היא מוכנה למה שיבוא, להירגע, ללכת לאיבוד, מוכנה לגשם, לכאב שיערער אותה. גילי פורטל מודעת לעצמה, למרכיבי הנפש, והשיר הוא שיר של נפש ערה , שקיימת בצלילים לעומקם. המוסיקה נעה בחלל ריק שנשמע מנותק ומבודד. הטון העגמומי מייצר שירת כאב אמיתית.
"כל אחד רוצה להיות זמר", שרו בזמנם אריק איינשטיין ושלום חנוך. לפי כמויות הסינגלים שיוצאים אצלנו – ממש כך. לא לכולם זה מתאים. נחמיר ונאמר – לרובם לא. פרידן (יואב פרידנזון) רוצה להיות זמר, לפי הסינגל הזה – הייתי מחזיר
אז מה הבעיה שלו, ש"אין לו מילים" להגיד לה והוא בוחר לשיר. שהוא מדוכא ("נמאס לי מעצמי") נטשה אותו? מתעלמת? ולמה היא בוכה? מה עושים? האם קניית שמלה בזארה "תסגור לו פינה" ביחסים איתה? ומה מתכוון ב"בואי נאהב קצת" –
אמנים צריכים ללכת לפוליטיקה, אולי להקים מפלגה. רובם אפילו לא כותבים שירים על המצב. האסקפיזם חוגג. שירי חתונה – מוצר עובר לסוחר. עצימת עיניים טובה לפרנסה. אבל גם שירים "פוליטיים" כנראה לא ישנו. בתוך עמנו אנו יושבים. רמי קלינשטיין מנסה
אחרי Post Pop Depression, האלבום של 2016, איגי פופ מוציא את Free. "ג'יימס בונד" הוא הסינגל שיוצא מתוכו. פופ חוזר להיות פופ במיטב המסורת. “She wants to be your James Bond/ Well, it’s not for a price and it’s not to
הפואטיקה של המוסיקה. שנים שלט שמעתי מוסיקה של יאיר זיו. מוסיקאים מוכשרים רבים נעלמו לי משך השנים. החזרה שלו היא כמו "חלון אל שמש חמה", ייחודית ומיוחדת. האלקטרוניקה והקול הגבוב משיבים רוח חיים בטקסט הקצר והפשוט. האיטיות הקצבית מוליכה למסע
מה בא לה? לימונדה? משקה נחמד לקיץ. גם השיר הזה – חמדמד וחלול לימי החום שלפני פתיחת שנת הלימודים ופסטיבלי הילדים. אנחנו בבית החרושת ליצור ילדות כוכבות. פונים ליצרנים המיומנים כדי שיוציאו מהמגירה שלהם חרוז טימטום כמו "חם בא לי
"אנחנו חייבים להכיר זה את זה. זוהי כל מהות האנתרופולגיה". חברי מינימל קומפקט עושים את זה מדי כמה שנים, כשהאמרגן מצליח לאסוף את כוללם בתזמון נוח. המותג נדמה לי חזק מכל חלקיו, למרות שהחלקים חזקים מאוד כל אחד בפני עצמו.
הבחורות מטורללות, מזוכיסטיות ושטניות. הגברים רגישים, כואבים ומסכנים. היא צריכה כאב, אבל משחקת לו בלב, מסובבת לבבות. השירים האלה יוצאים כמכתבים מהסובל שהוא רגיש מאוד, אבל לא הכי יפה ולא הכי לוחם. אלא מה. כל כך שבלוני. דניאל ברזילאי ("הכוכב הבא
סרנדה מול חלון, ירח רומנטי, חתולי רחוב מייללים. מה זו הרומנטיקה הזו ב-2019?! אפשר לקבל את "אנשי הרוח" כמשב קליל ונחמד מן העבר, אפשר כאנכרוניזם מוחלט. יש כאן חיוך, יש כאן איזושהי התרפקות רומנטית, אבל בגדול – שיר קטן, ללא
מות אהובה לאוהבת – טראומה בלתי ניתנת לתיאור במילים. מצד שני המילים והצלילים הם העדות האמוציונאלית הכי חיה למוות. אביב טרנר מנסה לגעת בחסר, לדייק בתחושות. הרבה אוויר, מעט בגוף, להתעורר בעולם אחר, תמונות רצות בפנים. קו מוסיקלי נוגה כמעט
מול מה מגלים את היופי הפשוט הזה? החיים הלוחצים? מאבקים? ניכור גואה? יש בשיר שורה אחת שאומרת משהו: "חוזר הביתה לשכונה מקפל את הדגלים נרגע". דגלים יכולים להיות קונוטציה למאבק פוליטי ועד מחאה. לא בטוח שלכך התכוונו חמי רודנר ויאיר הררי
כנראה ש-38 המעלות עשו משהו לא טוב לזמר. הטקסט נשמע בליל מילים היסטרי על פס הקול האלקטרו פאנקי, שאם אין לך אותו (את המילים) ביד – אין סיכוי שתבין מה רוצה נדב גדג' מחייך. טוב שההיסטריה הזו נקטעת בבית מלודי המוגש
הייתם באיביזה? יש שירים שהייתי שולח לסוכנויות תיירות כפרומו מקדם מכירות. זה אחד מהם. פונקציונאלי. מיכל רוט רוקדת ושרה, שרה ורוקדת. השיר לא "סובל" מעודף תיחכום. הוא פשוט ואמיתי. השקט שגרם לה לשכוח מי היא. הבריזה מאיביזה שעושה תחושת חופש.
המידע החוץ שירי (*) לא נמצא בידי המאזין. תן לרגש לנווט את המילים, ואין כמו שירי מימון לקחת את הלחן הנוגה של ניצן קייקוב כדי לפוך את השיר לוידוי מלודרמטי. מה שהוא הבטיח. אכן: כל הקלשאות. בית ומשפחה ושלושה ילדים,
הילדים המוכים שבחדשות מחברים ותיקי מוסיקה ישראלית. אסתר שמיר-קובי אשרת-רותי נבון. המטרה הרי מקדשת את האמצעים, ואם זמרים צעירים אינם מתגייסים – נלך על הדור שבזמנו – כותרות כמו "גננת התעללה בילדים" – לא נראו בעיתונים או במצלמות האבטחה. רותי
השפעת הטבע על הנפש. נעם הלפר חרז את הקשר בין מראה העין למחשבה. השיר במסגרת אלבום הבכורה של הפרויקט שלו Age is a Box, מנסה להשתחרר ממפגעי העולם הזה, גם מעצמו. לזרוק עצמו על הר, להכיל את מה שהעין בדרך כלל
מבחינת קובי פרץ, גם אם חטפת מכות, גם אם נפלת שוב פעם על הפנים – אין שום בעיה: תגיד ברוך השם, והכל יהיה בסדר. למה הוא מתכוון? לברכה העממית שנישאת בפי כל כששואלים: "מה שלומך?" ואתה משיב באופן הכי סטנדרטי: "ברוך
עוד שיר חתונה? ממש כך, אם כי יש כאן סיפור שמוביל לחתונה לפני שהיא מתרחשת. על הבחור שבחיים לא חשב (רצה) ליפול ברשת, התעופף מפרח לפרח, עד שהגיעה זו שכישפה וגם הצילה אותו (ממה? הוא הרי עשה חיים. למה לו חתונה?). ואז
אהבה. אפשר להפוך ולהפוך בה. הכל תלוי בסיטואציה. היא (האהבה) עשויה להיות מצב היפותטי, ואז עולות שאלות כמו What if. מה היה קורה אם? איך החיים היו נראים עם מרכיב אחד בפאזל הכללי היה משתנה? נטע ויסמן בוחן אותה על רקע
אם לא היה משתבש להם – איך היו כותבים שירים עצובים על נפש מיוסרת שמחפשת שוב את האושר. ההתרפקות המלנכולית על אהבה שעזבה היא מוטו נצחי בשירים, וברק אבסקר נסחף למהלך כמו מתענג על ההשתבשות. "הכל משתבש לטובה" הוא אוקסימורון, שנועד
האור שהדליקה אמא יצר התניה, שצריך להיגמל ממנה (כמו במקרה של כלבי פבלוב) אבל אולי אצל אמא לא היו סדקים שהוא חווה עכשיו. מה הסיפור של בני הדור הזה? אין מה לבשר בראש חוצות. "סוגדי הדמעות שעשויות שעווה", "מעצבי מציאות
אולי זו אהבה רגילה, אולי לא. מי יכול להגדיר "אהבה" וגם לדרג אותה כ"רגילה" או מיוחדת. לפי המוסיקה של אדם קנת – מיוחדת. אתה לא יכול ליצור מוסיקה כזו אלא אם כן לא חשת התרוממות נפש. קנת (24) יוצר מוזיקלי, המוגדר
הנה עוד מכתב לאהובה מבחור מדוכדך, שמצליח איכשהו לעבור את הלילה, אבל לא נראה שהוא יודע מה הוא רוצה מעצמו. מצד אחד – "העיניים עצומות". מצד אחר – "הלב לא ישן דקה", מצד שלישי – "פחות עצבני", "לומד להסתדר לבד"
"תגיד לי אתה שפוי או מה?", שואלת נפגעת האהבה את מי שהחליט לנטוש ב"הודעה אחת". אחרי משפט פרחי כזה, הכי נדוש שבעולם, יכול להיות, שהוא הבין כמה הוא שפוי, וכמה עשה את הצעד הנכון. הרי הוא כבר "לא יכול לנשום".
סם סמית' הודיע ברשתות, שהוא לא רוצה עוד להתבכיין בבלדות של לב נשבר, אבל השיר לא ממש מעיד על מימוש התפיסה הזו: מתבכיין גם מתבכיין. המילים עוסקות בכאב לב, גם בהאשמה כלפי האהוב – "איך אתה ישן, כשאתה משקר לי".
אדר גולד עושה חשבון עם מי שהיה איתה. מנסה לברר – מה הוא רוצה להוכיח, ולכוון אותו למעשים לפי הראש שלה. כל מה שאנחנו יודעים עליו הוא שיש לו אמא שצריכה ממנו נחת, ואמא ביחסים בין בני זוג היא לא
זרם המחשבות של נרקיס התקשה לעבור את הקיר שלי. כל מה שרצתה להסתיר – עכשיו על הבמה, עובר קירות עם אלף חצאיות, היא תסתדר עם הכל כי יש מישהו ששומר עליה, ואליו היא תמיד חוזרת. השיר נשמע כמו שיר פולחן
"איתך יהיה בסדר", מבטיח לה איתי לוי. זה הכל ? "איתך יהיה בסדר" – בשיר אהבה? במקומה הייתי אומר לו: ממש לא בסדר. ככה אהבתנו לא תגדל. אתה רוצה שאבוא איתך לתמיד – תאמר דברים יותר חמים. חיים ומוות ביד
המילים מבטאות תסכול, דכדוך, מצוקה אישית של מי שעומד בודד אובד, שקוף וחשוף מול עולם מנוכר ושקרי, שקוע בדכאונו, בלי רגע מנוחה, חש על סף תהום, ואז – להצלה מבקש אהבה. יותר מהטקסט המציף בתוגה אישית נדושה של אדם פגיע,
