ כמו שעון
לא נשאר לי מקום/ בשבילך לישון
במקומך/ רק אם כדאי לך
רק יושב לשנייה/ הגיונית משונה/ מתארגן ואוזל הבלון
לא זוכר בדיוק/ סתם דמויות/ מה קורה פתאום
מנסה להרגיש/ משתדל להדגיש/ זה מתיש ועובר לי היום
שוב נזכר רק עד כאן/ בלאגן לכיוון נכון/ סדר יום/ כמו שעון
לא נשאר לי מקום/ בשבילך לישון/ במקומך לילה לילה
להקה רטורית – "סדר יום"
