עומר דץ – באהבה שלנו
זה השיר שהשאיר עומר דץ, בנם של משה ואורנה, לפני מותו. המוסיקה, הטון מתכתבים עם האסון. ענוגים ונוגים. נוגעים, מגיעים ומחלחלים. שיר על אהבה. מהי אהבה? – זה השיר הזה. "באהבה שלנו כלום לא עוצר אותנו", שר עומר. זאת אהבה
זה השיר שהשאיר עומר דץ, בנם של משה ואורנה, לפני מותו. המוסיקה, הטון מתכתבים עם האסון. ענוגים ונוגים. נוגעים, מגיעים ומחלחלים. שיר על אהבה. מהי אהבה? – זה השיר הזה. "באהבה שלנו כלום לא עוצר אותנו", שר עומר. זאת אהבה
האם אהבה בוערת לאורך זמן היא פנטזיה? מחקרים מראים שלעיתים קרובות החיים יחד מתגלים כאויב מספר אחת של הרגש הלוהט. השאיפה האולטימטיבית של כל אהבה היא גם האיום מספר אחת עליה. האם אפשר לחיות שנים ארוכות יחד ולהמשיך ולאהוב כמו
האזינו לפרויקט מחייה המתים, ותודה לבינה המלאכותית שחיברה בין זוהר ארגוב ועפרה חזה. אילו הבינה הזו היתה חתומה על המילים – הייתה מקבלת ציון נמוך. איזה ממרח. המוסיקה – משפרת מצבה. הקולות – זה לא זוהר ארגוב. זה אינפוף מוזר
כי עם הזמן הכל חולף, שר ליאו פרה הצרפתי. החיים חולפים כמו הבל. ימינו כצל – אמר קהלת. גם לדני ליטני יש תובנה על הזמן שחולף. רועי מכלוף כתב לו שיר המסכם מסלול חיים לקראת יום הולדתו השמונים, ואחרי טראומת איבוד
צרות של אדם שכבר אינו מתרגש, אחרי שהראל סקעת הגשים מאווייו (יש כבר ילדים), מתרגל, מכיר את החיים נכון לעכשיו, הבין את הקומבינה של השגרה. הזמן שרץ מהר, אבל שומדבר מרגש בגדול כבר לא קורה, והאושר מתמצה בכך שהוא קם
גם אם אתה מצליח לנוע, אתה תקוע. זהו. זה השיר. שמעתי את צחי הלוי כמה רגעים לפני שראיתי את הכאוס בנתב"ג, סוף יוני. זה ראפ קיטורים על הכל. אנחנו אוהבים לקטר. על המצב, על המדינה, על העבודה, על הילדים, על
כמעט התחלתי לזמזם את House Of The Rising Sun של האנימלס אחרי פתיח הפסנתר. בהמשך יסתבר שהשמש עדיין לא זרחה על זמר הרגש. רביב כנר שר שיר טרוניה על כך שהעולם שבקרבו הוא חי – רע, אבל אף אחד לא
למה בדיוק מוכן שי גבסו? לחשיפה? לתקשורת? האם זה קשור להשתתפות ב"זמר במסיכה"? מכל מקום, הוא מבהיר, כי השפה האמיתית היחידה היא שפת הנשמה. שיר חדש במסעות גבסו לחיפוש עצמי בעידן המודרני. עידכון תעודת זהות? "בא לי לי לעוף אבל
הפתיח מדוכדך אפלולי, מושר בטון מלנכולי. היא נמצאת בנסיעה, מהמרת על משהו, מחפשת את "הפיתוי אחרי הנפילה". המאזין תוהה. אין לו מושג על משמעות הפיתוי הזה, מהי ה"נפילה" על מה היא "מהמרת". האם היא מתייחסת למשבר יחסים? התשובה נמצאת מן
יאללה, שיגיד לה "לא" ונסגור ענין. עדן מאיר פותח במזרחית היתולית כדי להציף את הרשת. בחר לא לבכות על מי שמשקרת לו אלא לחייך כל הדרך אל המיליון צפיות, רגילות או קנויות. אבי אוחיון מבית המסחר לשיר פופ מזרחיים עכשוויים
תביט על עצמך, תסתכל לעצמך בעיניים, תעשה חשבון נפש ותחשוב חיובי כדי לא ליפול. קבלו אימון להעצמה אישית מאת הראל סקעת. הגשמה עצמית, אהבה? במסגרת ההדרכה נלמד כי החיים הם ניסוי ותעייה – "אנשים גדולים צומחים מאכזבות קטנות", וזה אחרי
דוז פואה: צחי הלוי לוסי אהריש SEEN – השיר תפור על האירוויזיון. תמהיל פופ בערבית-אנגלית-עברית עם מסר קוסמופוליטי. חוגגים אהבה וזוגיות ומקדמים סרט. המנגינה, המבטים בקליפ, הריקוד מול המקרופון. סיפור אהבתם של לוסי אהריש וצחי הלוי כמקדם מסר. שימותו הקנאים
עדן מאירי מסלסל מנגינת עצב. במקרה של השיר הזה – חשבון נפש, ככל הנראה על רקע ימי בקשת סליחות. אנשים טועים, הוא תופר את הקרעים "כמו איזה טיפש שמאמין בטוב". רק טיפשים מאמינים בטוב? אבל עזבו את עדן מאירי. מבקש
אתי ביטון מסלסלת עוד פניה ליושב במרומים. מה קרה? מה רע? מדוע התאכזבה "מכולם" וברחה ל"שקט"? התשובות לשאלות ישארו בין השורות. יש אבא למעלה, שומר עליה, אבל רק שיתן סימן, שיחבק. אינני משתתף בצערה של הזמרת. ביטון מאנפפת קולה את
שעה לפני שהראל סקעת עלה לבמה, הודיע היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה. סקעת עלה מחויט, לא אמר מילה, כאילו שומדבר. הוא צדק. למה לו פוליטיקה. הקהל הגיע להתנתק. להגיד לא לפוליטיקה. יש קהל שמבחינתו סקעת הוא
אני נשאר בקליפ. אחלה אקשן. ניקול ראידמן השקיעה טון כסף עליו. יצא קליפ מה-זה מושקע. סצינה משובר קופות עולמי. סיפור מהסרטים, צילום, עריכה, אפקטים, ייריות. הייתי שולח את הבמאי-עורך לעשות הג'יימס בונד הבא. מה הקשר לשיר? אין לי מושג. למעשה
שירי פסיכולגיה באגורה להצלה אישית – ישנם כחול אשר על שפת הים. העיסוק בנושא מוליד עוד שירים שזורים במילים מקצינות סיטואציה – לעוף מ"כלוב קטן", "לחשוב קטן זה השטן", המלצות טרחניות כמו "עדיף להיות קצת משוגע" כמו גם קלישאות כמו
יש שירים שעוד לפני התייחסות למילים, אתה נשבה בקסם המנגינה העגולה שלהם, זו שעושה את דרכה בקלות יתרה אל מקום שקשה להראותו – הנקרא רגש. בדפי היח"צ מייחסים את השיר לימים האלה של חודש אלול, שנה חדשה בפתח, זמן לבחון
החיים כמרוץ. יש לא מעט שאלות. בעיקר שאלות. מה המטרה? האם להשאיר מאחור את העכשיו? תשובות? "כל כוכב הוא רק סימן של מטרה/ חלום או מרדף לא נגמר/ מכאן לא רואים את מחר". המשכת המרוץ – אינה מספקת תשובות. המרוץ
השעון הגדול מראה שזמנם תם, אבל מהמערבולת המילולית בשיר, לא ברור לאן גילן שחף מוביל. הוא נותן לה "קצת זמן להיות מאושרת" משאיר לה "קצת אור", "קצת מתהפך ונשבר". הניסיון לכמת יחסים נותן טקסט מרופרף, שלא גרם לי להשתתף בצערו
לא להאמין שזוהי לינה מחול, הזמרת הערביה זוכת העונה השנייה של דה וויס ישראל. לינה מקבלת על עצמה תכתיבי המוסיקה של העולם המערבי. נכון, היא הדוגמא האולטימטיבית לזמרת מצוינת, שמסמלת את ניצחון המוסיקה על כל מה שמפריד בין אנשים ועמים
"והאמת", שר שלמה ארצי יחד עם ישי ריבו, "שאין אמת אחת", אבל האמת היא ש"את יחידה, ואת היופי והעצב". בארבעה עשר שירים חדשים חיפשנו את "האמת" של שלמה ארצי. האם יש יותר מאחת? יש אחת, שאין לערער עליה, שהוא ממשיך
שלמה ארצי בחר להוציא דואט אהבה עם הזמרת דיקלה כסינגל ראשון מאלבומו החדש. מפתיע? מאלבום חדש – אתה מצפה קודם כל לשיר סולו מוביל, שיעורר ציפיות לבאות. השיקול? דיקלה אינה בדיוק הז'אנר של ארצי. האוריינטציה המוסיקלית שלה אוריינטאלית. האם לארצי היה דחוף
הנסיעה הארוכה מתחילה איטית ועצובה "מתוך שתיקה" וממשיכה קצבית ויותר אופטימית ומתפעמת "מתוך שמחה שמחכה כבר לצאת". תומר ממיה צירף בצורה פשטנית חלום לתפילה, לשמחה, לתקווה, כדי לסיים בשיר עצמו שנולד מכל הנ"ל. חווה את החוויה ומספר ביומרה על האמנות שנוצרת
לאן היא רוצה לפרוץ? איה תמם יודעת יותר ממני, לאן היא רוצה לפרוץ. הבעיה שהשיר הרזה הזה אינו מבהיר כוונות. כולו תשוקה לפריצה סתמית. "אנשים עובדים בשביל לחיות", שרה תמם. ומה היא? חיה בשביל להיות, לחלום, לצעוק? אה, להפסיק לחשוב
טון הלב של שלומי שבת. יש דבר כזה. הלב בוער בו, הוא שר. אני מאמין לשלומי שבת. הוא התכוון למשפט הזה. הוא בוחר שירים לפי צו הלב. אל תחפשו אצלו משהו אחר. כדי שהמנגינות ישרתו תחושת הלה הן צריכות להיות
כמה טוב לשלומי שבת להיטלטל ברפסודה במימי הים התיכון של יוון. נכון שהוא קרוב יותר למוסיקה טורקית, אבל גם היוונית מתלבשת עליו ככפפה. מי שר שירים עממיים כאלה באלה הימים הבוערים, כשכל קול יכול להשפיע. שלומי שבת נמצא באזורים נטולי
איפה להתחיל? ב"נשמה" או ב"מסיבה"? אם עדיין לא הבנתם, שלומי שבת עשה הפרדה באלבומו החדש בין שירי אהבה שקטים ובין שירי חאפלה שמחים. דיסק אחד – דאון טמפו, שני – אפ טמפו. "נשמה" מזוהה עם שיר אהבה. מה עם הנשמה ב"אחד למסיבה"? אל
מדוע דיסק קצר? (6 שירים) מה אץ למור מנדל (הבת של דורית ראובני)? מדוע לא השלימה אלבום שלם? מצד שני, כמו בכל אלבום חדש שמגיע לידי אני אומר: תן לי שלושה ארבעה שירים טובים עד מעולים, ומה אני צריך עוד