פגישה לאין קץ ההופעה + ראיון
ג'ינס וז'קט. יגאל דיבר על הג'ינס. היו התלבטויות מה ללבוש לערב החגיגי. ג'ינס – הכי נוח. מתי לבש לאחרונה חליפה? כששומעים את הטון והשירים, הג'ינס מסתדר. זה אינו צליל של חליפה ועניבה. יגאל בשן – פגישה לאין קץ
ג'ינס וז'קט. יגאל דיבר על הג'ינס. היו התלבטויות מה ללבוש לערב החגיגי. ג'ינס – הכי נוח. מתי לבש לאחרונה חליפה? כששומעים את הטון והשירים, הג'ינס מסתדר. זה אינו צליל של חליפה ועניבה. יגאל בשן – פגישה לאין קץ
עיבוד: רע מוכיח, משה לוי, עמית יצחק, יזהר אשדות, פיטר רוט. פיטר רוט התאהב בשירים של שמוליק צ'יזיק זכרו לברכה (המוכר בעיקר משירים שחיבר לאריאל זילבר – "רוצי שמוליק", "החברה להגנת הטבע", וגם "אף אחד לא מזיל דמעה", "מה
מה עושים עם לב קפוא, כשרוצים שיפשיר? כלומר – שתיפתח לאהבה. ההצעה שהיא מציעה לעצמה – לרקוד עד שהרצפה תיפול, ללכת עם התהליך עד הסוף בהקצנה. אנחנו בעידן הרייכל תרתי משמע. מאיה אברהם מגיע מגיעה מהמקום הזה, ויש תחושה שהיא
רונית רולנד מוסרת דו"ח גלוי לב על מה שהוא מביא לה – בעיקר בעיות נפשיות. שלא תחשוב שיש לה מציאה גדולה, כי מה כבר יש לו להציע פרט לבלגנים שהנפש המפרפרת, העצובה וכואבת שרויה בהם. אין ספק שעם כל הכאב
יש לה לאוטה למפר השחקנית, הזמרת והרקדנית הגרמניה, שיר על אשה שהפשע היחיד שלה היה תשוקה. מתחילה שקט ועולה לשיאי הדרמה. אשה כמוטו. נשים בצערן, נשים פגועות ופגיעות. יחסים טראומטיים. על העטיפה מספרת למפר, כי זמן רב היא משתוקקת לעשות
מישהו התגעגע לאדם? כן הזמר אדם. גם אני לא. אבל קרה משהו: חזרתי לאדם בחודש נובמבר האחרון, פסטיבל הפסנתר מארח. הוא נתן הופעה פתוחה לקהל המזדמן (ללא תשלום) ברחבת סזון דלל. הופתעתי, כי לא שמעתי את אדם איזה 20 שנה
אדם שר בתשוקה געגוע למשהו טוב, כמו מבטיח לעצמו: אל ייאוש ימים טובים מאלה עוד יגיעו. למשל – חזרה לבמה בגדול ("ונהיה לך קהל ואתה בהופעת יחיד"), להיות חופשי ולא נעול בתוך עצמך. אוצר המילים הוא מישמש מסיפורי אגדות וחוויות ילדות –
דיוות הריתם נ' בלוז אינה לוקחות סיכון: מרי רתמה לאלבום האולפן התשיעי שלה של כוכבים – מפיקים ומשתתפים T.I רודני ג'קינס, דרייק, דארקצ'יילד, סוויז ביטז, שון גארט, פולו דה דון, טריקי סטיוארט, The-Dream, סטארגייט, Ne-Yo. ברור שרף הציפיות מתרומם. אחרי
הפקה מוסיקלית: יהודה פוליקר, יעקב גלעד, רונן הילל, לואי להב יהודה פוליקר שר בטון תחינה נוגה ומדוכדך – "אל תלכי עכשיו". מה שלא נאמר כשהיו יחד – נאמר עכשיו במילים הנרגשות שבשיר. צערו עמוק. יגונו – כבד. חרדת נטישתה. מול
שיר געגועים צרוף. הטון משדר כמיהה עד כיליון נפש, למרות שאינו משתפך-זועק-מתבכיין. ההפקה המוסיקלית האקוסטית מאפשרת להאזין להמיית הלב. דרור שוסטק מצליח לשדר את תחושתו הכנה. קולו הרוטט-רועד אומר אמת. הגעגועים מוליכים אל חוף בת ים בשבת בבוקר. זיכרון משפחתי.
איתמר רוטשילד כתב שיר קצר ומתוחכם על מגעים. על מה שאי אפשר לתאר במילים. הפיזי מול הרוחני. מראה עיניים, דיבור שפתיים, לב שיחזיק ידיים, מה שישנו ומה שחסר ומה שיקרב. מנגינה תמה, ראשונית, סימטריות מלודית יפה, מעבר יפה – בבית
נוסחה שעבדה: לוקחים מזמורים גרגוריאנים, מעטרים אותם בעיבודים אלקטרוניים, מוסיפים נזירים בלבוש ימה"ב בתמונה ובהופעה, והתוצאה מנצחת. המלחין הצרפתי אריק לוי המתמחה בתזמורים מוסיקליים שמימיים בנוסחי האמביינט ניו-אייג' של אניגמה ודיפ פורסט מרחיב את ההתנסות למוסיקה קלאסית – ויואלדי, ורדי, מהלר,
רציתי לשמוע את דעתו של נתן זך על מוסיקה ישראלית עכשיו, אפרופו מפגש איתו ועם נורית גלרון לקראת אלבום חדש, שבו היא שרה משיריו. זך מזג לעצמו כוסית יין אדום והתלבט מה חריף יותר לומר – "דרעק" או "זבל". ואחרי
יש לי הצעה לאייל גולן: למה שלא תנסה לכתוב בעצמך? מה הבעיה? זמר עם נשמה כמו שלך, עם ניסיון ענק של שנים יכול להגיע לשירי מצהלות יותר איכותיים מאשר זה ששרבט שלומי חן. נשיקה קטנה, אהבה גדולה, כשפים, קסמים וכל הבבל"ט.
החיים קשים, נאמר בקלישאה הכי איומה. אבי בניון יוצא לחשבון נפש, שהוא פועל יוצא מהחיים – כאב, אשליה, חיים של גוף ללא נשמה, הכל עצור בפנים. נפש דואבת, דם ניתז, מוצאת נחמה בבקבוק, כי איננו יכול לצעוק את מה שבפנים.
לצורך הגעה לרוחני-עילאי, ל"הדבר האמיתי", עושה רועי נחום שימוש בדימוי גברי כוחני לא מוצלח: הגוף ישמש "רכב" להגיע לשם. ואם כבר "רכב" – איך הדימוי מתקשר ל"לא לשלוט" – כי אם אינך שולט על מסלול ההגעה – למה "רכב"? החלק השני
הטרובדור ג'וני שועלי חוזר אחרי "7 שנות שתיקה" מבשרת המדבקה על הדיסק. שתיקתו של ג'וני שועלי לא רעמה, ואחרי השיר הזה, רצוי שתימשך. קודם הטקסט: מה שועלי רוצה? מה בדיוק "הצעירים בדיוק צריכים ללמוד?" נשמע כמו הטפה של פולניה מזדקנת.
שיתופי פעולה בערבי השקה הם עניין שבשגרה, אלא שלעיתים הם משדרגים באופן שמעורר את השאלה: ומה יקרה בערב הבא כשהאורח או האורחת לא יעלו להתארח. גלעד שגב + דין דין אביב הופעת השקת הדיסק
בספטמבר שנה שעברה פרסם הבילבורד האמריקני ידיעה מסעירה במונחים של מצעדי המכירות: זמר הריתם נ' בלוז ג'יי שון, קטע את שיאי השהייה של הבלאק אייד פיז והוריד את הלהקה מהמקום הראשון במצעד הסינגלים (Hot 100) הסינגל ''Down'' התנוסס בצמרת הנמכרים
צורף וכהן מתחילים להצדיק את המושג פרויקט. יש אמירה, קו מוסיקלי תחושתי (אווירה נוגה-מדוכדכת-אפלולית) גם בחירת צבעי הסאונד והמבצעים אינה מקרית, ואני יודע שיש מי שירימו גבה לגלות את שלומי סרנגה בשני שירים. הדיסק נפתח בסימפול של צ'רלס לוטון קורא
הפסנתרנית טושיקו אקיושי עומדת במרכז הקונצרט הקרוב של "בצעדי ענק" סדרת הג'אז המתמקדת העונה בשישה ענקי ג'אז, ןהפעם בדיוק אלינגטון, הפסנתרן, המלחין והמנצח שבלעדיו הג'אז לא היה מה שהוא. עם טושיקו ינגנו הסקסופוניסט לו טבאקין והטריו שלו. טושיקו זכתה ב-2007
עוד גבב מילים מתקתק ונדוש על מהי אהבה. מילים לא יביעו עוצמתה ("מעבר לכתוב ומה שנאמר") ובכל זאת הולכים על תיאור אנטומי מאוד מילולי המוסר-סוקר העיניים, השפתיים, הידיים, הלחיים שלה, וגם משהו ערטילאי – הלב שלה, החיים שלה. הקיצר – הכל,
"אדם הוא לא רק מה שהוא/ בפני עצמו/ אלא גם מה שהוא בתוקף מקומו/ בו הוא חי/ מן ההר עד הגיא/ ממך עד אלי/ אורות נוצצים/ אל האופק/ אל חוף שאליו אף פעם לא מגיעים/ הנה זה קורה/ ואי אפשר
אלבום אולפן מס. 12 של סינגר סונגרייטרית מופלאה שמסכם 30 שנות יצירה. ריקי חוזרת לדיוויד קליש, שהפיק אלבום הקאמבק של 2003 – The Evening Of My Best Day. אני מקשיב לשיר מס. 9 "מדורות בגיהינום". Bonfires In Hell, שיר אהבה
ג'ינס וז'קט. יגאל דיבר על הג'ינס. היו התלבטויות מה ללבוש לערב החגיגי. ג'ינס – הכי נוח. מתי לבש לאחרונה חליפה? כששומעים את הטון והשירים, הג'ינס מסתדר. זה אינו צליל של חליפה ועניבה. התרפקות נינוחה. ארץ ישראל הישנה והטובה. ידעתי שאשמע לידי
ממשיכים לייצר שירים כמו שקיות פלסטיק. גם המנגינות הן כבר פרודיה על. באשר לליהוק – קבלו ניואנס למען האחות זהבה בן – דואט עם אהרון. למה שהיא לא תהנה מפירות החגיגה הסלולארית. עזבו אתכם אמנות, צריכים קולות ודרבוקות. עוד פעם
דואטים הם לעיתים מקדמי הצלחה, משדרגי קריירה. שירי מיימון היא זמרת מצוינת שיכולה לשיר גם בלי לחבור לשני קולות, אפילו כשמדובר בסלסול נשמה כמו של שמעון בוסקילה. כששומעים את התוצאה – מבינים את המוטיבציה. הדואט מצליח להגיע לפסגות מהסוג של
"זה מכבר" — לאה גולדברג – פרשנות