השקת "שלג בשרב"

שירי מימון

בית היוצר האנגר 22
3/5

מה זה היה? מסיבת עיתונאים של מעריצים? אירוע צהבהב שסיומו מופע? קד"מ מלווה בשאלות-תשובות משעממות. מפגן מחווה של שירי מימון לכל מי שהביאה הלום? לא למחוק שומדבר.
מה היה לנו? עבודה מפרכת של יחסי ציבור. למעשה הפקת יח"צ – מהפריזורה (הפולנית, עם האבו-עגלה על ראשה) ועד דברי הקישור ההריוניים. מה אתה ציניקן, תשאלו. היו כאן כוונות טובות, הפיקו ערב, סלבס, שתייה, מצלמות, מעריצים. וחוץ מזה תתייחס לזמרת. עזוב אותך מכל המסביב.
אז בואו נעזוב את "המסביב", שממש לא עניין אותי. גם האינפורמציה בין השירים הייתה לא חלב ולא בשר. הייתה לי תחושה שהזמרת מגייסת מדי את כל "המסביב" במקום להתמקד בעניין שלשמו התכנסנו. ואם שאלות ותשובות – אז שזה יישמע שאלות ותשובות. לא צחקוקים ושטויות של הקבוצה שהוגדרה "מעריצים", שהובאה לקשט את האירוע.
באחד מהקישורים היותר "רציניים", התייחסה שירי מימון לדברי אחד המבקרים, שטען כי השיר "אשאר אותך לספר", היחיד בדיסק שהוא שלה – מעיד על כיוון נכון. "תראו מה זה ישראלים" אמרה שירי, "אם הייתי עושה אלבום שכולו שלי, היו אומרים – מה פתאום היא כותבת אלבום שלם".
כאחד "הישראלים" אני אומר: שירי מימון עדיין לא עלתה על מהות הרעיון שמהותו פשוטה. נכון, יש זמרים וזמרות שיודעים להגיש שיר כאילו הוא נוצר מבשרם, חצוב בנשמתם, הם הסינגרס וגם נותנים להרגיש סונגרייטרס, אבל זה אינו המקרה של שירי מימון. גם מירי מסיקה אינה כותבת את החומרים שלה.
למרות ביצועי ה"נשמה" החזקים שלה, מעט מאוד שירים מצליחים להגיע מהמקומות שמתחת למיתרים. שירי מימון עסוקה יותר בביצוע, רצה לפני השיר, אבל לא מביאה את הסיפור שלה. את האמת הפנימית. כששמעון בוסקילה, עמיתה  למופע המשותף המצליח,  עלה לדואט של "מאמא", יכולת לחוש, שהאותנטיות שלו שהדביקה את מיימון.
כמו שכתבתי כבר על הדיסק האחרון "שלג בשרב", ואינני משנה מילה: שירי מימון, זמרת מצוינת, מגלמת לעיתים את מה שמצפים ממנה, בהגשה, בטון, באווירה, מטפסת בטונים – כדי לרגש, וה"לרגש" קצת הפסיק לרגש אותי. שפחות תרגש ויותר תתקרב אל עצמה בבחירות שהיא עושה.

שירים: שלג בשרב, כמה פעים, מחכה שתשוב, לאישה שהיתה, אהבה קטנה, בסוף היום, חק ממך, השקט שנשאר, אמא (עם שמעון בוסקילה), אשאר אותך לספר, שיר תקווה, אולי אני בך, לאן שלא תלכי.
נגנים: ניר בכר- תופים, יונתן פריג' – גיטרה, אמיתי פריינטה – בס, יוסי מור – קלידים, תומר שטיין – גיטרה

צילומים: מרגלית חרסונסקי

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

5 תגובות

  1. מת על שירי, אבל..

    אין אפילו שיר אחד באלבומה החדש שאפשר להאזין לו שוב. שיעמום כזה, דלות לחן וטקסט, ושירה לא-ממש מהלב מכבידים על שירי שהיא זמרת נפלאה בסה"כ. כל כך חבל לי שנולדה בזמן שאין מלחינים וכותבים עם השראה כמו בשנות ה-70 למשל. ממש חבל.

  2. שירי מימון סתם פאקצה משעממת ויש לה עוד כברת דרך לעבור אז שתרגע ומהר..כולה רעש וצילצולים על מטר וחצי ואני בטוחה שהיא כתבה את התגובות הקודמות.אז דעי לך כקוראת נאמנה של האתר והביקורות כאן,אין נטייה לפרגן סתם את צריכה לטרוח יותר כדי לקבל פירגונים.אין ארוחות חינם מתוקה.שבוע טוב לך

  3. באשר לביקורת הלגיטימית על שירי ככותבת, הניסיון שלה באלבום הנוכחי ובאלבום הקודם ("כשהלכת") היה מוצלח, ולא היה מזיק אם היינו רואים יותר הליכה בכיוון הזה, אבל שירי בעצמה אומרת שהיא בוחרת את השירים בקפידה במטרה לבצע את אותם שירים שהיא מתחברת אליהם ביותר.
    בכל מקרה שירי עדיין יחסית בתחילת דרכה ועם הזמן היא תצבור ניסיון וידע כך שאולי גם המבקרים יאהבו אותה, בינתיים היא מסתפקת בהערכת המיינסטרים ולא יוצאת במסע חיפוש עצמי שכולל מהפך.
    ובהתייחסות למגיבות הקודמות, מן הסתם מבקר מוסיקה שמגיע ממקום אובייקטיבי יהנה פחות מאדם שאוהב את האמן ובא כדי להנות.

  4. תקשיב, ברור שלא נהנית……
    אתה לא באת לשם כדי להנות……
    באת לשם כדי שתוכל לכתוב כתבה שקרית, צהובה, ורעה על שירי… וזה מה שעשית.
    אם היית בא לשם בתור מעריץ היית נהנה מאוד. אבל היית עסוק רק ב"איזה דברים רעים אני אוכל לכתוב עליה בכתבה". וחבל. כי זה היה ערב מדהים. כל הדברים ה"רעים" שרשמת, נראו כאילו מישהו ניסה לגרום להם להישמע רעים.
    אני למזלי הייתי שם ונהניתי מאוד, ובגלל זה אני יודעת שמה שכתבת, פשוט מטומטם.

  5. רק שתדע, שלפרגן לפעמים לא עולה כסף!!
    ואם כבר אנחנו מייצגים קישוטים אז אני באמת חושבת
    שהיינו הקישוטים הכי טובים שיש..
    היה אירוע מדהים ויוצא דופן וחבל שאת זה אתה לא רושם.
    שירי היתה פשוט מדהימה ועשתה את הערב הזה למדהים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן