עיון ביקורת

ענקי הגיטרה, המופע (מועדון רידינג תל-אביב, ינואר 2013)

מיוחד

מישהו יכול להכין לי רשימה של חמשת הגיטריסטים הטובים בישראל? הצצתי לרשימת מאה הגדולים שמפרסם הרולינג סטון (המגזין). ובמקום הראשון – איך לא – ג'ימי הנדריקס, הגדול מכולם, בכל הזמנים, כנראה לעד. חיפשתי ברשימה את ארז נץ, שמוליק בודגוב, שלמה מזרחי. לא מצאתי. נאדה. בושה וחרפה שהרולינג סטון (המגזין) לא הכניס אותם לרשימת החמישים. אבל כרגיל – האנטישמיות חוגגת. חייבים להעביר יוטיוב של השלושה האלה – כדי שהגויים יבינו שגם לנו, כאן בישראל, יש ענקי גיטרה, שאם הם היו מקימים את מפלגת הגיטריסטים – בטוח היו לוקחים שנים שלושה מנדטים.
הייתם צריכים להגיע לרידינג 3 כדי להבין שלגיטרה יש כוח אלקטורלי. מה הצפיפות הזו? מי הקהל הזה? קשישי מועדון הרוק הישראלי? חובבי אגדות גיטרה שנמאס להם לחכות לאריק קלפטון ולג'ימי פייג'? נגני גיטרה שהגיעו לצפות מקרוב כמה הם חובבים/ איך עושים את זה הכי וירטואוזי כדי להיכנס למועדון הענקים?
לא יאומן כי יסופר. כמו שאמר עידן אלתרמן, מנחה הערב: רידינג מפוצץ כזה עוד לא ראיתי. טוב, בואו לא נזלזל: מתי יש הזדמנות לראות/ לשמוע ענקי גיטרה מקומיים, אגדות חיות, בשר ודם ישראלים בפעולה במדינת המיינסטרים?
בגלל בעיות חניה קשות הפסדתי את קטע החימום של דידה פלד ואת נאור דיין. בטוח שעלי להצטער על כך. אז אני מביע בזאת את צערי העמוק בפניהם. נחתי על גדי בן אלישע, שניגן יפה מאוד ג'ף בק וקפטיין נמו. אחר כך היה לי ויכוח קצר – האם ג'ימי הנדריקס מתהפך בקברו למשמע הדוקטור המקומי לג'ימי הנדריקס העונה לשם עוזי לוי. רוני פיטרסון הסתפק בקטע הבלוז הכי נדוש בהיסטוריה – "הוצי קוצ'י מן (היי מן לא יכולת לשחק אותה משהו גדול יותר?!) דני סנדרסון ניגן "התמנון האיטר", והגיש בקשה להתקבל לרשימת אגדות הגיטרה המקומיות. גם גיא באר, הגיטריסט של "היהודים" הגיש. לא תהייה שום בעיה נוכח הביצועים הרוק-מטאליים שלו.
ואז עלו ארבעה, שכבר שוכנים לבטח בפנתיאון ענקי הגיטרה, מבחינתי – לא רק המקומי: שלמה מזרחי – עלה לנגן כשלידו האחת כרוך-קשור צעיף לבן (מה זה שלמה?) הוכיח כי לא חייבים לחפש בנרות את ג'ימי הנדריקס המקומי. הוא חי, קיים ונושך את מיתרי הגיטרה – כאן בנמל תל-אביב. חיים רומנו החזיר את עצמו מן העבר בקאבר גיטרה מענג ל"ילד אסור" (מתי כספי, ריקי גל) שמוליק בודגוב הזכיר שגם ב"מדינה בבלוז" המקומית אפשר לגעת בספירות עליונות. ארז נץ הוכיח שהוא – נכון לכתיבת שורות אלו – וירטואוז הגיטרה הכי גדול שידעה ארצנו (הקטעים"ייריבן" ו"שבלול")
בהדרן – שיר הלל של גיטריסטים ישראלים – ארז, בודגוב ורומנו – ל"רפסודיה בוהמית" של להקת "קווין".
כשהערב התחיל להתחמם, הודיע אלתרמן שהוא הסתיים. הייתי נשאר עם שלמה מזרחי, בודגוב ונץ לעוד שעתיים. רציתם את רשימת הענקים המקומית – בבקשה.

קטע חימום – דידה פלד
נאור דיין: freestyle Naor
גדי בן אלישע : captain Nemo, jeff beck
עוזי לוי: driving south, midnight (הנדריקס)
רוני פיטרסון: Hoochi Coochi Man
סנדרסון: התמנון האיטר, little Girl
גיא באר: קטע מקורי (Canal), Such A Boogie
שלמה מזרחי: תנו לי דרך, בובי בלוז, All Along
חיים רומנו: ילד אסור, מחול החרבות
בודגוב: מדינה בבלוז, שאפל סוער
ארז נץ: ייריבן, שבלול
ארז, בודגוב ורומנו: רפסודיה בוהמית – קווין

גלריה מימין לשמאל: עדי רנרט, עידן אלתרמן, אשר פדי, שמוליק בודגוב, בודגוב ונץ, גדי בן אלישע, גאי באר, שלמה מזרחי, ארז נץ, רוני פיטרסון, דורון פיקר, חיים רומנו, דני סנדרסון, סנדרסון ונץ, עוזי לוי, זיו הר-פז

צילומים: מרגלית חרסונסקי

גלריה
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *