מבטך
מאיר גולדברג כל כך מאוהב, שהוא שרבט את כל הקלישאות והסופרלטיבים הפשטניים האלו על אהבה, שנשמעים כשליפה מהשרוול? שיר על הבחירה/זכייה באהבה הגדולה אחרי ימים נטולי אהבה, ומרגע שנכנסה לחייו – הוארו ימיו האפורים. המוסיקה מובילה את ישי לוי למחוזות
מאיר גולדברג כל כך מאוהב, שהוא שרבט את כל הקלישאות והסופרלטיבים הפשטניים האלו על אהבה, שנשמעים כשליפה מהשרוול? שיר על הבחירה/זכייה באהבה הגדולה אחרי ימים נטולי אהבה, ומרגע שנכנסה לחייו – הוארו ימיו האפורים. המוסיקה מובילה את ישי לוי למחוזות
גוסטו מתגעגע לברהם משוק מוכרי התבלינים, האיש שמכר מחטים, אבל מה שמשך אליו הייתה נגינתו שורפת הלב במנדולינה. ההתרפקות הנוסטלגית מתורגמת לתערובת קצבית קליטה ונגישה של לטיני ומזרחי, שאינה זקוקה להאזנה שניה. הקלות המאוד נסבלת. שיר סימטרי עממי פשוט, מה
הבנאדם מוחה על המצב בישראל, שלטון מושחת, מנהיגים שמרחיקים את השלום, אבל אז בא משפט "רוצה לחיות כמו מלך", שלא מתחבר למהות (המחאתית) של השיר כי הוא מבטא איזושהי אגואיסטיות נהנתנית ולא מתמקד באמירה נוקבת. המוסיקה האפרו קאריבית במקצב הרגאיי
רמי קלינשטיין וקרן פלס אלבום ומופע משותף? מה קרה? מישהו מוכן להסביר את פשר הדואט? הקומוניקט שהגיע עם השיר לא סיפק תשובה. טובים השניים מן האחד לצורך שדרוג הקריירה? קומבינה לעידוד קופות מחייכות? השראה משותפת שהציתה יצירה משותפת? חברות שהולידה
קיצור הפרקים הקודמים? מה ידענו על אביגיל רוז, שאנחנו צריכים לתהות על ה"סיבות הקטנות" לכאב שהיא שומרת לעצמה, או: מדוע עליה להיות "פחות שקופה" ושאין לה כבר "מה לתת". מה היא הייתה אמורה לתת? לא בטוח שהמאזין מבין מהות שברי
יש לפעמים שאתה מתקנא באמונה של אחרים, במיוחד כשהיא יוצאת ממקום של לב ופה שווים. המיית ליבו של אייל כהן משדרת אמונת אמת בטוב. השיר עוסק בפערים שבינו ובינה. מעמיד את עצמו מולה. כהן, אסיר התקווה, הוא רואה האור. מבין
גברים ממשיכים להתבכיין, נהרות של דמעות זורמים מאהבות נכזבות. מה מיוחד בטקסט הזה? לא משהו שחייבים לכתוב עליו הביתה. אין חדש תחת שמי האהבה, וכותבי מילים מקוריים הולכים ומתמעטים. שנתיים שהוא מתגעגע. גבר הולך לאיבוד עצמי מול שמלה צמודה "יורקת
בואו נפגוש את שלומי ברכה בכתובת אחרת, בנקודת זמן לא מוגדרת, בסיטואציה מעט ביזארית, בנרטיב ובצליל של סרט מתח. יש משהו חדש באוויר העירוני של מי שמרגיש זאב, אבל לא מלך החיות. הקול – קול של מי שאינו מנסה להיות "זמר",
זעקתו של אמיר דדון טובה לכל עת, ובמיוחד עכשיו, על רקע האירועים בארץ ובעולם. האם היה אי פעם עולם טוב יותר מעולמנו עכשיו? תרשו לי להטיל ספק. אבל "חיזוקים" מגיעים תמיד: אתה הולך לקונצרט רוק ולא חוזר משם. נטבח פשוטו
שינויים אישיים, שינויים קולקטיביים? מצד אחד – "שפתייך שותקות" מצד אחר "שינויים עוברים עלינו עם הרוח". למה התכוון הצמד ד'אור את אפללו בטקסט המשותף? מה בדיוק מסתבך? מה משמעות של "הנכון"? לאן מושכת הרוח ומה מהות ה"ללכת קדימה"? גם אם
דוד לביא משכיב עצמו על ספת הפסיכולוג, שופך באוזנינו את אשר על ליבו. חושף את שעבר עליו, ולאיזו החלטה זה הוביל. מה בדיוק עבר עליו? על כך אין מידע בשיר. מה הובילו למסקנה של אני צריך לעשות שינוי משמעותי בחיי,
מארינה מקסימיליאן חוזרת לשנת העלייה שלה לארץ. היא הייתה אז בת שלוש. השיר הוא חשבון נפש. יש מילים כמו "חירות" שגורמות לאנשים לארוז מזוודות ולנדוד כדי למצוא את החופש במקום אחר. אבל אז מתברר שאידיאלים לחוד ומציאות לחוד. גם ב"פלשטינה"
האווירה האפלולית שהסאונד מייצר, הטון המדוכדך חוברים להתבוננות של אדם על עצמו מבחוץ (גם אפשרות של מתבונן אחר שמתאר אותו בגוף שני), הנמצא בעין סערת רגשות. הסיטואציה: אי יכולת שלו לתקשר עם עצמו, ניסיון לדחות החלטות, שומע צעקות בשני קולות,
באלבומו השלישי "שלישי" (1992) שר אהוד בנאי "דוד ושאול", ניסיון לתאר מערכת היחסים בין שתי הדמויות המקראיות האלה. המוטו: אהבתו של שאול והזדקקותו לדוד קשורה בנגינתו של דוד. היא מרגיעה את שאול, אבל בעת ובעונה אחת – נוכחותו משגעת אותו.
קובי לוריא גייס את ה"לובי" שלו לזמר שיר על ואהבת לרעך כמוך, כאילו הוא נולד אתמול לעולם שבו יש לטוב סיכוי לנצח את הרע. כנציג הטוב, הוא מסרב לשנוא – מוכן רק לאהוב. מה לעשות שנבראנו בצלמו, אבל לא רק
כשקובי אפללו מתפייט, המנגינה מתאהבת במילים, ולהיפך. מאיה אברהם הלכה שבי אחרי מילותיו. יש לה סלסול מסוגנן, נעים הליכות, שמעדן מילות מצוקת הגעגוע לאהובה – "דמעה שחודרת את הבדידות", "שתיקה מספרת את הטעות", "כל האמת בעולמך כזריחתה של השקיעה", "איך
החזאי כנראה עדיין אינו מבין דבר, עשרים שנה אחרי שהשיר הזה יצא. השיחה המרה הזו שמתקיימת בינו לבין עצמו – טובה לכל עת. אתה לא מאמין בעצמך, במעשיך, אתה מודה בהעמדת הפנים שלך. כל הזיופים הקטנים. אתה אפילו לא מאמין
לאן היא רוצה לפרוץ? איה תמם יודעת יותר ממני, לאן היא רוצה לפרוץ. הבעיה שהשיר הרזה הזה אינו מבהיר כוונות. כולו תשוקה לפריצה סתמית. "אנשים עובדים בשביל לחיות", שרה תמם. ומה היא? חיה בשביל להיות, לחלום, לצעוק? אה, להפסיק לחשוב
תוגת השירה של יובל דיין מיוחדת. זה אינו רק הצבע הקולי הרך-אפרורי. זה הטון שמשדר את הסיפור שנשמע כמגיע מהמקומות הכי אמתיים-עמוקים שלה. יש מעט זמרות מבצעות שמעניקות לשיר שהן לא כתבו עומק ועוצמות, כאילו הן כתבו אותו. זה המקרה
בדיווח של אסף ארליך אין געגועים. אז מדוע נזכרים ב-1990? ההתרסקות. זילות החיים. האהבה הלא בטוחה? חוסר הסיכוי מול המלחמות. אכן: אין כאן התרפקות. הכל צרוב/טבוע בך. חלק מישותך. זיכרון שקיים חזק בתודעתך. השיר עולה לדרך הראשית. זו אינה נסיעה
טוב שמרים טוקאן עדיין כאן, אחרי כוכב נולד, שמפלצת הרייטינג עדיין לא הקיאה אותה החוצה. טוב שהיא כאן כי היא זמרת מיוחדת, ולא רק בזכות האקזוטיות המזרחית שלה. השיר בשמיעה ראשונה נשמע לא ממש תפור עליה, ניסיון להפוך אותה זמרת שנוגעת ברפרטואר קוסמופוליטי רחב.
מה שהיה ומה שעכשיו: מה קורה לאנשים שפעם חיו ללא מודעות לעצמם, לבעיות הנפש שלהם ("כשהגיטרות ניגנו חזק ידענו לצחוק") ועכשיו "פוחדים לחיות", נותרו רק רסיסים של אהבה ושקט שלפני הסערה ומה שנראה שקט עלול לפגוע לעומק ("עכשיו זה מים
גברת קרקס של צרויה להב את רמי קלינשטיין מגיעה לחלקתו של זמר נפלא. גרסת איזמירלי לשיר צריכה להגיע כמסמך אומנותי ל"כוכב נולד", האמא, האבא, הסבא והסבתא של הקאברים. איציק איזמירלי כנראה יצטרך לעשות דרך קשה יותר מאשר כל מתמודד פחות טוב ממנו בתחרות
המילים מרגיעות, הרגש סתום, הלב אטום, והימים בכ"ז כל כך יפים מזכירים ימים קסומים… אני קורא את השיר ותמה על פער בין המחשבה הבהירה ובין הרגש שעדיין לא עבר את השינוי… אז למה התכוון המשורר? השיר מעניין דווקא על רקע
ג'מייקה, רגאיי וראסטאפריי נמצאים חזק על המפה העולמית, גם המקומית. רבים וטובים הציצו ונפגעו. רשימה חלקית: תומר יוסף, סילברדון, שוטי הנבואה, מוקי, איאם, חיים לרוז. רגאיי, רגאיי דאב, ראגהמאפין. הכל הולך. הישראלי מחפש להתחבר לאקזוטי, משהו שיעניק לו את החוויה
מיכאל גריילסאמר הוא טרובדור מקומי בעל שורשים צרפתיים, טמפרמנט קצבי ששואב מהאפרו קאריבי ואלמנטים של מוסיקת פולק קלטית. כל הצבעים האלה נמצאים בשיר הצרפתי הזה, שחלקו מושר בעברית, חלקו בצרפתית. הוא רוצה ממנה הרבה דברים שקשורים באהבתם שהיא "נצחית ולא מלאכותית"
אם אני אלך/סוף סוף אני אלך/לא תמצא אותי/גם אם תחפּור מתחת לאדמה/גם אם תשכור מסוק הזמן לא כואב לי /אני לא מפחדת/לחיות /אני פורחת /גם אם נדמה לך שלא/אני כן אם אצעק חזק/עד שאחתוך את שלוותך/אז תישאר איתי/או תהפוך משוגע
יאללה גולן תפסיק להקשיב למבקרים. לך על זה. הבום של ההילולה שווה יותר מהירוק הדולרי. מעולה יותר מההורדה הסלולארית. שלא תעז להקשיב לעצות כל החוכמולוגים. תן להם בבוזוקי ובחשמלית. יש פה להיט פיצוץ. על מה הפעם? היא נותנת לך חום