הבחורות מטורללות, מזוכיסטיות ושטניות. הגברים רגישים, כואבים ומסכנים. היא צריכה כאב, אבל משחקת לו בלב, מסובבת לבבות. השירים האלה יוצאים כמכתבים מהסובל שהוא רגיש מאוד, אבל לא הכי יפה ולא הכי לוחם. אלא מה. כל כך שבלוני.
דניאל ברזילאי ("הכוכב הבא לאירוויזיון") עושה צעדיו הראשונים בזירה המקצועית במדור שירי הגבר שבוכה על אכזריות האישה ומבכה את סבלו. האם הוא מצליח להתחמק מקלישאות? – ממש לא. השיר הוא וריאציה על נושא שחוק. דניאל הולך בדרך הקלה והשקופה: מפעיל קול טוב כדי "להתענג" על המלו-מלנכולי הזה בשירה נוגה במטרה לזכות בסימפטיה מהמשתתפים בצער תסכולו מול השטנית.
אינני משתתף בצערו בשל התחושה שהשיר הוא מניפולציה רגשית לא אמינה על הנושא בשם מניעי מסלול המיינסטרים בפופ המקומי. מצד שני: לדניאל ברזילאי יש קול בהיר ומלא, סלסולו מעודן, והדיקציה שלו מעידה כי הוא זמר טוב, כפי שהבחנו כבר ב"הכוכב הבא". אני מציע לו לצאת מהאזורים הנוחים של מסלולי אמצע הדרך ולנסות לסטות לשבילים צדדיים מעניינים יותר.
את אוהבת אותו רע/ כשהוא בורח וחוזר בלילה
את אוהבת אותו יפה/ כשהוא מסתכל לך על הלב מלמעלה
וזה עושה לך טוב/ כשהוא כזה כמעט אוהב ונעלם
והוא חוזר ואת חושבת שהוא גבר שנלחם
אבל אני לא לוחם/ ולא הכי יפה/ והלב שלי יותר רגיש כזה
אז מה את מחפשת אצלי
תמיד כשרע לך/ את משחקת לי בלב/ סתם כי בא לך
מבינה שזה כואב לי/ אין לי עוד כוח אז כדאי לי לשכוח ממך
אז למה בשנייה את מתהפכת/ כמה לבבות את מסובבת
עד שתמצאי את עצמך לבד
את אוהבת לדבר/ גם כשהוא בכלל לא מקשיב לך
ואז את קצת בוכה/ אז הוא יושב את האגו מלטף לך
את צריכה כאב/ כי התרגלת שהוא הולך ונעלם
והוא כבר עייף/ כי החומות שלך שתו לו את הדם
אבל אני לא לוחם/ ולא הכי יפה/ והאמת גם לא כזה מנסה
אז מה את מחפשת אצלי
תמיד כשרע לך/ את משחקת לי בלב/ סתם כי בא לך
מבינה שזה כואב לי/ אין לי עוד כוח/ אז כדאי לי לשכוח ממך
אז למה/ בשנייה את מתהפכת/ כמה לבבות את מסובבת
עד שתמצאי את עצמך לבד
את יודעת/ איך את מסובבת/ משגעת/ שוב את מסבכת
את לא נרגעת/ עד שתמצאי
תמיד כשרע לך/ את משחקת לי בלב/ סתם כי בא לך
מבינה שזה כואב לי/ אין לי עוד כוח/ אז כדאי לי לשכוח ממך
ולמה בשנייה את מתהפכת/ כמה לבבות את מסובבת/ עד שתמצאי את עצמך לבד
