ארקדי דוכין ועמירן דביר מחברים קולות ולבבות לזכר התצפיתניות שנרצחו ב-7 באוקטובר. השיר מערב תיעוד ("איש לא הקשיב כשהזהירו מסכנה"), זיכרון, מחאה וגבורת נשים. בטקסט שזור משפט מ"זמר נוגה" של המשוררת רחל על אהבה נכזבת – הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
אסתר שמיר כתבה את השיר לפני 32 שנה. גלי עטרי שרה. העיבוד אז השיב בו רוח שונה לחלוטין מאשר הגרסה של גיא זו-ארץ (השוו למטה), הפכה אותו לירי-נוגה-מופנם. המילים – לכל עת, במיוחד בארץ שמלחמות משנות את פני אנשיה. אחרי
יהודה פוליקר שר על חיבוק אור אחרון אחרי פרידה. זה אור שאדם משאיר אחרי לכתו, שממשיך לדלוק על פני גלי החיים ומותיר שובל של אהבה, שביב של תקווה, ניצוץ של אור שיישאר בלב גם לאחר מותם. אנחנו מנסים להתנחם במוסיקה.
"באנו חושך לגרש" הוא שיר חנוכה של שרה לוי תנאי ועמנואל עמירן שנלמד מאז שנות השישים ועד היום בגני הילדים. הוא מסמל את נצחון המכבים המעטים על הצבא היווני ששלט על ארץ ישראל. "באנו חושך לגרש/ בידינו אור ואש/ כל
הילדים המוכים שבחדשות מחברים ותיקי מוסיקה ישראלית. אסתר שמיר-קובי אשרת-רותי נבון. המטרה הרי מקדשת את האמצעים, ואם זמרים צעירים אינם מתגייסים – נלך על הדור שבזמנו – כותרות כמו "גננת התעללה בילדים" – לא נראו בעיתונים או במצלמות האבטחה. רותי
אסתר שמיר שרה חלום שהתגשם, הלילה שבו ניצחה האהבה, פולק סונג, המנון האוטופיה, שמחזיר לימים שג'ון באאז שרה The Night They Drove Old Dixie Down. על עטיפת האלבום היא אוחזת בידה לב אדום, כאילו אומרת: כן אני מאמינה בתמימות הכי
אסתר שמיר חושפת היבט על החיים על רקע עולם קשה ומנקודת מבט הבוחנת מחדש היחסים בינה ובינו, שהגיעו למצב של "סירה מטלטלת בתוך סערה". זהו אות חיים מוסיקלי ראשון מאז "זה בינך ובין אלוהים" של 2011. הטקסט הוא ניסיון לבקש
אני מרגישה כמו בריאליטי. משפט ראשון על הבמה אחרי 23 שנה בלי במה. אבל אסתר שמיר היא שהחליטה לחזור למציאות, לא ל"ריאליטי", מצב אמיתי (טבעי) חדש מאוד מבחינתה של עמידה על במה מול קהל, הרכב חמישה נגנים, קהל שחוזר אליה,
השירים שיתנגנו בימים הקרובים מייצרים את העצב הקולקטיבי, אבל נוגעים חזק גם בעצב והטראומה האישיים. אין כמו שירים עצובים להמחיש את האובדן, גם לחבק את הצער על בחור צעיר יפה תואר שלא הספיק לחיות. אסתר שמיר כתבה "חצי חיים אתה חבר שלי"
"עולם הפוך ראיתי – אין שלם מלב שבור" אסתר שמיר מחפשת את הדרך אל השלם מתוך השבור. המסקנות מתוך השירים – יש מקום לאופטימיות. האם התשובות ברורות? לא בטוח, אבל הרצון למצוא אותן, התפילה להשגת הטוב היכולת להכיל את החסר
הרשימה הזו יכולה להיות אינסופית. כל מה שאתה עושה-אומר בוחר-נוטר-עוזר-סולח-בונה-זורע – בינך ובין אלוהים. במילים אחרות: אלוהים נתפס כשהשתקפות שלה ושל מעשיה – במצפונה הפנימי, ובשורה תחתונה – לא משנה איך תקרא למה שמשקף את האני שלך – אלוהים או
שיר חדש אחרי 8 שנות שתיקה יזכה לכותרת הנדושה "קאמבק". נדמה לי שאסתר שמיר מעולם לא עזבה את המוסיקה, כי המוסיקה לא עזבה אותה. אולי שווה בהזדמנות זו להסיר אבק מאחדים מאלבומיה כמו "במקום הכי נמוך בת"א". בשנים האחרונות התמקדה
