הראל סקעת

סביר להניח, שמפיקי הסרט "גאלס קונטקט" לא פרסמו מודעה בנוסח "מבוקש זמר רגש לשיר אהבה בסרט חדש". הבחירה בהראל סקעת הייתה טבעית, אולי אף אוטומטית.  בשיעור "שירי אהבה" בסדנת לכתיבה יוצרת, השיר הזה היה עובר בקושי. תכתוב משהו מקורי יותר,

חובי סטאר הוא בחירת הקהל בבית. לא תמיד בחירת הקהל בישראל תאמה את טעם הקהל באירופה. אבל מכל בחינה – חזות חיצונית, מוטיבציה, סגנון, מנגינה, ביצוע – חובי הוא בחירה טבעית, או כפי שקרן פלס אמרה: כשחובי יופיע באירוויזיון כנציג

בשירים בהם זמר לוקח על עצמו לייצג לא רק את עצמו, הוא יישמע אמין יותר, אם יקרב את השיר לנחלתו האישית. הראל סקעת הוא זמר רגש מעולה. הוא לא יבחר שיר, שאינו נמצא על סולם הרגש שלו,  ומוטב – גבוה

חיוכה עצוב. הטוב שביניהם כבר אינו מה שהיה – "בא והולך", אבל הוא נחוש לחזק אותה בעתות משבר, ופרט להיותו המאהב, לוקח על עצמו  תפקיד של מורה דרך שיפיח בה תקווה לגירוש פחדיה ("העטלפים")  המשפט המסיים את השיר "הטוב אצלנו

הרבה שירים נולדים בהזמנה. לא תמיד זו הזמנה רשמית, אבל די היה לו לעילי בוטנר לשוחח עם אלי בן שם, יו"ר "יד לבנים", אבא של קובי, כדי להודיע לו (לאלי) כבר למחרת השיחה – "יש לי שיר". המילים, המנגינה, התחושה