הפסנתרנים החדשים של פסטיבל הג'אז

תומר בר, גדי להבי

ג'אז בים האדום 2012
4.5/5

גיל הפסנתרנים שכובשים את פסטיבלי הג'אז נמצא בירידה. גדי להבי, שניגן בפסטיבל ג'אז בים האדום פסנתר מול פסנתר עם עדן לדין בן 16 בלבד. אלי דג'יברי, המנהל האמנותי החדש, הבין שברמת נגינה כזו, אין צורך להמתין.
חוכמת נגינה, מיומנות, אוריינטציה של נולד-להיות-פסנתרן ג'אז מהשורה הראשונה, ורק הניסיון, הנוכחות הבימתית, היכולת "לראות" קהל – עדיין חסרים לגדי להבי. את התכונות האלו כבר מקרין תומר בר, פסנתרן מלחין, זמר בן 18, שהופיע באולם "פיאמנטה" בנמל בטריו עם אורי קוטנר (הבן של) בקונטרבס ועופרי נחמיה בתופים. קבלו את הדור הבא של הג'אז.
כבר הספקתי לכתוב – לא יאומן – על שני אלבומים של תומר בר"זכרונות" (2007) ו"השתקפויות"   (2009). אתם מבינים: הילד היה בן 12 כשיצא אלבומו הראשון. האם יכול להיות אמן בגיל 12? האם נער בן 12 יכול להגיע לעומקים-רבדים-אמירה? שאלתי אז. וגם עניתי: מבחינת מימד הזמן, תומר בר קורץ כנראה מחומרים שמנצחים את הגיל ואת הזמן. תומר, נינה של הצ'לנית האגדית תלמה ילין ובנם של השחקנית שרון כהן ואצ'ה בר, המוסיקאי ומנהל מועדון "הצוללת הצהובה", יצא כעבור שנתיים באלבום נוסף – "השתקפויות" – גם כאן אני קורא משפטים מאוד מחמיאים (שלי, שלי) כמו "מנגן רהוט באוריינטציה מלו-רומנטית אירופאית אפרורית", ו"נסיך המלודיה החדש של הג'אז המקומי" וגם: "אם אפשר להגיד על מוסיקה – ערבה לאוזן ובלי קונוטציות של איזי ליסנינג מתקתק ומחניף מדי, זה הג'אז הנארטיבי-תחושתי של תומר בר, מנוגן בטוב טעם, באלגנטיות תחושתית. רומנטיקן שכמותי, נלקח בשבי קסמיו". ואהה. את זה אני כתבתי?
הנה, אנחנו בנמל אילת שלוש שנים אחרי, במה, קהל גדול, וזרימה יפה של פסנתרן מקורי, שמנגן כדי לספר תחושות. אם גדי להבי עדיין מכונס בד' אמות הפסנתר, תומר בר נפתח כדי לנגן ולאלתר את הנרטיב שלו, כשהוא רואה ומרגיש קהל. גם גדי להבי, גם תומר בר הם פסנתרנים ליצוא. צריך לדעת לנהל אותם נכון. קשרים טובים, יחסי ציבור נכונים, והם בדרך הנכונה.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות