ליאונרד כהן בחר בעצמו 31 השירים. לא החסיר דבר. תגידו שם של שיר. "סוזן" – בטח. "תחילה ניקח את מנהטן" – בודאי. "דמוקרטיה". "הרקידי אותי". אני לא מאלה שטוען כי כהן 1968-1974 טוב יותר מכהן של 1988 עד 2001. אני
לא תמיד אני מאבחן את ההבדל בין Essential ל – The Best Of, אם כי נדמה שבמקרה השני (בסט אופ) חברת המוסיקה מנסה לעשות עוד איזה הון על הכוכב. ה- Essential לא הולך רק על מה שנקרא "הלהיטים הגדולים" אלא
Latin jazz הוא ג'אז במקצבים דרום אמריקנים. תרצו: ג'אז מאמריקה הלטינית. שתי הקטגוריות המרכזיות של ג'אז הלטיני הן סגנונות פוסט סווינג: ג'אז אפרו-קובני – Afro-Cuban jazz, ג'אז מבוסס מקצב דרום אמריקני, צורות מאפיינות מוסיקת הריקודים הקובנית. ג'אז אפרו ברזילאי –
איט אימפוסיבל", "אנד איי לאב יו סו", "פור דה גוד טיימס" הם שלושת המתאבנים בין 24 השירים-להיטים של קומו שמת לפני 7 שנים בביתו שבפלורידה והוא בן 89. פרי קומו היה אחד הקולות היותר פופולריים בין סוף מלחמת העולם השנייה לתחילת
ה"אסנטייל" מופיע גם כדיסק משולש. חברת המוסיקה המקומית מיהרה להוציא דיסק יחיד -צ אוסף של 18 שירים לקראת ההופעה של סלין דיון בקיץ ביישראל. הבעיה היא, פרט לקאבר ל"אני נהגתי כל הלילה "של רוי אורביסון, שכמעט אף אחד מלהיטיה במילניום
ברברה סטרייסנד? יקומו מי שאהבתם אליה מעולם לא התפוגגה, המעריצים המכונים "Babs Fans". ויקומו גם שונאיה. אני מעריך שמדובר בשני מחנות יציבים. אבל גם שונאיה יתקשו לומר דברים רעים על יכולותיה הקוליות. בלתי אפשרי לסקור את כל התקליטים והדיסקים של ברברה סטרייסנד שנמצאים
