לא מאוחר להזעיק את סלאש לפתוח לגאנז אנד רוזס בפארק? שייתן כמה טרייקים מהאלבום הזה (13 שירים, 54 דקות), ואפשר יהיה ללכת הביתה. נו טוב, לא נעליב את אקסל. נישאר להופעה שלו. סלאש, גיטריסט על, לשעבר גאז נ' רוזס, הוציא
שנתרגם? "פאק מי, אני מפורסם 2012" מה-השם-הזה? ווט דה פאק? רגע, הייתם פעם ב – Pacha באיביזה? אם הייתם (מי היחצן, אני רוצה להגיע) נבין יותר את הפאק של גואטה (או גטה) ורעייתו קטי. אגב, עשיתי את מה שאני עושה בהקשבה
הזרעים נזרעו בטור האחרון של דפש מוד. Soulsavers הוזמנו לפתוח/ לחמם להם. דייב גאהן גילה לריץ' מאשין ואיאן גלובר – כי הוא אהב את עבודותיהם הקודמות (כמו Broken) , וכי הוא מקפיד להקשיב להם ערב ערב לפני שדפש עולים לבמה.
הגיבור שלנו עומד מול דלתה הסגורה, כואב, מסתגר כמו ילד, ממתין שתפתח לו את הדלת. אחרי הכל רצה שיהיה לה טוב. אם לה נשבר – אז גם לו כואב. עיקמתם עין? אז עיקמתם. די שהמנגינה הקלילה והקליטה תניע את השיר
לא שומעים צלילים כאלה בעידן הזה. רוי אורביסון חובר לפינק פלויד ולג'ים מוריסון. בואו ניזרק למקום אחר. אין כמו ריצ'ארד הולי להרגיש קצה השמיים. "עומד בקצה השמיים" הוא האלבום השישי של הסינגר-סונגרייטר והגיטריסט הבריטי משפילד. מי שעוקב אחרי המוסיקה שלו
אני מרגיש חי, כי החיים הם לצידי, החיים המתוקים והפרועים. Life Is On My Side. שר רן שם טוב בקול הפלצט שלו. אחרי האירוויזיון, לא בטוח שאני חותם על זה. יש מצבים שלא. לא תמיד החיים הם לצידנו. איזבו לא
השיר האחרון Cracks מסתיים כעבור חמש דקות, ואז הוא נמשך עוד חמש דקות. קינתה עוד באוויר. על המילים האחרונות ביקום. דנה לוי לא רוצה להיפרד. די לשמוע את הטון הנוגה כדי להבין, שהיא הייתה זקוקה לעוד כמה דקות כדי לגמור. האירונייה
השידוך בין הראיי, הפופ האלג'יראי והפאנק המערבי מגיע כאן לטקס החתונה בקטע Zina Zina כל הגבולות נחצים. הוא בערבית. מקהלת נשים עונה ובראס סקשן מהוקצע הם חלק מהתזמור המערבי המסעיר שמגיע עד Soul. קהל מערבי שאינו מבין מילה יתלהב מזה
לצלול לים הסודי של עמית ארז. לחבור לנתיב זרם תודעתו. בתגיות הוא מוגדר acoustic alternative folk indie singer songwriter Israel. אינדי ישראלי? מישהו יכול לתת לי הגדרה? אבל למה להגדיר. הגיע אלי EP מהסוג הלא "ישראלי". תרצו להגדירו – אלטרנטיבי,
אנחנו בעידן עידן רייכל. "מויימה" נקרא השיר. צלילי גיטרה אקוסטית פלמנקואים קולחים מהפתיח הארוך. ואז הלמות התופים. הכניסה לשיר מגיעה רק אחרי כשבעים שניות. אין לי בעיה: ההחנפה הפסבדו אתנית הזו לקחה אותי בשבי אצל רייכל. אני נופל בשבייה גם אצל ליטל
איימי מקדונלד מכרה ארבעה מיליונים מהאלבום הקודם שלה, A Curious Thing למרות ששמה אינו אדל או איימי וינהאוז, ולא ניחנה בתכונות כריזמטיות שיש לשתיים האלו. אני שומע את החדש, ומעט תמה איך הפשטות היפה במבטא סקוטי קל היא מטבע חזק. הפשטות
גילוי נאות: אינני מעריץ של ג'סטין ביבר, אבל אם הייתי בן 15 פלוס מינוס, רוב הסיכויים שהייתי סוגד לו. סתם-סתם. אבל – עם יד על הלב ואצבע על הראש: באלבום החדש יש די והותר חומרים לגרום לגילאי 15-20 להתעלף עליו.
אחרי תריסר שירים, אני כותב את השורות הבאות: רמי פיינשטיין הוא סינגר-סונגרייטר שבוחן עצמו על רקע השגרתי והנדוש, בניסיון לפענח – איך להיות אחרת. המוסיקה היא, אגב, תשובה אחת (איך להיות אחרת) השיר השלישי "מעגלים" נוגע בשגרה הזו. "רצים רצים
עם השיר האחרון Find My Love נשארתי עד לסיום האינדי המדיטטיבי הרגוע וההזוי. סך הכל – כארבע עשרה דקות. סיומו של sympathetic nervous system – מערכת-עצבים סימפתטית (חלק ממערכת העצבים הפועלת באופן אוטומטי, ולא מתוך בחירה) אבל האלבום החדש של
אנחנו אנשי גן העדן, אנחנו הירח והכוכבים. אנחנו מתרפקים על צלילי הדיסקו והפאנקי המגיעים מעולמו של סם ספארו. Paradise People פותח האלבום השני של סם ספארו, הסינגר-סונגרייטר האוסטרלי, שזכה לתהילה עם Black and Gold בשנת 2008. השפעות: דיסקו-פאנק סוף שבעים
נעצור על הגשר, מתחת לגשר. מכל זווית – זהו נראה ונשמע פרויקט מוסיקת עולם נדיר, שמתחיל בסיפור, שנשמע כמו עוד בדיחה: ישראלי, אוסטרלי ותורכי לא נפגשו כדי ליצור דיסק. הטכנולוגיה מצמצמת מרחקים מחברת ראשים מוסיקליים מכל העולם. הפרויקט התחיל משיתוף פעולה באינטרנט.
זר לא יבין זאת. אבל האמריקנים אוהבים את ג'ון מאייר לא פחות מאשר את ברוס ספרינגסטין. הצצה למצעדי הבילבורד מראה שהאלבום החדש מוכר, מוכר ומוכר. מאייר אשר אלבום הבכורה שלו, Room For Squares, יצא ב- 2001, הוא אייקון בארה"ב. יש
"מוסמך להעמדת פנים" Master of My Make-Believe – נקרא האלבום. הגברת מאחורי היא סנטיגולד, פעם – סנטי וייט (Santi White). ב-2008 הוציאה אלבום של דאנס-פופ פרוגרסיבי שופע השפעות. מבקרי המוסיקה אהבו כבר אז. השוו אותה ל – M.I.A.. אבל M.I.A
כמעט שאי אפשר כבר להבחין בין אלבום לוקאלי לאלבום חו"ל באנגלית. לא רק העטיפות המעוצבות (חו"ל) אלא גם התכנים. הנה עוד סינגר סונגרייטר, שכנראה לא יגיע לכוכב נולד ול"דה ווייס". רן ניר בן 27 הוא הבחור מאחורי ההרכב L.F.N.T ראשי
חוטים נשזרים בין משורר ומוסיקאי. רפי וייכרט ועודד גדיר מגיעים בכריכה קשה ומהודרת המכילה דיסק והרבה מבואות – של הנפשות הפועלות, גם המליץ רוני סומק. הדיסק מורכב משירים מולחנים, חלקם הגדול – בשירתו של עודד גדיר (המוסיקאי) חלקם הקטן בקריאתו
האזנה ראשונה לחדש של פאניק אנסמבל הכניסה אותי לבהלה מסוימת: אין ברירה: האתגר אינו רק של ההרכב, אלא גם של המאזין: להתמודד עם שירה (Poetry). המשוררת היא קרן אלקלעי גוט. האתגר המוסיקלי (בהלחנה) היה של רועי ירקוני, האיש שעל המחשב.
יש סינגר-סונגרייטריות שכבר משקיפות על העולם ממרום הפנתיאון. רגינה ספקטור אוטוטו שם. היא תמיד תהיה ה"אלטרנטיבית", תיצור כדי להתחדש. כל שיר מה-11 מראה רגינה ספקטור שאינה צפויה. אקלקטית. אלבום שישי: תערובת של חדשים ומחודשים. למשל: חידוש ל – Ne Me
אם אהבה, אז אהבה גדולה אינה המילה שתתאר את יחסיה של הביקורת לאלבומיו של ג'ייסון מראז, זמר הפופ-פולק, מאז I'm Yours, להיט הרגאיי מאלבום הבכורה שחשף את הרומנטיקן לעולם. הפעם – חזית לא אחידה. מציונים ממש נמוכים ועד גבוהים. גם
כל החתיכים נמצאים אצל איה זהבי-פייגלין. שלושה יפיופים שמעניקים לה קצב. איזה יתרון. איזה ניצחון. כבר בשם הלהקה – יש כיוון חשיבה: איך אני מצטיירת בעיני הסביבה. זהבי-פייגלין יודעת למהול אמירה באירוניה. השאלה שנותרה – האם זה מעניק לה גם
אני שומע צלילים שמימיים מעודנים (ethereal sound), הכוראלים והפלצט של Jónsi Birgisson. בשתי מילים: מסוג היופי הצרוף. ב-2010 הם הודיעו על הפסקה, עד לדבר הבא. הנה הוא. אלבום שישי – Valtari של ההרכב הפוסט-רוק-קלאסי-מינימליסטי האיסלנדי. תרגום – מכבש קיטור. הם
בשיר הפתיחה Automatic System Habit שרה הסולנית, שירלי מנסון "לא אהיה הסוד הקטן המלוכלך שלך" – שיר טעון שמחזיר את גרבייג' אחרי שבע שנים מאז אלבומה האחרון ((Bleed Like Me – לאווירת האצטדיונים, קצב מרקיד שיזיז המונים. יגיעו עוד שירים
דו שיח פסנתר בס. שום כלי נוסף. כשאני מגיע לסיום אחרי תשעה קטעים. אני יכול להסכים עם אבישי כהן, שאפילו פרקשנס עדינים היו עלולים להקהות את עומק הדואט האורגני הזה. בדפים שהגיעו עם הדיסק, מנסים לתרגם המילה Duende. אבישי כהן בחר במילה
סנטנה ללא מילים. (קטע ווקאלי אחד בלבד מתוך ה-13). מונע על ידי הצליל המוכר של גיטרתו. רק לקויי שמיעה יטעו בזיהוי הצליל הזה. גיטריסט האפשרויות הבלתי מוגבלות. גם הלטיני המחניף – ב"מקומבה בבודפסט" עם רוטב סלסה. Nomad – רוק איצטדיונים
טום ג'ונס או-טו-טו בן 72 שר את "מגדל השיר" (Tower Of song) של ליאונרד כהן. מעניק לשיר תהודה-עוצמה ייחודיות. כמו אלבומו הקודם Praise & Blame – גם החדש הוא אלבום של קאברים פרט לשיר אחד Traveling Shoes בסגנון בלוז-קאונטרי שג'ונס
איך מבטאים את השם של המפיק והדי.ג'יי השבדי הזה? "פרידז" ויש משתמשים גם בכינוי "פריידה". הכי מדויק: "פרידז מציג את פריידה" (Pryda) – לייבל, סגנון, ז'אנר. הכל. Eric Prydz הוא מכונה. מפעל ייצור למוסיקת דאנס מסחרית. מתחריו הגדולים הם יצרנים
