אני תועה בדרכיו של הסיפור המסופר ע"י קול מחוספס קודר. מתמכר לאווירה עוד לפני שקיעה בטקסט. נדמה לי שזה שיר על מהות החיים, על מקומו של הגורל בחיינו ("אם הכל כתוב מראש, חייב להיות לזה סימן"), על ההתבגרות, על ההזדקנות במעין
מוקי לא רצה את עומר דץ בגמר, אבל יצא צדיק, כשלחץ לו כחול על הביצוע הקובע –של "אם את עדיין אוהבת אותי" המוכר מבועז שרעבי. מוקי הימר. הוא כמעט גרם בהצבעה הזו לכך שדץ יחלוף על פני רינת כהן. דץ נתן
שנה מאז אלבום הבכורה שלו, ג'ייק באג, נער הפולק בן ה-19 ממהר להוציא אלבום שני. לא משימה קלה לעמוד בתנאי ה"הבטחה" והציפיות. באג, סינגר סונגרייטר, נשמע כאילו הוא כבר עשור שנים בביזנס של המוסיקה. תקשיבו לשוצף-קוצף הפותח There's A Beast.
גדול מלחיני הרבטיקה ואסיליס ציצאניס הוא חלק הרפרטואר החובה של הזמר נגן הבוזוקי היווני המהולל כריסטוס ניקולופולוס. את הגרסה הזו מצאתי באוסף "אצל פרנס בחצר". היא בוצעה בהופעה בהרודיון של אתונה בשנת 2000. את ניקולופלוס ליוותה תזמורת רשות השידור היוונית.
"את יודעת, לפעמים אני מחפש במקומות שאין מה למצוא בהם" שי גבסו חיפש ומצא במקומות שיש מה למצוא בהם. מה רע בהתיישרות על מסלול אמצע הדרך אם אתה משדר דברי אמת. אני שומע מנגינות מחניפות, הפקה מוסיקלית שמנסה למצוא דרך
זה השיר שהרטיט לבבות במהלך הופעותיו של ברוס ספרינגסטין ב – Wrecking Ball tour. ספרינגסטין נכנס לאולפן עם האי-סטריט בנד והקליטו לאלבום החדש High Hopes. השיר אינו חדש. הוא שייך לצמד הפאנק האלקטרוני Suicide, שהוציא אותו ב-1979. ספרינגסטין, שהקדיש אותו
שמעון פרנס הוא העגלון המקומי של הכרכרה היוונית הזו (אות התוכנית "פותחים ערב בגלי צה"ל") , שבמקור שייכת ל – גריגוריס ביסיקוציס, הנחשב אחד מענקי הבוזוקי של מוסיקת הלייקה היוונית בשנות השישים. אנחנו מכירים את הגרסה האינסטרומנטלית, פחות את הקולית.
אנחנו בדצמבר 2013. שלג כבד ירד על ישראל. עורר בעיקר געגועים לחשמל. כשאין חשמל – דבר לא חשוב, אפילו אין כוח לחשוב על אהבה. אבל למי שחסר קצת שלג בשירים – תחושת האהבה של לירון לב הפכה את השלג דימוי
האם האצבע של רני רהב החליקה בטעות על האדום בהצבעה על הביצוע של האחים גת? זה קרה דווקא בשלב הקריטי של הענקת כרטיס לגמר התחרות מול עומר דץ. זו הפעם הראשונה בערב הזה שרהב נתן אדום, אחרי שחילק כהרגלו כחולים
מתאים לי לקבל את סטרייסנד ככה אחרי החוויה בבלומפילד. כמעט אותה הופעה הוקלטה בשני לילות בברוקלין, ניו-יורק, כחצי שנה אחרי שמלאו לה 70, למעשה ההופעה הראשונה שלה במקום הולדתה מאז עזבה בגיל 16 לקריירה מפוארת ונפלאה של 50 שנה כשחקנית
אייל גולן קרא לו? אילו גולן קרא לו, סביר שהיה לוקח את השיר הזה. מתאים לו. לא שיש כאן גילויים יצירתיים ממדרגה ראשונה. מדובר בבלדה "ז'אנרית" מצויה בטקסט, במנגינה, גם בצבע הקול . אילן נורי מספר על אהוב נואש שעשה
מה שנפתח כאיזשהו אקט של קסמים ("תבחרי קלף") עם אלמנט כמו מזוכיסטי ("אני חי כשאת הורגת") מתמוסס לתוך מסקנות חיים נדושות ("כל אחד יכול לסלול את המסלול של חייו"… אתה חייב את האור כדי לבחור בין הטוב ובין הרע") פבלו
האם לכך התכוון כותב המילים הראל סקעת? עומר שוורץ התסריטאי והבמאי עשה מהשיר מסכת של סיפורי אלימות שלא קיימים בו. הוא אימץ לקונספט עתיק שקליפ פופ צריך לעשות איזושהי מניפולציה על השיר, גם אם אינה חלק אינטגרלי מהקונטקסט. קרא עוד
צלילי הגיטרה האקוסטית טוענים ב"חשמל" את השיר ב – Anything To Talk. רעות יהודאי שרה על הרצון לשינוי אחרי שבזבזה כל כך הרבה זמן בדיבורים עליו. אני שומע את יהודאי כפי שלא הכרתי אותה בעבר, בחספוס בלוזי חודר, בהפקה מוסיקלית
"לא תבואי שישי שבת זהו יום הבוחר" שר מאור כהן סולן זקני צפת באמצע התשעים. הומור שכזה. קרא עוד
אז מה קרה לזקני צפת מאז האלבום האחרון שלהם בתשעים? נעלעל בספרי ההסטוריה של הרוק הישראלי, נחזור ל "ציפי", "דוחף באלנבי", "הזונה מפרנסיסקו" ואת Daddy מהאלבום של 1992, כמובן ל – . לקו המלודי המרוכך של "זקני צפת" 1994 עם
מלאבס אינו רק אחד מכינוייה של העיר פתח תקווה. מלאבס הוא שמו של זמר מקומי, ששר מילים ולחן של ליאנה ק. רוז, יוצרת ממוצא קנדי. הגוון המלנכולי חובר יפה לשיר בו הדובר מודה שהיא לא תהיה אהובת חייו לנצח, אבל משהו
יענקלה רוטבליט ולהקת "החצר האחרית" בצוותא ת"א מקדישים את "לשרוק בחושך", לזכרו של אריק איינשטיין,. קרא עוד
רוטבליט עוסק ב"החצר האחורית" בביצה המקומית הטובענית בה אנו מתבוססים. המטרה היא לטלטל, והראש של רוטבליט הוא ראש שאומר את דברו כדי להאיר את האפל, וגם מנסה להוכיח שיש עדין במוסיקה "מועצת החכמים" של מוסיקאים שהם בראש אחד איתו. שירים: "אחד
בסוף הערב, אחרי 17 שירים, נשמתי לרווחה. יצאתי לאוויר הקר והגשום בהרגשה שלא אבדה תקוותנו, שבתוך הג'יפה התרבותית יש איים שכדאי להגיע אליהם ולא דרך הזרם המרכזי. "החצר האחורית" היא אי בודד של מוסיקת רוק שאינה עושה חשבון לאף אחד.
הראפר והמפיק המוזיקלי ג'יי זי (Jay-Z) מסיים את הופעתו ב"סטייפל סנטר" בלוס אנג'לס בשיר הוקרה לנלסון מנדלה, שנפטר ב-5 בדצמבר בגיל 95. "אנחנו רוצים להקדיש את השיר לנלסון מנדלה, אדם גדול, שבילה 27 שנים מחייו בכלא ויצא משם כדי להפוך
שמונה שורות של שיר, שתי דקות של מוסיקה. סיפור שלם של חיים. דורי מנור לא היה מאמין שנינט תעניק לסיפור רובד-עומק שכזה. תוגת קולה משדרת את עוצמת הסיוט הטראגי . נינט מתחלחלת לספר את הסיפור: מצד אחד רכות גופה, מאידך
אלבום שלישי ללהקת הבנים בוגרת האקס פקטור. מכונה מייצרת להיטים. ההרכב הבריטי יכבוש גם הפעם את ה – Billboard 200. האלבום הזה לא יעיד על שינוי מגמה. המבקרים יכולים לצפות למעבר מחומרי Teen Age למוסיקה יותר בוגרת. זה לא יקרה. יש מחויבות מסחרית
מהלהיטים הגדולים של הצמד דאריל הול וג'ון אוטס Hall & Oates. אוהבי הצמד יגידו "שיר טוב אבל לא מהטובים ביותר שלהם". מקום ראשון בארה"ב, מקום שישי בבריטניה ב-1982 חזקים יותר מכל ביקורת מוסיקלית.השיר על אישה מפתה דומיננטית בעלת טעמים יקרים,
דידי שחר מבקש להנציח קטע של זמן, שבו הכל נראה לכאורה יציב, בעטיים של חששות. הוא מוכן לחתום על הרגע הזה, לא מפני שזהו רגע נפלא, אלא מפני שזהו רגע של רגיעה מתוחה: וידא שהיא נושמת בשנתה, מצב שבתודעתו אינו
והשאלה היא – למה היא ממשיכה לשקר לעצמה? מה הטעם להמשיך לרמות? אהה, אולי החשק הגדול יחזור לה. אולי יש עוד טעם לנסות. כמה יש להמתין עד שתחושת האהבה תחזור? לא ברור מהשיר אם היא מאוהבת באהבה ולא במושא אהבתה,
בפיליפינים לא היו כותבים ככה על הגשם. המשורר הפיליפיני היה הופך את הגשם לקינת אבל. כאן לא מבכים על הגשם. כאן מברכים על כל טיפה שיורדת, שולחים כתבים לבדוק אם מפלס המים בכינרת עלה. זאב נחמה מייחל ל"סערה קטנה שתשטוף
שרון הולצמן מלודי לעילא מסתייע בפתיחת פסנתר א-לה "לט-איט-בי" של הביטלס, מנגינה נוגה-ענוגה, חובקת ועוטפת ברכותה הרומנטית. מילים: סיטואציה אידילית. זוג על חוף הים, היא טובלת רגליה במים, והוא לצידה. על פניו – הכל סבבה. השלווה משתלבת עם תמונת הנוף
עמית דובדבני וארז אייזן. מכירים? אינפקטד מאשרום? הם ממש כאן, אצל ליידי גאגא, שותפים להפקת Aura, השיר הקברטי-ביזארי שפותח את הדיסק, למי שמחפש קצת "גאווה ישראלית" אצל הדיווה. השיר הוא מהטובים והמיוחדים בהשוואה לבאים אחריו. הטוויסט המלודי, העיבוד עתיר הדמיון. זו
מה לאריק איינשטיין ולמוסיקה יוונית, ועוד כזו שלוקחת לשמחת החיים של הטברנות בפיראוס? גם בלי שנשיב תשובה שכלתנית, יש תחושה שהמוסיקה מעניקה כוח של המשכיות, תנופה שמונעת בקצב מדבק. קרא עוד
