"הצליל של פילדלפיה" חובר לסול פאנקי בטון המנוכר של סיס ויזמן. תודה לאמריקה שלימדה אותנו יותר ממשהו איך להפיק מוסיקה. כי השיר הזה בפני עצמו די רזה, אם מדברים על מקוריות. תנו לגרוב לעשות את העבודה. תנו לנגיעות הרגאיי לשדרג. טקסט? כאילו מצוקה רגשית, נשארו ממנו רק רסיסים של זיכרונות. מדוע הוא עשה לה "את זה", למה עליה להזיל דמעה? ואולי אין כאן בכלל אהבה. מצד שני – קריצת עין והומור. מסוג השירים שהטקסט הוא אמצעי, לא מטרה. תן לקצב, תן לצליל הבראס ולקולות של האורח אלרן דקל לעשות את העבודה. מעבר לכך – אני מטיל ספק אם הרכבים מקומיים יכולים להגיע רחוק עם מוסיקה שבארץ האפשרויות מפיקים כמו מפיקים בארץ שממנה הכל מגיע. בינוני פלוס, נעדר גרוב מחמם לב.
Fragments of memories are all that’s left from you/ And all I can do is sing, brakes my heart in two/ Fragments of give and take are all we ever known/ And how it was all a mistake I don't know what's going on.
Can you tell me baby, why?/ Can you tell me honey, must I cry?/ Can you tell me sugar, is it true?/ Could it be that I don’t love you anymore?
Fragments of city life are all that’s left from our home/ The Ceiling is peeling off and I am all alone/ Missing my baby boo, every night and day/ And all that’s left to do just sit down and pray
Can you tell me baby, why?/ Can you tell me honey, must I cry?/ Can you tell me sugar, is it true?/ Could it be that I don’t love you anymore?
I'm still in love; can't relax, can't go to sleep/ You cannot own me every day of the week/ Yo Siss yo, how about the weather? and me wanna tell ya/ Me wanna be your fella"/ I said: "hell no man / Keep your hands to yourself, keep you hands to yourself!"
You never realized what vibe I was trying to send/ Always running on the roof top now what kind of man/ Do you think you are?/ Now my feelings won't change come on fellas sing it to me/ One more time again/ Sing it to me one more time again and:
Can you tell me baby, why?/ Can you tell me honey, must I cry?/ Can you tell me sugar, is it true?/ Could it be that I don’t love you anymore?
תגובה אחת
ביקורת קטנונית- שיר שמחמם את הלב