מיסיה (Mísia) היא אחת הזמרות הגדולות של הפאדו בדור הזה. הפאדו הוא שירת הערגה של פורטוגל. אם יש מוסיקה עממית אמוציונאלית שמגיעה ממקומות כל כך עמוקים, שהיא מייצרת ריגושים כבר בהקשבה בודדת, זוהי מוסיקת הפאדו הפורטוגזית. פאדו בפורטוגזית= גורל. הפאדו נחשב לבלוז של פורטוגל, למעשה מוסיקת העם (פולק) התחושתית של העם הפורטוגזי. זמרות פאדו גדולות חודרות אל מתחת לעור, גם כשאינך מבין מילה פורטוגזית. אצל מיסיה, ילידת פורטו, זה אינו רק הקול, אלא העצב שמגיע מתהומות הנפש. תערובת של מסתורין ומלנכוליה. איך להגיד את זה הכי פשוט: היא שרה את הלב שלה. היא שרה את החיים. הליווי – גיטרות אקוסטיות שמעניקות את המינון הנכון. הסגנונות – כור היתוך של פאדו וטנגו.
אלה שירי פאדו של של געגוע מר, שירים שמגיעים עמוק מתוכה, ורדים שחורים, המוזיקה של Pura Vida (פסקול) היא מוסיקה טהורה, צלילים מוסיקליים טהורים ללא תאריך תפוגה, גם ללא התחייבות לז'אנר מסוים, יש בה מוזיקת פאדו אבל לא כל האלבום הוא פאדו. השילוב של גיטרות פורטוגזיות עממיות עם חשמליות מסעיר בעיבודים של פבריציו רומנו.
1 | Rosa Negra No Meu Peito II | |
2 | Ouso Dizer | |
3 | Corazón Y Hueso | |
4 | Os Homens Que Eu Amei | |
5 | Lágrina | |
6 | Ausência | |
7 | Fado Dos 2 Pardais | |
8 | Escrevo Na Pele | |
9 | Destino | |
10 | Pasión | |
11 | Fadinho Do Anúncio | |
12 | Santo E Senha | |
13 | Preludio Para El Año 3001 | |
14 | Viagem |