אתי אנקרי ברגעים הכי אינטימיים שלה. שיר כאב ללא נשוא על עזיבת האוהב. לא רק רואים לה בעיניים, מקשיבים ללב. מרגישים את הבטן שלה. כשמדברים על פה ולב שווים – זהו שיר שיש להדגים וללמוד. הניחוח המזרחי מוזלף אצלה בקילוח דק. אני
שרית חדד נבחרה לפתוח את טקס המשואות בהר הרצל לציון 70 לישראל עם השיר הזה. בהודעה לעיתונות מצוטטת שרת התרבות מירי רגב, שמנכסת לעצמה השנה כל בחירה במסע חגיגות (בחירות) פופוליסטי, באיזונים קונצנזוסאלים בין עדות. איך אפשר לסרב לה? אז
השיר מופיע בדרך כלל במשבצת של שירי פעוטות וילדים. המבוגר שבי, שמחפש את התמימות היפה, מתמרד, ובצדק: הוא רוצה להיות שוב ילד. אני מעריך כי זו ההרגשה שהציפה מרבית הזמרים שהקליטו את השיר. זה אומר: גם בשירים הנקראים "שירי ילדים"
הסתובבתי. לחצתי כחול. אם יש קאבר שהולם את הזוג מיכאל ושמרית גריילסאמר – זה השיר הזה, שכתב שלום חנוך לאלבום "מוסקט" של אריק איינשטיין שיצא ב-1999. מסוג השירים האלמותיים, שנולדים ברגע של חסד יצירתי. שיר שיחיה לעד. חנוך הוא יוצר
ונפתח ברגע של נוסטלגיה: "אני זוכר את בית הערבה, פיסת מדבר צרובה בארץ חרבה". (דגימת סאונד למטה) גיטרה של אילן וירצברג מפליאה בסולו, וזה הבלוז הכי ישראלי בין 12 השירים בתקליט של שמוליק. הקול מלוח, צרוב ועצוב, משדר את עומק ומרחק
שיר השנה "גלגל ענק" שייך ללהקת השנה "חלב ודבש", שזוכה בתואר שנה שניה ברציפות אחרי "הללויה", זוכה האירוויזיון של 1979. "חלב ודבש" הייתה למעשה הרכב פופ מגויס שנוסד ערב פסטיבל הזמר והפזמון של 1979 לצורך ביצוע "הללויה" של שמרית אור
השיר מדבר על הכמיהה לאימהות-ילד מתוך תחושה טרגית של החמצה. השוואת גורלה של הדוברת לגורלן של רחל וחנה מהסיפור המקראי מעניקה לתחושת העקרות של הדוברת בשיר גם משמעות סמלית, טרגית ועל-זמנית, כביטוי לערגה לאימהות כחוויית-יסוד. מלבד הכותרת, אין בשיר כל התייחסות לנושא
אריאל זילבר שר גרסה ל"מעמק לגבעה" במסגרת "עבודה עברית". ברכה צפירה, אמו של זילבר, שרה את אחת הגרסאות הראשונות של השיר, שעובד לפי לחן בדואי ע"י נחום נרדי למילים של אלכסנדר פן. "מעמק לגבעה" מחזיר לתחילת שנות העשרים של המאה
את "בלדה לאישה" כתבה תרצה אתר להצגה "ארבע נשים" מאת פאם ג'יימס, שהועלתה ב"הבימה". בטיוטה שהתגלתה, היא קראה לשיר "פרחי אוקטובר". בגרסה הזו כתבה תרצה אתר "אפילו ענני השמש אינם משתלטים על הצבעים האלה, האינסוף, אפילו משבי הרוח אינם משתלטים על
עץ הרימון שוב פורח. העיבוד שעשה לירון לב לשיר השירון המפורסם הוא דוגמא נפלאה לחיבור ישן וחדש. השיר הוא אחד המכוסים ביותר בזמר הישראלי לדורותיו. יעקב אורלנד כתב אותו בסוף שנות השלושים, זמן קצר לאחר גיוסו לצבא הבריטי. כאשר שהה
גדליה רבע עוף צדק: למה לו לסחוב שקים כאן, כשהעולם הגדול קורץ לו מעבר לים. "פניי רצים למרחקים/ אני רוצה הימה/ כי העולם גדול גדול/ אפשר לראות בו הכל". בשביל גדליה ארץ ישראל אינה הכל. אמריקה נמצאת "פה משמאל" "ומימין
מה מביא יוצר כעמיר בניון לעשות אלבום קאברים שלם? אינני יודע אם מישהו הרים גבה, אבל אחרי ששומעים 12 גרסאות לשירי נצח, יש להוריד אותה. בדף שצורף לדיסק אומר בניון: "רציתי לגעת בשירים שתמיד רציתי לשיר, לגלות בהם פנים נסתרות".
אריק איינשטיין: "בקומת הקרקע בביתנו גרה שכנה בשם חנה שהייתה פסנתרנית חובבת מוזיקה קלאסית. חנה נהגה לארח בדירתה חברים לנגינת רביעיות. אחד מן האורחים היה שמי (שם טוב לוי), שהיה חלילן מעולה. יום אחד שאלה אותי חנה, האם אהיה מוכן
אני קורא בדברי ההסבר לשיר הנודע "גרסתה של אביגייל משמרת את התמימות והטוהר של עפרה חזה אך טוענת אותה בנשיות מודל 2010". אילו הייתי בקזינו הייתי מקבל שלושה סימני שאלה במכונת המזל. ולא הייתה לי תשובה, כי אם היו שואלים
גיספן חיבר מיני קלישאות שאינן בהכרח נדבקות: יש אלהים, מי שמאמין – לא מפחד, החיים הם מתנה, לנו יש מלך העולם, העם הזה משפחה, על המפה אנחנו נישאר. דווקא הקלות הלא נסבלת של השימוש בכל האמרות הנדושות האלה שכורכות אמונה ולאום
