"תם ולא נשלם"

עילי בוטנר וילדי החוץ

הופעת השקה זאפה ת"א
3.5/5

עידן רייכל מצטרף לעילי בוטנר וילדי החוץ? הפרויקט של רייכל את בוטנר? זו יכולה להיות הסנסציה של השנה, קונטרה אשכנזית ענקית לפופ הים-תיכוני, להיט סולד אאוט לחמש השנים הבאות.
זה לא יקרה, אבל זה קרה. רייכל הגיע חד-פעמית לערב ההשקה של עילי בוטנר וחבורתו בזכות חברות ביניהם (רייכל סיפר איך שניהם נסעו לפריז לקנות גיטרה ונשארו בלי גרוש). כל הרווח היה שלנו. הרגעים של רייכל עם האקורדיון היו רגעי חסד. מה לעשות: יש מיינסטרים ויש מיינסטרים. רייכל הוא מיינסטרים קלאסה. בוטנר וילדי החוץ הם מיינסטרים פופ אופ דה טופ. זה בסדר. אין שום דבר נגד מצעד להיטי בוטנר. זה יכול היות אפילו מענג, רצוי בלי מלצרים שמסתובבים בין הרגליים עם מגשים וחשבונות, סאונד שזועק לבאלאנס וכל הבלגן של מועדון בו אנשים רצים מן האוכל לשירותים כמו אחרי ארוחה במטוס. המיינסטרים מזוהה יותר ויותר עם סוג הבילוי הזה. אכול ושתה, כי בעשר ומשהו מתחילה הופעה.
את הסולואים המעט פומפוזיים של החברים אדר גולד ואוהד שרגאי אני מכיר מההופעה הקודמת שלהם במאי. מה השתנה הלילה הזה? שמעתי סולואים אינטימיים של בוטנר עצמו, שפתח בישיבה עם "מכתב לאחי" (המוכר מקובי אפללו) – שאולי לא היה עובר שלב אחד בדה-ווייס/כוכב נולד, אבל היה משהו אינטימי אמיתי בביצוע האקוסטי הזה.
עילי בוטנר כותב נפלא. גם נורית גלרון, ריטה, גלי עטרי, נינט, קובי אפללו ומוש בן ארי שרו שירים שלו. מצד שני, יש תחושה שהוא בחר לנתב עצמו במודע לאפיק בידורי פופ אמצע הדרך מאז החל להופיע יחד עם זמרים על הבמה. (רן דנקר בעבר) בוטנר לא השתנה לנו. במהות נשאר איש צנוע ורציני, מלודיסט בחסד, מודע לדואליות המעט מוזרה בניתוב דרכו האומנותית. מצד אחד – הוא בוחר זמרים לבצע את שיריו ("ילדי החוץ" – מעין להקת מותג פרטי) מצד שני הוא אינו מוותר על חשיפה אישית, מנסה למתג את ההופעה גם בנוכחותו. זוהי תופעה לא שכיחה אצל יוצרי פופ, שאינם מבצעים. היתרון שלו מול מלחינים פוריים אחרים – שהוא גיטריסט מעולה.
את האלבום החדש לא שמעתי לפני ההופעה. (יצא ממש באותו יום) לא משהו קריטי כשמדובר בבוטנר וילדי החוץ. השירים החדשים נטמעו במכלול. "הראש השיווקי" של מפיקי המופע לא יאפשר לקהל יותר מדי "לא מוכרים". להיפך: רצוי לחזור פעמיים על להיט גדול כ"רץ אלייך" או "מכתב לאחי".
הערב נפתח בחמישה שירים "שקטים", אסטרטגיה שנועדה לסלול הדרך ללהיטי הקצביים בהמשך. אדר גולד ואוהד שרגאי ממלאים פונקציה של זמרים מבצעים על הצד הטוב ביותר, אם כי לעתים חוטאים בפומפוזיות ודרמת יתר (אדר גולד ב"היא יודעת"), אבל המטרה בסופו של דבר אינה ביצועי עומק מיוחדים, אלא להעניק לשירים טאץ' מלודי-הרמוני מחניף ("שווים", "בואי נעזוב", "אני אש"). "תתן לי יד" נשמע סיפור טראומטי (משפחה שהתפרקה, מחלה שגדעה) השייך לעבר. הערב הזה לא נועד לשדר חוויות טראומטיות. כמו בערב הקודם שלהם – הם מוציאים את שיריו של בוטנר לפועל במלוא העוצמה הרגשית, באנרגיות מוספות, במניירות מוכרות, במצב רוח של הכוכבים הנולדים שכבר התבגרו, ומתאימים עצמם למסלולו הפופי בקלות מקצועית יותר מנסבלת.

שירים: מכתב לאחי – עילי סולו, הכל מזכיר אותך, קולזיכרון חוזר, אם תבוא, ימים של קיץ, נעים עכשיו, תיתן לי יד, רץ אלייך, היא יודעת, שווים, מחכה -עם רייכל, מה שלא הספקתי לומר- עם רייכל, שאריות של החיים – עם רייכל, מילים יפות מאלה – עם ריייכל, תם ולא נשלם, בואי נעזוב, מכתב לאחי, אני אש, סוף העונה , בארץ אהבתי.

משתתפים: עילי בוטנר – שירה ןגיטרה אדר גולד ואוהד שרגאי – שירה, צוקי דבוסק – בס, דקל דביר – תופים, דני עבר-הדני – קלידים

צילום: מרגלית חרסונסקי

עילי בוטנר וילד החוץ מארחים את עידן רייכל
ראיון מיוחד

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות