צרות של אדם שכבר אינו מתרגש, אחרי שהראל סקעת הגשים מאווייו (יש כבר ילדים), מתרגל, מכיר את החיים נכון לעכשיו, הבין את הקומבינה של השגרה. הזמן שרץ מהר, אבל שומדבר מרגש בגדול כבר לא קורה, והאושר מתמצה  בכך שהוא קם בבוקר ומופתע עדיין שהוא ליד … סגן שר החוץ. זהו?
התקדים: אין עוד מה להסתיר בשירים. זו אינה רק התובנה אלא המציאות ממש. מענין אם סגן שר החוץ מופתע להתעורר בבוקר מול הזמר המוערץ. האם גם מבחינתו זה אושר?
הנרטיב הזה עלה על פסקל מצועצע, קליל ומחויך, לא מנגינה שתריץ את השיר לפלייליסט במכונית שלי. יש מצב שתיקלט בקונסולות של די ג'אים מול הרחבות. זה לא רק שסקעת אינו ממציא שומדבר חדש, אלא השגרה משתלטת עליו, ומבחינה זו, כנראה גם סגן שר החוץ שלצידו אינו מהווה השראה. החיים רצים קדימה. המוסיקה מפגרת אחריהם.

הראל סקעת החיים רצים קדימה

לא יודע איך  מתנהגים/ יש לי כבר שני ילדים תמונות על המקרר
ואיך הזמן תמיד עובר מהר/ מה שלא למדתי אני מאלתר
כאילו השתניתי מרגיש לי קצת פתאטי/ גם ככה
העולם הזה תמיד היה לחוץ/קשה לקום בבוקר/ הזמן שלי על סטופר/ ואיך אני פתאום נשוי לסגן שר החוץ..
בוקר טוב/ החיים רצים קדימה/ הלב מפלסטלינה/ וזה עושה לי מה זה טוב כבר הבנתי את הקומבינה/ של הרוטינה/ קופץ על זה כמו טרמפולינה
אז תקנה לך עוד ג’יפ חדש/ תשפר את המרגש/ תהיה קצת אחר
קח את עצמך אל המדבר/ תעלה על איזה הר/ תתחיל לדבר
כל זה מרגיש לי קצת פאתטי/ אני לא השתניתי
גם ככה אין הרבה מה לחפש שם בחוץ
הבנתי מה זה אושר/ כשקמתי על הבוקר/ ופתאום לידי ישן לו סגן שר החוץ